1

המשיב נעצר עד החלטה אחרת על פי החלטתי.

המשך דיון בבקשה, לרבות קבלת תסקיר מעצר, קבוע ליום 7/7/15.

לדיון שהיה קבוע להשמעת ההחלטה, לא הובא המשיב, ובא כוחו הודיע כי הוא מאושפז בבית החולים "זיו", במצב קשה.

בהמשך, הוגשה בקשה זו, בה מתבקש בית המשפט להורות על כך שהמשיב לא יושם באזיקים בעת האשפוז.

על פי הבקשה, המשיב מצוי במצב "קשה עד סופני", והתרת האיזוק על גופו פוגעת בו ובכבודו.

לבקשה לא צורף תיעוד רפואי.

המשיבה בתגובתה העדכנית והשניה, מבקשת להותיר את האיזוק באשפוז, לנוכח עמדת מפקד ההתחנה. המאשימה ציינה כי מדובר באיזוק בשעות הלילה בלבד.

המשיבה ציינה כי על פי בירור שנעשה, המשיב צפוי להשתחרר בקרוב מבית החולים, ואזי תישקל הסכמה של התביעה לשחררו לחלופת מעצר, בהתחשב בחולניותו.

לאחר ששקלתי את נסיבות העניין, אני סבורה כי השמת המשיב באיזוק בשעות הלילה בלבד, בין שעת חצות, לבין השעה 0600, כפי שנעשה, על פי תגובת המשיבה, היא מידתית ואין בה כדי לפגוע במשיב ובכבודו באופן בלתי סביר.

2

המשיב עצור עד החלטה אחרת, והשגחה עליו חיונית, על מנת שלא יחמוק מדין, וכן כדי שלא יבצע, בעת אשפוזו, עבירות, לרבות עבירות רכוש, אשר נפוצות דווקא בבתי חולים, בהם לא פעם נעשות עבירות רכוש כלפי מאושפזים, מטופלים ואנשי צוות.

מדובר במשיב שהנו עבריין רכוש סדרתי, ועברו בתחום זה מכביד עד מאד.

השמירה על בטחון הציבור מפניו נתונה על כתפי המשטרה, וכעת, כשהוא עצור מתוקף החלטת בית משפט, החלטת המשטרה על איזוק בשעות מצומצמות של הלילה בלבד - נראית בעיני לגיטימית .

לא הונח בפני תיעוד רפואי המבסס טענה כי איזוק עלול לפגוע במשיב על רקע רפואי.

אשר על כן, הבקשה מתקבלת בחלקה -

המשיב יימצא ללא איזוק על גופו, למעט בשעות הלילה שבין חצות הליל לשש בבוקר, שאז ניתן יהיה לאזוק אותו.

המזכירות תעביר את ההחלטה לצדדים

ניתנה היום, י"ד תמוז תשע"ה, 01 יולי 2015, בהעדר הצדדים.