1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים במשפטו על רקע כתב אישום המייחס לו עבירת איומים.

עפ"י הנטען, בתאריך 5.7.2016 בתחנה המרכזית בבאר שבע ניגש המשיב למתלונן ואיים בכך שאמר לו שהוא בא להרוג אנשים ודעאש בדרך מסוריה.

ב"כ המשיב טען להעדר קיומן של ראיות לכאורה ולהעדר עילת מעצר. ב"כ המבקשת טען לקיומן של ראיות לכאורה, הפנה להודעת המתלוננת חן בן ברוך. אשר לעילת המעצר טען כי תוכן האמירות שהפנה המשיב כלפי אותה מתלוננת מקים עילת מעצר.

עיינתי בחומר החקירה ומהודעת המתלוננת אשר משמשת כנציגת חברת פלאפון היא נכחה בדיון אשר נמצא בתוך תחנה מרכזית בבאר שבע כשסמוך לשעה 18:30 הגיע לדוכן אדם ואמר לה שהוא בא להרוג אנשים ודעאש בדרך מסוריה. לאחר שהמשיב התרחק היא יצרה קשר עם האבטחה של התחנה, הצביעה על המשיב וזה נלקח לחקירה.

עצם העולה מהודעת המתלוננת מהווה כשלעצמו ראיה לכאורה לאמירות של המשיב, אשר תוכנן לא יכול להיות חולק מהווה איום. יחד עם זאת, איני סבורה שמקרה זה מקים עילת מעצר.

2

עיון בהודעת המשיב מעלה כי הוא הגיע לתחנה מרכזית על מנת לקנות נעליים, פגש חברים, ישב איתם והם שתו שתייה חריפה. חבריו הלכו הביתה והוא המשיך עוד לשתות וכמעט ושתה בקבוק וודקה שלם ומאז הוא זוכר רק שהכניסו אותו לג'יפ המשטרה. במהלך חקירתו מציין החוקר כי המשיב אמנם משוחח עמו אולם נוטף ממנו ריח חזק של אלכוהול. המשיב במהלך השאלות שהופנו אליו חזר וטען שהוא לא זוכר את כל המקרה, אם כי כן זכר שרצה להיכנס לקניון אבל הביטחון לא הכניס אותו ואז הוא הגיע לתחנה מרכזית ומאז לא זכר מה קרה איתו. לשאלה האם הוא אמר למוכרת, קרי למתלוננת-חן בן ברוך, שהוא רוצה להשיב אנשים, השיב "חס וחלילה אני חי פה 26 שנים אם אני הייתי רוצה להרוג הייתי עובד בשמירה ככה" והוסיף שהוא לא זוכר מה אמר והוסיף כי גם אם אמר את הדברים האלה הוא לא זוכר אותם ובכל מקרה הוא מצטער וכי לא התכוון לומר את הדברים.

ב"כ המבקשת אישר כי אין כל אינדיקציה לקשר כזה או אחר של המשיב עם גורמים עוינים, כי אין כל רקע ביטחוני פלילי למשיב ומכאן והגם שהבאתי בחשבון את עברו הפלילי של המשיב, שאינו מכביד יש לומר, לא מצאתי כי נשקפת מסוכנות מהמשיב ובכלל לא קמה עילת מעצר. מכאן שאני מורה על שחרורו של המשיב ללא תנאים.

ניתנה והודעה היום ח' תמוז תשע"ו, 14/07/2016 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בחריג להחלטות בבקשות לעיכוב ביצוע, איני מוצאת במקרה דנן להיעתר לבקשה ולעכב שחרורו של המשיב לאחר שקבעתי העדר קיומה של עילת מעצר ומסוכנות מהמשיב.