מ"ת 19405/05/17 – פרקליטות מחוז צפון- פלילי נגד מוחמד זנגריה
בית משפט השלום בקריית שמונה |
|
|
|
מ"ת 19405-05-17 פרקליטות מחוז צפון- פלילי נ' זנגריה(עציר)
תיק חיצוני: מספר תיק חיצוני |
1
בפני |
כבוד השופטת רות שפילברג כהן
|
|
המבקשת |
פרקליטות מחוז צפון- פלילי
|
|
נגד
|
||
המשיב |
מוחמד זנגריה (עציר)
|
|
|
||
נוכחים:
ב"כ המבקשת: עו"ד תומר בן חמו - מטעם פמ"צ
המשיב: הובא, וע"י ב"כ עו"ד שמעון פרץ
החלטה
|
בפני בקשת המבקשת לעצור את המשיב עד תום ההליכים.
כתב אישום ורקע.
1. נגש המשיב הוגש ביום 10/5/17 כתב אישום, המייחס לו שורת עבירות כדלקמן:
תקיפת שוטר בנסיבות
מחמירות - עבירה על סעיף
איומים - עבירה על סעיף 192 לחוק
היזק במזיד - עבירה על סעיף 452 לחוק
ניסיון להיזק במזיד - עבירה על סעיף 452 + 25 לחוק
ניסיון תקיפה - עבירה על סעיף 378 + 25 לחוק.
על פי המיוחס לו, ביצע המשיב את העבירות במהלך אירוע שהתרחש ביום 2/5/17.
2
באותו יום יצא המשיב עם אשתו תחריר ובנותיו לבילוי משפחתי, במהלכו שתה אלכוהול.
בסמוך לשעה 1730, במהלך נסיעה לביתם, החל המשיב לצעוק על אשתו, על רקע חשד שהיא בוגדת בו, קילל אותה ואיים שכשיגיעו הביתה ישרוף את הבית, האשה תעזוב והבנות יישארו איתו. המשיב אף חבט, במהלך הנסיעה, במראה הקדמית של הרכב ובשמשה הקדמית.
המשיב ותחריר, שוחחו בטלפון במהלך הנסיעה, ועל רקע ההתרחשות, עם אחיה של תחריר, חמודי הייב, שקבע להיפגש איתם ליד מושב אליפלט.
כשנפגשו, ביקשו תחריר והבנות לעבור לרכבו של הגיס חמודי, ואולם אז יצא המשיב מהרכב, והמשיך להכות על השמשה הקדמית של רכבו עד שהשמשה נופצה כליל. המשיב אף השליך לקרקע את מכשיר הטלפון של תחריר ושבר אותו, השליך אבנים על רכבו של חמודי, וניסה לתקוף אותו בידיו.
למקום הגיע כוח משטרתי, אשר הודיע למשיב כי הוא מעוכב, ואולם המשיב סירב לעיכוב, סירב להתלוות לניידת, ולכן הורו השוטרים על מעצרו. אחד השוטרים ביקש לאזוק את המשיב, אך זה נגח לפתע עם ראשו בפניו של השוטר בחוזקה, גרם לו לכאבים בלסת ולדימום בשפתו.
2. יחד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים.
3. בפתח הדיון בבקשה, ביום 11/5/17, אישר ב"כ המשיב כי מתקיימות ראיות לכאורה לגבי המיוחס למשיב, וכי קמה גם עילת מעצר. אף על פי כן, ביקש ב"כ המשיב לשחרר את המשיב ללא דיחוי, ומבלי שיוזמן קודם לכן תסקיר מעצר, לחלופת מעצר שהציע. ב"כ המשיב הפנה לכך שמדובר בבעל משפחה נורמטיבי ללא כל עבר פלילי, אשר זוהי מעידתו הראשונה לכאורה.
לגבי חומרת המעשים, הפנה הסניגור לכך שהמשיב לא תקף את אשתו המתלוננת. ב"כ המשיב פירט את פרטי חלופת המעצר אליה ביקש לשחרר את המשיב, דירה בעיר צפת, אשר נשכרה לדבריו במיוחד על ידי אחיו של המשיב, והציע כי המשיב ישהה באותו מקום במעצר בית מלא. הסניגור הציע עוד שלאחר שישוחרר המשיב, ייערך לגביו תסקיר שרות המבחן שיבחן כל אפיק וכל נסיבה, ואף הרחיק לכת והציע, שאם אותו תסקיר יהיה בסופו של דבר "שלילי", אזי המשיב יחזור מיד למעצר ממש.
3
4. ב"כ המבקשת עמדה על הבקשה, וביקשה שהמשיב לא ישוחרר, בטרם ייבחנו נסיבותיו בתסקיר מעצר.
דיון והכרעה.
5. לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואף עיינתי בתיק החקירה, מצאתי כי שחרורו של המשיב בטרם ייערך תסקיר מעצר מעמיק, עלול שלא להלום את מסוכנותו. המשיב הוכיח במעשיו נטייה לאלימות, אשר יש לבחון אותה לעומק לצד בדיקתה של חלופת המעצר שהציע.
6. עיון בהודעתה של המתלוננת גב' תחריר זנגריה מיום האירוע 2.5.17, מגלה שלא היתה זו הפעם הראשונה, לדברי המתלוננת, שבה נפלה קורבן להתקפת אלימות מצדו של המשיב, וכי גם בעבר חוותה אירוע דומה וקשה על רקע שכרות, שבה היה נתון המשיב. בין היתר, מצוי בהודעתה הטקסט הבא:
"שאלה: האם את מפחדת ממנו?
