1

 

 

בפני בקשה למעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים, על פי סעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו 1966, וזאת במקביל להגשת כתב אישום;

 

בתאריך 3.3.21. נעצר המשיב על ידי משטרת ישראל.

בתאריך 4.3.21 הוגש כנגדו כתב אישום יחד עם בקשה למעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים, ובו שני אישומים.

באישום הראשון מואשם המשיב בכך שנסע לאחור ופגע בהולכת רגל בת 76 ( ילידת 1945), אשר נחבלה חבלה של ממש ונגרם לה שבר בכתף וחבלות נוספות. (כעולה מתעודות רפואיות שבתיק) כל זאת עשה כאשר היה פסול לנהיגה ורישיון הנהיגה של המשיב פקע.

באישום השני, מואשם המשיב כי נהג בפסילה וזאת כאשר הגיע לחקירה בתחנת המשטרה בגין התאונה בה היה מעורב באישום הראשון.

המשיב הגיע לתחנת המשטרה כאשר הוא נוהג ברכבו, וכאמור הוא פסול מלנהוג ורישיון הנהיגה פקע זה מכבר.

 

בתאריך 4.3.21, יום הגשת כתב האישום, התקיים דיון בו ביקש המבקש כי ישוחרר לחלופת מעצר. ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה ולקיומה של עילת מעצר וטען לעניין המסוכנות.

 

2

בתאריך 4.3.21 סברתי כי לא ניתן לשקול את שחרורו של המשיב ללא תסקיר מעצר מטעם שירות המבחן, והדיון נדחה לקבלת תסקיר מעצר וחוות דעת לגבי מעצר באיזוק מאת הממונה על הפיקוח האלקטרוני.

שירות המבחן נפגש עם המשיב והמפקחים והוגש תסקיר מעצר.

בתאריך 7.4.21 התקיים דיון לאחר קבלת תסקיר וחו"ד של הממונה על האיזוק.

חוות הדעת מאת הממונה על הפיקוח האלקטרוני קבעה כי 'האיזוק ישים'.

שירות המבחן לא המליץ על שחרורו של המשיב.

תסקיר שירות המבחן ציין כי למרות התרשמות עקרונית חיובית מהמפקחים הרי שהמשיב אינו מתאים לשחרור בתנאים מגבילים. כמו כן נכתב כי גם סנקציות משפטיות והליכים טיפוליים בהם שולב עד לאחרונה לא הצליחו להביא להתמתנות וקביעת גבולות להתנהלות בהיבט זה, ולכן לא ניתן לראות בפיקוח אלקטרוני גורם מתאים לצמצום הסיכון הטמון במצבו.

 

בדיון ביום 7.4.21 ביקשתי לשמוע את המפקחים בעצמי על מנת להתרשם מהם.

הופיעו בפני אשתו, שני הוריו ומר ביו חיים- שכן של המשיב, אשר הציעו לפקח עליו גם כן.

לגבי אשתו - אני קובע כי היא אינה כשירה לשמש כמפקחת וזאת לאור העובדה שבדיון אמרה כי ידעה שבעלה פסול מלנהוג ברכב וכי הוא מרצה עבודות שירות. אמרה כי לא הקשיב לה ונהג ברכב. הרכב רשום על שמה אך משמש את שני בני הזוג. לאור האמור - אשתו אינה יכולה להציב גבולות למשיב ואינה כשירה לשמש כערבה מפקחת.

שלושת המפקחים האחרים הותירו רושם חיובי, הפיקוח ברור להם והם התחייבו לקיים את הפיקוח. יצוין כי הוריו ידעו כי הוא מרצה עונש לריצוי בעבודות שירות, אך טענו כי לא ידעו שהוא פסול מלנהוג., גם השכן מר ביו חיים לא ידע על כך שהמשיב פסול מלנהוג אך ידע כי הוא מרצה עונש מאסר בעבודות שירות.

כאמור, שלושת המפקחים עצמם הותירו רושם חיובי, אך "המידור" בו נהג המשיב כלפיהם, והעובדה כי אף אחד לא ידע כי המשיב פסול מלנהוג כאשר מדובר בסביבה הקרובה אליו, מלמדת על בעיתיות מסוימת ביכולת הפיקוח של הערבים. אולם כאמור עניין זה אינו נדרש להכרעה כפי שיפורט בהמשך.

