1

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים במשפטו על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה סתם ואיומים.

עפ"י העובדות באישום הראשון, הגיע המשיב ביום 27.6.2016 בשעת ערב למיון בבית החולים הפסיכיאטרי בבאר שבע וביקש להתאשפז. המשיב נבדק ע"י אחת הרופאות וזו החליטה שלא לאשפזו. משסורב, החל לקלל את הרופאה, תוך שהוסיף ואמר לה כי ייקח סכין ויפגע במישהו ואם הוא לא יאושפז היא תשלם על כך באופן אישי. בהמשך הזעיקה הרופאה את המאבטח ומשזה בא המשיב דחף אותו בכך שהניח את ידו על חזהו ובהמשך גם איים עליו ואמר לו "תזכור את השם שלי, תוריד את המדים נראה אותך גבר נריב בחוץ". בהמשך הגיע למקום מאבטח נוסף אשר ניסה להרגיע את הרוחות ומהמשיב הבין שהמשטרה הוזמנה הוא עזב את המקום.

2

עפ"י העובדות באישום השני, הגיע המשיב ביום 4.7.2016 לתחנת המשטרה וזאת לאחר שהוזמן לחקירה בעקבות האמור באישום הראשון. לאחר שהמשיב המתין זמן מה בתחנה הוא קם והחל לצאת לכיוון היציאה מהתחנה, אחד השוטרים ביקש ממנו להמתין עוד ואילו המשיב אמר לו כי הוא הולך הביתה ועל מנת למנוע את יציאתו עמדו שני שוטרים וחסמו את היציאה, אז דחף המשיב את אחד השוטרים ונתן מכה בידו של שוטר אחר, אלה סירבו לאפשר לו לצאת מהתחנה והוא הוסיף ובעט ברגלו של אחד השוטרים וקילל אותם. בשלב זה המשיב נכבל ובתוך כך איים על שוטר "אתה מת, אתה כלום אל תדאג".

עוד עפ"י כתב האישום, המשיב המשיך לקלל את השוטרים ולאיים עליהם כי יפגוש אותם בחוץ ומשהוכנס לתא המתנה סטר לאחד הנוכחים שם, ומשהוצא מתא ההמתנה שוב קילל את השוטרים, התנגד והכה באגרופים סביבו.

ב"כ המשיב הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר גבולית, והעלתה טענות ביחס להתנהלות השוטרים כלפי המשיב, לכך שזה נחקר שלא בהתאם להוראות הדין החלים על חקירת אנשים מוגבלים. עמדה על נסיבות ביצוע העבירות על ידי המשיב אשר היה נתון לטענתה במצב נפשי לא קל, ביקש עזרה, סורב ע"י בית החולים הפסיכיאטרי ולמעשה נעצר סמוך לפני שילובו בתכנית טיפולית, אותה מגבשת עמותת אנו"ש, במסגרתה הוא מטופל מזה כשנתיים. לא שללה שילובו של המשיב בכל מסגרת טיפולית והציעה כי עד לשילובו במסגרת כזו לשחררו בתנאים מגבילים שיכללו מעצר בית מלא בפיקוחם של אמו ואחיו.

ב"כ המבקשת טענה למסוכנות הנשקפת מהמשיב, אשר מעבר לבעיות הנפשיות מהן הוא סובל, הוא עושה שימוש בחומרים משני תודעה הגורמים לו להתנהג באופן תוקפני כלפי הזולת, כי בחלופת מעצר בדמות אמו ואחיו של המשיב אין כדי לאיין מאותה מסוכנות וככל שיש מקום להידרש לתסקיר הרי זה להיערך כשהמשיב מאחורי סורג ובריח.

לאחר שעיינתי במסמכים אותם הגישה ב"כ המשיב, עיינתי בחוות הדעת הפסיכיאטרית מיום 13.7.2016 וכן בחומר החקירה, מצאתי להורות על שחרורו של המשיב לחלופת מעצר ולהפנותו לשירות המבחן על מנת שזה יערוך תסקיר בעניינו ובעיקר יבחן שילובו בחלופה טיפולית סגורה לתחלואה כפולה.

כאמור ב"כ המשיב לא חלקה על קיומן של ראיות לכאורה והשאלה העומדת להכרעה הינה מידת מסוכנותו של המשיב והאם ניתן לאיין מסוכנות זו בחלופת מעצר.

3

על מידת המסוכנות ניתן ללמוד ממעשיו של המשיב ונתוניו של המשיב. לצורך כך עיינתי בחומר החקירה ומבחינת מעשיו של המשיב כמו ב"כ המשיב, אף אני סבורה כי מדובר בעילת מעצר גבולית מאוד שאינה מצדיקה מעצרו של המשיב עד תום ההליכים וגם לא מצדיקה מעצרו של המשיב עד לבחינת שילובו בחלופה טיפולית כזו או אחרת.

המדובר במי ששוחרר מאשפוז ביום 9.6.2016 לאחר שמצבו התייצב, ולאחר זמן מה החל להרגיש לא טוב ומיוזמתו פנה לבית החולים הפסיכיאטרי על מנת להתאשפז ואולם סורב. על רקע סירוב הרופאה לאשפזו החל האירוע כמתואר באישום הראשון והמשיך והתגלגל לאירוע באישום השני ולאחר שהמשיב ביוזמתו ויחד עם אחיו התייצבו בתחנת המשטרה לחקירתו.