תשובה: בטוח, מה נראה לך? אחרי כל מה שעשה, אני בקושי הגעתי לפגוש את אח שלי, בעבר הוא שבר את כל הבית".
אמנם בהמשך החקירה מסרה המתלוננת כי המשיב מעולם לא היכה אותה, ואולם לא ניתן שלא לזהות אצל המשיב דפוס מדאיג, המשלב נטייה לשתות לשוכרה, ולהתפרץ באלימות. במקרה זה, לא נהג המשיב באלימות פיזית כלפי אשתו או הבנות, ואולם בהמשך ניסה לתקוף את גיסו שהגיע למקום, ואף הגדיל לעשות כשנגח בשוטר וסירב לעיכוב ומעצר. אין לנו עניין אם כך בפרץ אלים קצר נקודתי, והעובדה שהנאשם לא נרגע לאורך זמן, לא חדל כשהגיעו גורמי אכיפה לעכבו ולעצרו, אלא התפרע ונגח בחוזקה בפניו של שוטר - כל אלה מחייבים בדיקה מעמיקה בטרם ישוחרר.
7. לא ניתן להתעלם מהחשדות שהפנה המשיב כלפי אשתו, שמא אינה נאמנה לו, ואין צורך בחוות דעת מומחים או בנתונים סטטיסטים, כדי להכיר בכך שרקע של חשדנות במערכת הזוגית הינו סימן אזהרה, אשר מביא לא פעם לאלימות כלפי נשים בידי בני זוגיהן, עד כדי אובדן בנפש, במקרים הקיצוניים.
4
8. לא נעלמה מעיניי הגרסה המרוככת יותר שהציגה המתלוננת בחקירתה השנייה כעבור יומיים, ביום 4.5.17, שבה המעיטה מחומרת האירוע, הדגישה שלבעלה המשיב "לב טוב", ותלתה את חשדנותו בה, בשתייה החריפה שצרך, ובכך בלבד. נתתי דעתי גם לכך שאשתו של המשיב תיארה אותו כאב טוב, אמרה שבנותיהם אוהבות אותו, ולא הסכימה שתגבה מהן חקירה לגבי מה שקרה באותו יום ברכב. לבסוף, גם איני מתעלמת מכך שאשתו של המשיב נכחה באולם בית המשפט בישיבות הארכת המעצר בהליך "הימים". אין בכל אלה יחדיו כדי למחוק את הרושם החריף שנותר ממקרא פרטי האירוע, שבו אישה נוהגת ברכב, ילדות קטנות יושבות במכונית, ואבי המשפחה, תוך כדי נסיעה, מאיים לשרוף את הבית, תוך שהוא מכה בשמשה, ומטיח בה האשמות קשות ביותר. תמונה חריפה זו, מעוררת סימני שאלה לגבי הרקע שהוביל להתנהגות. יש לבחון את מידת המסוכנות הנשקפת מצד המשיב כלפי אשתו, את שאלת התלות באלכוהול, וכבר כעת, לבחון אופציות ליווי טיפוליות למשפחה, כפי שנעשה לא פעם בהליכים המתאימים.
9. לא נעלמה מעיניי הגרסה שנגבתה מטעם המשיב, שבה ביום 7.5.17, שבה המעיט עד מאוד את בעיית השתייה, והכחיש קיומה של בעיה כלשהי ביחסיו עם אשתו. מאידך, שמתי לב כי כבר בחקירתו הראשונה ביום האירוע, המשיב לא הרחיק את עצמו מהמיוחס לו ואישר כי שבר את השמשה, זרק אבן על רכבו של גיסו חמודי ושבר את שמשת רכבו.
העובדה כי מדובר במשיב המשתף פעולה ומגלה, באופן בסיסי, אחריות, מקימה תקווה שניתן יהיה לנקוט לגביו הליך טיפולי מוצלח, ואולם אין בגישתו זו שהיא חיובית כשלעצמה, כדי לאיין את המסוכנות בשלב זה, טרם נערך תסקיר.
10. מצאתי, בסופו של דבר, כי מקרה זה נמנה עם אותם מקרים בהם דרושה בחינתן של הנסיבות על ידי שרות המבחן, במקצוענות הראויה ותוך בחינת אופציות טיפוליות. לא ניתן לוותר על הליך בדיקה זה, על אף הכורח בהארכת מעצר נוספת עד הגשת תסקיר המעצר. חלופת המעצר אשר הוצעה, אף על פי שהיא באה בחשבון, לא הניחה את דעתי בשלב זה. המשמורנים, אחיו של המשיב, עשו רושם חיובי, ואולם נדרשת בדיקה משלימה, כפי שציינתי לעיל, של נסיבות במובן הרחב, אשר הובילו להתנהגות המאיימת והאלימה, ולא לראשונה, על אף שזהו אישום ראשון בפלילים.
אשר על כל האמור לעיל, אני מורה על המשך מעצרו של המשיב עד החלטה אחרת.
נקבע להמשך דיון ליום 4.6.17 שעה 09:00.
5
שרות המבחן יגיש תסקיר מעצר בעניינו של המשיב עובר לדיון.
המזכירות תשלח עותק ההחלטה לשרות המבחן.
המשיב יובא לדיון באמצעות שב"ס.
ניתנה היום, י"ח אייר תשע"ז, 14 מאי 2017, במעמד הנוכחים.