 

ב"כ המשיב טען כי המשיב למד את לקחו לאחר שהיה עצור כחודש וכי לא יחזור על מעשיו, וביקש כי ייעצר בפיקוח אלקטרוני. בסיכומו של הטיעון ציין כי לטעמו ניתן לאיין את המסוכנות על ידי פיקוח אלקטרוני ומפקחים.

 

ב"כ המבקשת טענה כי כלל לא ניתן לסמוך על המשיב והיא הפנתה לפסיקה. כמו כן הפנתה לפסקה האחרונה בתסקיר שירות המבחן בה נכתב כך;

3

"          ...המפקחים המוצעים התקשו עד היום לסייע לו להתארגן באופן יעיל וצפויים להערכתנו, קשיים מצדם בהצבת גבולות ברורים כלפיו. לאור האמור אין בידינו המלצה לשחרורו ממעצר. "

לכן טענה כי הפיקוח על ידם אינו אפשרי. כמו כן הפנתה לפסיקה לפיה ישנה בעיה במינוי הורים

ואישה כמפקחים.

דיון והכרעה:

בתאריך 18.6.20 נגזר דינו של המבקש בת"פ 62557-12-15 בבית המשפט השלום בתל אביב על ידי כבוד השופט ירון גת. שם הורשע המבקש בעבירות של החזקת סם לשימוש עצמי, החזקת סכין שלא למטרה כשרה, נהיגה בשכרות סמים ונהיגה ללא ביטוח.

בטרם גזר הדין, צרף המבקש לאישום שם, כתב אישום נוסף שהוגש לבית משפט לתעבורה בפתח תקווה שעניינו נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות - קוקאין ( בבדיקת דם) תוך שהמשיב איבד שליטה באופנוע ונחבל חבלות של ממש הכוללות שברים בצלעות.

 

המשיב נשלח שם - (בתיק הפלילי בתל אביב) לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר, ניתנו מספר תסקירים אשר עקבו אחר שיקומו של המשיב וליוו אותו בבעיית הסמים.

בסופו של ההליך, התקבל תסקיר חיובי ביותר מאת שירות המבחן ולמרות דרישת המאשימה לעונש מאסר של שנתיים לריצוי בפועל יחד עם עונשים נלווים, השתכנע בית המשפט שם כי המשיב עבר הליך שיקום ובשל כך חרג מטעמי שיקום ממתחם העונש ההולם לקולא.

המשיב עצמו בטיעונים לעונש ביום 9.2.20, אמר לבית המשפט כך :

 

"          הנאשם:

אני באמת מתנצל ולוקח אחריות מלאה ויודע ומודע למה שקרה ומה שעשיתי. זה באמת נכון אבל אני רוצה להגיד שהיום תודה לאל שאני נמצא במקום אחר לגמרי. אני נקי כבר מעל שנה. התפקוד שלי הוא אחרת גם מבחינת העבודה, הילדים, האישה, בכל תחום שאני לא נוגע המצב יותר טוב. במקרה עצוב, מעז יצא מתוק. אני באמת נמצא בתקופה מאוד מאוד טובה בחיים שלי, מאוד טובה בחיים שלי ואני מקווה שזה ישאר ככה. "

( הדגשה שלי ע.ב.)

 

4

בתאריך 18.6.20 ניתן גזר דין על ידי בית משפט השלום, גזר דין ארוך ומנומק בו החליט בית המשפט כאמור ללכת כברת דרך של ממש לקראת המשיב והטיל עליו עונש של עבודות שירות תוך הפעלת מאסר על תנאי בחופף, מאסר על תנאי, קנס, צו מבחן, ופסילה בפועל למשך 3 שנים ופסילה על תנאי.

ב"כ המשיב ציין בפני כבוד השופט גת כי המשיב 'ניקה שולחן'.

מתוך הטיעונים לעונש העמוד 24 שורה 32:

"          מדובר בנאשם שבסופו של יום נפל לו האסימון והוא רוצה לנקות שולחן וצירף תיק נוסף."

 

וכך נכתב בגזר הדין (של כבוד השופט גת) בעמוד 40 שורה 10 כך:

"          לצד כל האמור לעיל יש לשקול את העובדה כי הנאשם הודה בשני כתבי האישום, תוך "ניקוי שולחן", ובכך חסך זמן שיפוטי יקר " ( הדגשה שלי ע.ב.)

