1

1.      נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של חבלה חמורה לפי סעיף 333 לחוק העונשין, תשל"ז-1977. עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים הפליליים.

2.      עפ"י כתב האישום, ביום 26.11.21, בשעה 4:00 או בסמוך לכך, ולאחר שיצאו המתלונן, שהינו שותפו של המשיב לדירה, והמשיב מבילוי במועדון הלילה "המלינה", וללא כל סיבה הנראית לעין, תקף המשיב את המתלונן באופן שנתן לו מכת אגרוף בפניו.

3.      בהמשך לכך ולאחר שהגיעו המתלונן והמשיב אל הכניסה ללובי הבניין, תקף המשיב את המתלונן פעם נוספת באופן שנתן לו מספר מכות אגרוף נמרצות בפניו. במעשיו אלה גרם המשיב למתלונן, בין היתר, חבלות בדמות שברים בעצמות הפנים, שבר ראמוס צד שמאל, שבר בין שיניים 31 ו-32, שבר במנדיבולה משמאל, הגבלה בפתיחת הפה, המטומה ונפיחות בפנים משמאל, המטומה בסנטר.

בעקבות מעשיו של המשיב נזקק המתלונן לניתוח לשם תיקון השבר במנדיבולה בהרדמה מלאה, קיבוע פלטה עם ברגים, טיפול אנטביוטי ואשפוז למשך חמישה ימים.

4.      ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה וגם לא על קיומה של עילת מעצר, ובהחלטתי מיום 8.12.21, קבעתי קיומה של תשתית ראייתית היכולה להביא בסופו של יום להרשעתו של המשיב בעבירה שיוחסה לו. כן קבעתי קיומה של עילת מסוכנות לנוכח העבירה ומהמעשים המיוחסים.

2

יצויין כי המשיב לא הכחיש את המעשים המיוחסים לו בכתב האישום ועוד בחקירתו הראשונה הודה בתקיפה ובחבלות שגרם, לקח אחריות והביע צער על המעשים.

5.      עניינו של המשיב הופנה לשירות המבחן ועל הפרק היום שאלת שחרורו בתנאים מגבילים שהם בדמות מעצר בית, בבית אמו בכרמיאל, בפיקוחן של האמא ושל הסבתא.

קצינה המבחן לאחר שקיימה שיחות עם המשיב, עם המתלונן ועם המפקחות המוצעות, באה -בתסקיר מפורט שהוגש לביהמ"ש - בהמלצה לשחרורו של המשיב לחלופה המוצעת, ובדיון שהתקיים לאחר קבלת התסקיר, נחקרו שתי המפקחות והשיבו לשאלות של ביהמ"ש ושל ב"כ המבקשת.

6.      ב"כ המבקשת טענה כי למשיב ישנה בעיה של חצית גבולות וכי אין בחלופה המוצעת כדי להתמודד עם בעיה זו. לשיטתה, מדובר בחלופה מגוננת ולא מתאימה ומכאן עתרה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים. מנגד עתרה הסניגורית לשחרורו של המשיב לחלופה שהוצעה, תוך שהפנתה לתסקיר שהוגש.

7.      לאחר שבחנתי את כלל נסיבות העניין והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהמפקחות ולאחר שעיינתי בתיק החקירה ובתסקיר שירות המבחן, שוכנעתי כי החלופה המוצעת הינה חלופה הולמת שניתן לשחרר את המשיב אליה.

8.      עיקרם של הדברים פורט בתסקיר שירות המבחן. אחזור בתמצית על חלקם;

לעניין המשיב- מדובר בבחור צעיר, בן 22, שגדל והתפתח עם ערכים נורמטיביים, מאופיין בכוחות וביכולות תפקודיות טובות, בעל קשרים חבריים תקינים, אשר אינו מאופיין בדפוסים עבריינים ואינו נוטה להתנהגות אלימה בדרך כלל. עם זאת, קצינת המבחן התרשמה מקושי בוויסות דחפים ורגשות, ובהפנמת גבולות חיצוניים ומכאן סברה שקיימת רמת סיכון בינונית להישנות התנהגות עוברת חוק או אלימה מצידו בעתיד.

9.      לעניין החלופה והמפקחות המוצעות יצוין כי מדובר בחלופה הנמצאת בעיר כרמיאל, בדירת האמא, מקום מרוחק יחסית ממקום מגוריו של המתלונן בקריות.

3

המפקחות המוצעות הן, כאמור, אמו וסבתו של המשיב. המפקחות מתגוררות יחד באותה דירה עם בתה הקטינה של האמא, אחותו של המשיב. משיחת קצינת המבחן עם המפקחות וגם מחקירתן בביהמ"ש עולה כי מדובר במפקחות המעורבות בחייו של המשיב למרות שזה לא התגורר איתן באותה דירה. קצינת המבחן התרשמה ממפקחות אחראיות ורציניות, המנהלות אורח חיים נורמטיבי ומגויסות לסייע למשיב במצבו. כן התרשמה ממסוגלות להציב גבולות ברורים ולדווח על כל הפרה מצידו, ככל שתהיה כזו. קצינת המבחן הוסיפה כי על אף קיומה של עמדה אוהדת מצד המפקחות כלפי המשיב, הרושם הוא כי עמדה זו אינה מטשטשת את הבעייתיות שבהתנהלות של המשיב.

