1

בפני בקשה דחופה של המשיב, המצוי במעצר באיזוק אלקטרוני, לפתוח לו חלונות התאווררות לצורך תפילה בבית הכנסת, בחג סוכות השני ולצורך ישיבה בארוחת החג בסוכה. לטענתו, הדבר מחויב מכוח זכותו לחופש הפולחן. המבקשת, מסכימה ליציאה לבית הכנסת ולא לצורך אכילה בסוכה, וזאת בכפוף לעמידה בהנחיות משרד הבריאות בתקופה זו.

דיון והכרעה:

בימים רגילים, אכן נפסק על ידי בית המשפט העליון, כי מכוח הזכות לחופש הפולחן, יש לאפשר למי שמצוי במעצר בית או באיזוק אלקטרוני לצאת לתפילות על פי מנהג דתו (ראה למשל: בש"פ 6494/18 בר זכאי נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 17.9.2018]; בש"פ 7801/16 פלוני נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 10.10.2016]; בש"פ 6037/11 פלוני נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 29.8.2011]; בש"פ 6093/12 בדיחי נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 16.8.2012]; בש"פ 10697/05 אזברגה נ' מדינת ישראל [ניתן ביום 6.12.2005]).

2

ימים אלה, אינם ימים רגילים. המדינה נתונה בסגר כללי נוכח מגפת הקורונה המשתוללת בעולם. במסגרת הסגר, הוטלו הגבלות גם על התקהלויות לצורך תפילה בבתי הכנסת. כיום, התקנות הרלבנטיות בתוקף, אינן התקנות אליהן הפנה המבקש (תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת פעילות), התש"ף-2020), אלא תקנות סמכויות מיוחדות להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה) (הגבלת השהיה במרחב הציבורי והגבלת פעילות) (תיקון מס' 3), התשפ"א-2020 (ק"ת 8800 מיום 1.10.20, עמ' 82). בהתאם לתקנות האמורות, ניתן להתפלל עד 20 אנשים בשטח פתוח ועד 10 אנשים במבנה.

אכן, זכות הפולחן הינה זכות חוקתית, אך הזכות לחיים ולבריאות הציבור אף היא זכות חוקתית ומאפשרת להגביל את זכות הפולחן. כך נפסק בישראל (ראה: בג"צ 2394/20 באמונתו יחיה נ' ראש הממשלה בנימין נתניהו [ניתן ביום 16.4.20]; בג"צ 2818/20 יהודה עציון נ' ראש הממשלה [ניתן ביום 19.5.2020]). כך גם נפסק במשפט המשווה: בארצות הברית לשם הדוגמא, דחה בית המשפט העליון של ארצות הברית לאחרונה, אף הוא, בקשה למתן צו מניעה כנגד חקיקה הקובעת מגבלות התכנסות בבתי תפילה בתקופה זו (ראה: South Bay United Pentecostal Church v. Newsome, 140 S. Ct. 1613 (2020), וכפי שנקבע שם בפסיקה קודמת:"The right to practice religion freely does not include liberty to expose the community… to communicable disease" (ראה: Prince v. Massachusetts, 321 U.S. 158, 166-167 (1944) המפנה לפסק הדין בעניין Jacobson v. Commonwealth of Massachusetts, 197 U.S. 11 (1905), העוסק באופן כללי בזכות המחוקק ומחוקק המשנה להגביל זכויות יסוד (שם באמצעות החובה לחסן) לצורך בריאות הציבור.

אכן, גם מבחינה ההלכה היהודית, מותר להטיל הגבלות על התנועה וזכות התפילה. כך אומרת למשל הגמרא, במסכת בבא קמא (ס, ע"ב): "תנו רבנן, דבר בעיר - כנס רגליך, שנאמר (שמות יב, כב) 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר' ואומר (ישעיהו כו, כ) 'לך עמי בא בחדריך וסגור דלתיך בעדך' ואומר (דברים לב, כה) 'מחוץ תשכל חרב ומחדרים אימה'. ידועה לשם הדוגמא התנהלותו של רבי עקיבא איגר (1761-1837) מגדולי פוסקי ההלכה והרבנים בסוף המאה ה-18 והמחצית הראשונה של המאה ה-19 בפולין, אשר בעת מגיפת הכולירה בשנת 1831 בעירו פוזנא, הורה בהתאם להנחיות הרופאים אז, על הגבלת התפילה בימים הנוראים למניינים של 15 איש בלבד, והורה על הגרלה לפיה רק מחצית מהציבור יתפלל בבתי הכנסת בראש השנה, והיתרה בביתם, וביום הכיפורים, המחצית שהתפללה בבתי הכנסת בראש השנה תיוותר בבית והמחצית השניה תתפלל בבית הכנסת וכדבריו לגבי ציות לרופאים בזמן מגיפה, בין היתר: "והעובר על ציווי הרופאים בסדר ההנהגה חוטא לה' מאוד כי גדול סכנתא מאיסורא ובפרט במקום סכנה לו ולאחרים שגורם חס ושלום התפשטות החולי בעיר וגדול עוונו מנשוא". (אגרות ר' עקיבא איגר, סימנים עא-עג (ירושלים, תשנ"ט). על הדרכת הציבור, קיבל רבי עקיבא אייגר תעודת הוקרה ממלך פרוסיה דאז - פרידריך וילהלם השלישי.

3

הנה כי כן, ברור הוא כי זכות הפולחן של המשיב כפופה בתקופה זו לזכות הציבור לבריאות ולחיים. לפיכך, יש הצדקה להתירה, אך ורק ככל ועומדת בהנחיות משרד הבריאות כפי שקיבלו תוקף בתקנות החלות בתקופת הסגר ולא מעבר לכך. זאת מעבר לעובדה כי תקנות אלה מחייבות ממילא פורמלית בהיותן חלק מן הדין החל.

אשר על כן, ונוכח עמדת המבקשת, אני מתיר למשיב לצאת לבית הכנסת המצוין בבקשתו, ככל וזה מצוי פחות מ- 1000 מ' מהמקום בו מצוי המעצר באיזוק אלקטרוני, וזאת לתפילה במניין שלא יעלה על 10 אנשים במבנה, או 20 איש בשטח פתוח. היציאה תעשה בהתאם למועדים האמורים בסעיף 12 לבקשה ובליווי אחד מן המפקחים שאושר על ידי בית המשפט. למען הסר ספק, ככל ומספר המשתתפים בתפילה יעלה על המותר בדין, על המשיב לעזוב מיד את המקום ולחזור למקום המעצר באיזוק אלקטרוני, כאשר הפרת חובה זו תהווה הפרת תנאי המעצר באיזוק אלטרוני, על כל המשתמע מכך.

אשר לאכילה בסוכה, מצוות החג לשהות בסוכה היא רק בשבעת ימי חג הסוכות, ולא בשמחת תורה ובשמיני עצרת, כאשר יש הסבורים שאכילה בשמחת תורה בסוכה אף אסורה מאיסור "בל תוסיף". לפיכך, אין מקום להתיר למשיב אכילה בסוכה בשמחת תורה. לעומת זאת, אני מתיר למבקש לצורך קיום מצוות ישיבה בסוכה, באופן חילופי, לאכול את ארוחת הבוקר בהושענה רבא (9.10.20) בין השעות 08:00-09:00 בבוקר, בסוכה הצמודה לבית הוריו בליווי אחד מן המפקחים.

ניתנה היום, כ' תשרי תשפ"א, 08 אוקטובר 2020, בהעדר הצדדים.