 

אולם במהלך הדיון בבקשת המעצר בתיק זה, התגלה כי תיק נוסף מתנהל כנגדו בבית משפט לתעבורה בפתח תקווה שמספרו 9076-08-18, בגין עבירות של נהיגה בפסילה תוך כדי פגיעה בהולכת רגל, אי עצירה במקום התאונה ואי הגשת עזרה לנפגע, אי מסירת פרטים ואי הודעה על התאונה.

 

בתאריך 27.11.18 נכח המשיב עצמו באולמה של כבוד השופטת הבכירה וישקין בדיון הראשון בתיק, ולאחריו התנהלו 9 דיונים נוספים. מכאן ברור שהנאשם ללא ספק ידע על תיק זה ובחר שלא לצרף אותו לתיק בבית משפט השלום. המשיב טען לזכותו בפני כבוד השופט גת, כי צירף את כל התיקים וניקה שולחן אך בפועל הסתיר את קיומו של התיק. נראה כי הצירוף היה צירוף טקטי אך לא מהותי.

 

בית משפט השלום - כבוד השופט גת, הבהיר למשיב בגזר הדין, כי אם לא יעמוד בצו המבחן במסגרת שירות המבחן יהיה רשאי להפקיע את צו המבחן לצד גזירת עונשו של הנאשם מחדש. עמוד 41 שורות 25-6 לגזר הדין.

 

במהלך ריצוי עבודות השירות ובמהלך התקופה בה הוא מצוי בצו מבחן של שירות המבחן, ביצע נשוא בקשה זו שתי עבירות נוספות, כאשר למרבה הצער באחד המקרים שוב נפגע אדם בחבלה של ממש, הפעם אישה מבוגרת בת 76 - דהיינו זו התאונה השלישית בה מעורב המשיב, בה נפגעים בין אחרים ובין הוא, כאשר הוא נוהג בפסילה בשלושת המקרים של התאונות.

 

5

מעיון בתיק החקירה עולה, כי המשיב נחקר בתאריך 3.3.21 בשעה 12:09. בחקירה טען כי אשתו נהגה ברכב ופגעה בהולכת הרגל. רק לאחר שהוצג לו סרטון ממצלמת אבטחה של אחת החניות במקום התאונה, בה נראה המשיב יוצא מהרכב לאחר התאונה - הודה כי הוא זה שנהג.

 

אם לא די בכך ששיקר בחקירתו - הרי שהמשיב הגיע לחקירה במשטרה ביום זה, כשהוא נוהג ברכב, בעודו פסול מלנהוג וכאשר רישיון הנהיגה פקע.

 

המשיב בעל עבר פלילי ותעבורתי רלוונטי, כעולה מגיליונות הרישום הפלילי והתעבורתי - הרשעתו הפלילית האחרונה של הנאשם הינה משנת 2015, בגין עבירת אלימות, וקודם לכן הורשע בשנת 2011 בעבירות רכוש ובשנת 2005 בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. עברו התעבורתי של הנאשם הוא מכביד, למשיב 55 הרשעות תעבורה.

ב- תת"ע 1891-01-12 -גזר דין מיום 19.11.12 נדון בגין נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ובמסגרת גזר הדין נדון לפסילה של 11 חודשים ו 20 יום וכן למאסר מותנה בן 8 חודשים.

ב- תת"ע 7565-10-14 נדון ביום 2.2.16 בגין נהיגה בשכרות ל -300 שעות של"צ לפסילה של 30 חודשים בגין נהיגה בשכרות, צו מבחן והארכת מאסר מותנה בן 8 חודשים לשנתיים נוספות.

(גליון הרישום התעבורתי שגוי בהשוואה לקריאת גזרי הדין, והעונש שהוטל לא נרשם במלואו ברישום התעברותי וכן ישנן טעויות בתאריכים של גזרי הדין.)

 

כאמור, לאחר מכן בתאריך 18.6.20 נגזר דינו של המשיב בתיק של כבוד השופט גת, אשר פורט בהרחבה לעיל , שוב בגין נהיגה בשכרות בשני מקרים שונים ואחד מהם בגין נהיגה בזמן פסילה.