האיומים אותם הפנה המשיב כלפי הרופאה וגם כלפי השוטרים ולרבות אותם מעשי תקיפה כמתואר בכתב האישום הם ברף הנמוך של עבירות מסוג זה, ויש להביא בחשבון כי אלה נעשו בין היתר על רקע מצבו הנפשי של המשיב, שכל רצונו היה להתאשפז בבית החולים נוכח מצבו.

כאן המקום להתייחס לטענות ב"כ המשיב ביחס להתנהלות השוטרים כלפי המשיב בתחנת המשטרה. אמנם אין בידי לקבוע ממצאים בטענותיה, אולם לא יכול להיות חולק כי בהגיע חשוד לתחנת המשטרה ומדובר בחשוד שסובל מבעיות נפשיות רבות ומידע זה מצוי בידי השוטרים במשטרה, הרי שחקירתו והתייחסות אליו צריכה להיות סובלנית וסבלנית במידה מוגברת מכל מקרה חקירה רגיל ובפרט כשנושא החקירה נוגע לרצונו של המשיב להתאשפז ולאירוע שהתרחש נוכח הסירוב לאשפזו.

המדובר במשיב בן 23, סובל מבעיות נפשיות רבות, אושפז מספר פעמים במהלך השנים האחרונות בבתי חולים פסיכיאטריים לרבות במחלקה סגורה. עברו הפלילי כולל רישום לפיו הופסקו ההליכים נגדו בשנת 2012 בעבירות אותן ביצע בשנת 2012, עבירות של תקיפה גם נגד שוטרים, התפרצות והחזקת סכין, וכן הרשעה משנת 2011 בעבירות רכוש, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפה סתם.

מחוות הדעת של הפסיכיאטר המחוזי לא עולה כל אינדיקציה למסוכנות המשיב כלפי הציבור או כלפי בני משפחתו, כפי שטענה ב"כ המבקשת ולפחות לא באותה מידה. הפסיכיאטר המחוזי ממליץ על המשך מעקב פסיכיאטרי וטיפול תרופתי קבוע וכן ממליץ על גמילה מחומרים פסיכו-אקטיביים בכל מקום שיימצא בו המשיב. מכאן שהצעת ב"כ המשיב לפיה תוך המתנה לתוצאות בחינת העו"ס מעמותת אנו"ש ו/או תסקיר שירות המבחן, ישהה במעצר בית מלא בפיקוחם של אמו ואחיו, אותם שמעתי ומהם התרשמתי לחיוב היא הצעה סבירה ומאוזנת בנסיבות המקרה לפניי, ומכאן שאני מורה על שחרורו של המשיב בתנאים הבאים:

4

א.        המשיב ישהה ב"מעצר בית" מלא בכתובת: רח' אביגדור המאירי 2/25 באר שבע.המשיב יהיה כל העת בהשגחה מלאה, תמידית ורציפה של אחד מבין הערבים הבאים: גב' עליזה פרץ ת.ז. 226 ומר גל בן דוד ת.ז.

            מתירה למשיב לצאת ממעצר הבית בליווי מי מהערבים לכל טיפול ופגישה עם עו"ס מטעם עמותת אנו"ש וזאת לאחר הודעה בכתב לב"כ המבקשת;

ב.         מובהר למשיב ולערבים הנוכחים כעת באולם, כי כל יציאה של המשיב את מקום מעצר הבית, או כל הישארות של המשיב שלא בנוכחות אחד מבין המשגיחים בצמוד אליו, יהוו הפרה של תנאי השחרור;

ג.         התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי אחד הערבים;

ד.         הפקדה בסך 1,000 ₪;

ה.        ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהערבים הנ"ל בסך 7,000 ₪ כל אחת;

לא יעמוד בתנאי השחרור, ייעצר ויובא בפניי בתוך 48 שעות.

על ב"כ המשיב לחזור ולהבהיר למשיב ולערבים שוב את כל תנאי השחרור, לוודא כי הבינו אותם, וכן לוודא כי הללו הבינו היטב כי כל הפרה של תנאי מתנאי השחרור - יכול ותוביל הן למעצרו המחודש והן לחילוט הערבויות.

המזכירות תשלח עותק החלטה לשירות המבחן אשר מתבקש להגיש תסקיר מעצר תוך 30 ימים מהיום ובו יבחן שילובו של המשיב בקהילה טיפולית לתחלואה כפולה סגורה. ניתן ליצור קשר עם ב"כ המשיב, עו"ד טל, בטלפון 050-3007071 או בפקס: 08-6761472.

מורה על ביטול דיון ההקראה הקבוע ליום 20.7.2016 בפניי.

המשיב הודע בדבר הדיון המקדמי הקבוע בהליך העיקרי ביום 26.9.2016 בשעה 12:00 בפני ס. הנשיאה, כב' השופט ברסלר-גונן, וכי עליו להתייצב.