10.  חקירתן של המפקחות בביהמ"ש הובילה להתרשמות דומה. בראש ובראשונה יש להדגיש כי מדובר במפקחות נורמטיביות לחלוטין אשר ברור היה כי אינן מקבלות את מעשיו של המשיב וכי השיח המתנהל זר להן. העובדה כי הדגישו בשיחתן עם קצינת המבחן את הצדדים החיוביים של המשיב ואף גילו סוג של עמדה אוהדת, אינה מובילה למסקנה כי גילו עמדה מגוננת כלפי, כפי שנטען, וודאי לא למסקנה כי אינן מתאימות למלאכת הפיקוח.

ניכר מחקירתן והתנהלותן של המפקחות באולם ביהמ"ש, כי הן מבינות את המעמד, את האחראיות ואת המחויבות, הן כלפי ביהמ"ש והן כלפי המשיב במובן של להחזירו למוטב ולהבין מה הביא למעשיו, ולטעמי הן לא יהססו לדווח למשטרה למקרה ותהיה הפרה מצידו של המשיב. בזיקה לטענותיה של ב"כ המבקשת באשר לסבתא אציין כי, אומנם מדובר במפקחת שאינה צעירה בגיל, אם כי מדובר באישה בריאה ומתפקדת אשר בעברה היתה רופאה ועלתה לארץ אך לאחרונה כדי להיות עם בתה. המפקחת אינה צריכה להתמודד פיזית במניעת המשיב לצאת ממקום המעצר, אם חלילה זה יפר את תנאי השחרור. העיקר כי היא מודעת למחויבות שלה לדוח עליו למקרה ותהיה הפרה מצידו. לעניין קשיי השפה אומר, כי זה יהיה מרחיק לכת לשלול את התאמתה של המפקחת, בשל העובדה כי אינה דוברת השפה העברית. ביהמ"ש מניח כי יהיה מי שיבין את השפה בתחנת המשטרה, אם וכאשר תתקשר המפקחת לדווח על הפרת התנאים, ובכל מקרה המפקחת תוכל לדווח באמצעות ובעזרת בתה, המפקחת הנוספת.

11.  מעבר להתרשמותי החיובית משתי המפקחות ומהבנתן למשימה המוטלת על שכמן, התרשמתי לחיוב מהיחסים בינן לבין המשיב. יחסים אלה תוארו היטב בתסקיר שירות המבחן ואף עולים הם מגרסתו של המשיב במשטרה ומכלל הנסיבות. המשיב חש חרטה וצער גם על כך שאכזב את אמו וסבתא במעשיו ונראה כי הוא יירתע בעצמו מלהפר את התנאים או לחזור על מעשים דומים בעתיד, גם כדי לא לפגוע בהן ולא לאכזב אותן שוב.

4

12.  ויודגש כי חרף חומרת המעשים, אשר ודאי ייענש המשיב עליהם בבוא העת, וחרף המסוכנות שיכולה להשתקף מהם, מדובר בבחור שאין לו הרשעות בעבירות של אלימות ואף ביחסים שלו עם המתלונן לא היו מעשי אלימות כלשהם בעבר ולא היה רקע שיכול ללמד על פוטנציאל להישנות מעשים אלה בעתיד, כלפי המתלונן דווקא. המתלונן עצמו מסר כי אינו חושש מהמשיב ויש להניח כי לא בכדי. למשיב הרשעה אחת בעבר, בעבירה של היעדרות משירות צבאי ללא רשות, ומבלי להקל ראש בעבירה זו, אני סבורה כי אין בה כדי ללמד על מסוכנות להישנות מעשי אלימות כלפי המתלונן או כלפי הציבור בכללותו.

במכלול הדברים התרשמתי כי התנהלותו של המשיב, כפי שבאה לידי ביטוי בכתב האישום אינה מאפיינת את התנהלותו הכללית. שוכנעתי כי מדובר במשיב שאפשר ליתן בו אימון ובמפקחות אשר בהחלט מבינות את המשימה שנטלו על עצמן, ולטעמי יכולות גם לעמוד מאחוריה.

13.  לאור כל האמור, הגעתי למסקנה שבמקרה הנוכחי קיימת חלופה הולמת למעצר, אשר פגיעתה בחירותו של המשיב פחותה יותר, ולפיכך יש להעדיפה על פני מעצרו.

על כן אני מורה על שחרורו של המשיב ממעצרו בתנאים הבאים:

המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אמו בכרמיאל ברח' שדרות נשיאי ישראל 27/12 (להלן: "הבית") בתנאי "מעצר בית" מלאים ותחת פיקוחן של גב' מרינה נפוגודייב ת.ז. 313948564 ושל גב' לודמילה נפוגודייב, ת.ז. 342756111.

אני מאפשרת למשיב חלון התאווררות יומי בעיר כרמיאל בלבד, בין השעות 17:00 -18:30. יציאתו של המשיב מהבית תהיה בלווי אמו בלבד.

המשטרה תהא רשאית לבקר בבית על מנת לוודא את קיום התנאים המפורטים בחלטה זו.

המשיב יחתום על התחייבות עצמית וימציא ערבות צד ג' כל אחד בסכום של 6,000 ₪, כדי להבטיח את קיום התנאים שנקבעו בהחלטה זו וכן, כדי להבטיח התייצבותו לחקירה או לבית-המשפט ככל שיידרש. להבטחת אותם תנאים, יפקיד המשיב בקופת ביהמ"ש סכום של 4,000 ₪.

נאסר בזאת על המשיב ליצור קשר כלשהו, בין ישיר ובין עקיף, עם המתלונן, בתיק זה וזאת, עד תום ההליכים בתיק.

ניתנה היום, כ"א שבט תשפ"ב, 23 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.