 

לאחר כל אלה, הורשע על פי הודאתו בת"ד 9076-08-18 בתאריך 5.7.20 - ונשלח לתסקיר שירות מבחן. גז"ד טרם ניתן בתיק והתיק קבוע לטיעונים לעונש ליום 3.6.21.

יצוין כי ההרשעה הייתה פחות משבועיים לאחר גזר הדין של כבוד השופט גת, וזה אותו תיק שהמשיב לא צרף והורשע בעבירות של נהיגה בפסילה תוך כדי פגיעה בהולכת רגל, אי עצירה במקום התאונה ואי הגשת עזרה לנפגע, אי מסירת פרטים ואי הודעה על התאונה.

 

העולה מהאמור, כי המשיב לא למד את לקחו. התנהגותו אינה רק בעלת פוטנציאל למסוכנות, אלא בעלת מסוכנות של ממש למשתמשי הדרך.

המשיב היה מעורב ב 3 תאונות בהם נחבלו הוא ואנשים אחרים, באחד המקרים היה שיכור ופסול מלנהוג ובשני המקרים האחרים היה פסול מלנהוג.

המשיב מצוי בפסילות מתמידות מאז שנת 2012 בגין נהיגה בשכרות ונהיגה בזמן פסילה. בתי המשפט האריכו מאסרים מותנים, העמידו אותו בצוי מבחן ונתנו הזדמנויות שוב ושוב.

 

6

את העבירות בתיק זה ביצע כאשר הוא מרצה עונש של עבודות שירות ונמצא בפיקוח של שירות מבחן.

בחקירתו במשטרה בתאריך מיום 3.3.21 בשעה 15:06, ציין כי נהג ברכבו לעבודות השירות ומשם נהג לתחנת המשטרה כדי להיחקר בתיק תאונת הדרכים בה פגע בקשישה בת 74 בתאריך 12.1.21, כל זאת כאשר הוא בפסילה.

 

מצבו המשפטי של המשיב כיום:

למשיב מאסר על תנאי בן 12 חודשים חב הפעלה מת.פ. 62557-12-15 באם יורשע, שכן מדובר בשתי עבירות.

המשיב מצוי בהליכי הפקעה של עבודות השירות, כפי שמסר עורך דינו בדיון ביום 7.4.21 עמוד 6 שורת 13-14, "נערך שימוע בשב"ס ועדיין לא התקבלה החלטה. נותר לו לרצות לפי החישוב שלנו עוד שלושה חודשים".

ייתכן והעונש שהוטל עליו בפני כבוד השופט גת תפ 62557-12-15 ייגזר מחדש וזאת לאור אי עמידה בצו המבחן, כפי שנכתב בגזר הדין.

המשיב עומד לפני מתן גזר דין בבית המשפט לתעבורה בפתח תקווה ת.ד. 9076-08-18 בגין עבירות של נהיגה בפסילה תוך כדי פגיעה בהולכת רגל, אי עצירה במקום התאונה ואי הגשת עזרה לנפגע, אי מסירת פרטים ואי הודעה על התאונה. הטיעונים לעונש קבועים ליום 3.6.21.

 

ההליכים המשפטיים נערמים זה על גבי זה, וכל זאת בגין ההזדמנויות שנתנו לו על ידי בתי המשפט פעם אחר פעם. למרבה הצער, גם רשימת הנפגעים מהתאונות גדלה ביחס ישר למספר ההליכים.

 

תסקיר שירות המבחן גם הוא לא המליץ על שחרורו של המשיב כפי שפירטתי לעיל.

 

אני ער להלכות שנפסקו בבית המשפט העליון המציינות כי בעבירות תעבורה החריג הוא מעצר מאחורי סורג ובריח, וככלל ניתן להסתפק בחלופות מעצר או במעצר באיזוק אשר יבטיחו מניעת גישה של המשיב לרכב, אולם מקרה זה נופל לאותם חריגים אשר לא מאפשרים לתת אמון במשיב.

לעניין זה ראה בש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ. מדינת ישראל; בש"פ 10118/04 נזמי ג'באלי נגד מדינת ישראל

 

לאור האמור לעיל אני מורה על מעצרו של משיב עד תום ההליכים.

 

7

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשפ"א, 10 אפריל 2021, בהעדר הצדדים.