1

מונחת בפניי בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו.

מבוא

1.           נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף, עבירה על סעיף 10(א) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה בזמן פסילה, עבירה על סעיף 67 לפקודת התעבורה, ושימוש ברכב ללא פוליסת ביטוח בת תוקף, עבירה על סעיף 2 א לפקודת ביטוח רכב מנועי- התש"ל- 1970.

2

2.           על פי הנטען בכתב האישום, ביום 09.07.16 סמוך לשעה 12:29 לערך, נהג המשיב רכב בכביש עוקף עיסוויה מכיוון כללי דרום לכוון כללי צפון בירושלים, וזאת בהיותו פסול לנהיגה ביודעין.

בנוסף, נטען בכתב האישום כי המשיב נהג ברכב כאשר רישיון הנהיגה שלו פקע בתאריך 15.09.93, וללא שהיתה על שימושו תעודת ביטוח בת תוקף.

3.           בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה זו שלפני בה עותרת המבקשת להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

טענות המבקשת

4.           ב"כ המבקשת טוענת כי לנאשם לפחות 7 פסילות בגינן לא הפקיד את רישיון הנהיגה שלו וכי לחובתו 7 חודשי מאסר על תנאי להפעלה שלא הרתיעו אותו מלשוב ולאחוז בהגה אף כי רישיון הנהיגה שלו פקע לפני כ 20 שנה ומאז לא חודש.

5.           ב"כ המבקשת ציינה כי מחומר הראיות עולה כי שני השוטרים ראו בוודאות את הנאשם נוהג ברכב וכי ישנו דיסק המתעד את יציאתו של המבקש ממושב הנהג.

6.           ב"כ המבקשת ביקשה ללמוד על מסוכנותו של המבקש מהפרוטוקולים בעניינו בתיק פ"ל 683-04-15 מיום 07.05.15 וכן מפרוטוקול הדיון שנערך בעניינו בבית המשפט המחוזי בירושלים בתיק עפ"ת 40936-05-13 מיום 11.06.13 שם נטען כי הוא מבצע עבירות סדרתי של נהיגה ללא רישיון נהיגה.

7.           ב"כ המשיב הפנה תחילה לגבי אי חוקיות המעצר שכן לטענתו הדיון בבקשה החל בחלוף 24 שעות ממועד מעצרו של המשיב, דבר שהפך את מעצו למעצר בלתי חוקי.

8.           לגופו של עניין טוען ב"כ המשיב כי לא קיימות ראיות לכאורה שכן המשיב לא נהג ברכב אלא נסע כטרמפיסט עם נהג שלא מוכר לו היטב והמתגורר באותה שכונה וברכב היה נוסע נוסף שישב לצד הנהג. לאחר שהרכב נעצר לבדיקה שגרתית הוחלט לעכב אותו לתחנת המשטרה בשל חוב להוצאה לפועל ולא נאמר לו דבר בגין נהיגה ברכב. לטענת ב"כ המשיב מאחר והדלת האחורית לא נפתחה אזי השוטרים הורו למבקש לצאת מדלת הנהג.

3

9.           לטענת ב"כ המשיב אין לתת אמון בדוחות שנכתבו על ידי השוטרים מדובר בתיאום גרסאות הכל על מנת להפליל את המשיב בעבירה המיוחסת לו.

10.       זאת ועוד, טוען ב"כ המשיב כי כלל לא מדובר בעבירה של נהיגה בזמן פסילה שכן המשיב כבר ריצה את הפסילות שהוטלו עליו ולא היה מקום לייחס לו עבירה זו בכתב האישום. לפיכך לא רק שלא מתקיימות ראיות לכאורה בעניינו של המשיב אלא שלא קיימת עילת מעצר בעניינו. בכל מקרה ולמען הזהירות, טוען הסניגור הנכבד כי על בית המשפט החובה לבחון חלופה שיש בה בכדי לאיין את המסוכנות ובמקרה שלפנינו יש דיי בשחרור המשיב למעצר בית בפיקוח אשתו או לקבלת תסקיר שירות המבחן בכדי לבחון חלופת מעצר מתאימה.

דיון

קיומן של ראיות לכאורה

11.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שהוצג בפניי נחה דעתי כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב בחלק מהעבירות שבכתב האישום.

12.       אין מחלוקת כי רישיון הנהיגה של המשיב פקע בשנת 1993 ומאז לא חודש. יחד עם זאת, הפסילות המיוחסות למשיב הסתיימו ולא היה מקום לייחס לו את עבירת הנהיגה בזמן פסילה.

נותר אם כן לבדוק האם קיימות ראיות לכאורה לגבי הנהיגה ברכב.

13.       מעיון בדו"ח הפעולה שערך השוטר רס"מ אלי סעדה עולה כי הוא הבחין במשיב נוהג ברכב. השוטר ציין כי אמנם המשיב טען כי הוא לא נהג ברכב אולם הוא ראה בוודאות את הנהיגה ברכב "...אני ושותפיי שלומי ויוסף ראינו אותו במפורש נוהג ברכב...".

14.       כך גם השוטר רס"ב יוסף יאסו ציין במזכר שערך כי הוא ראה את המשיב נוהג ברכב עד למועד עצירתו על ידי השוטרים.

4

15.       אף כי נטען ע"י הסניגור שאין לתת אמון בדוחות של השוטרים וכי היה תיאום גרסאות ביניהם, לא מצאתי תימוכין לטענה זו ובכל אופן מקומה של טענה זו להתברר במסגרת התיק העיקרי.

16.       אשר על כן, די לטעמי בשלב זה בראיות הקיימות בעניין הנהיגה ללא רישיון נהיגה כדי לספק את דרישת הראיות לכאורה ביחס לעבירה זו המיוחסת למשיב בכתב האישום. יפים בעניין זה הדברים שנאמרו בבש"פ 8087/95 שלמה זאדה נ' מדינת ישראל פ"ד נ (2) 133 "קיים הבדל מהותי בין "ראיה לכאורה" הדרושה למעצר עד תום ההליכים לבין "ראיה רגילה" (או "ראיה מוחלטת") הדרושה להרשעה או לזיכוי. "ראיה לכאורה" היא מטבעה ראיה גולמית. היא טרם עברה את כור ההיתוך של ההליך הפלילי. ..."ראיה לכאורה" היא אפוא ראיה אשר טמון בה פוטנציאל ראייתי, אשר יוצא מהכוח אל הפועל בעתיד, בסיום ההליך השיפוטי. בעוד שראיה "רגילה" נבחנת בסיום ההליך השיפוטי, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העבר, הרי הראיה "לכאורה" נבחנת בתחילת ההליך השיפוטי או במהלכו, מתוך הסתכלות מן ההווה אל העתיד. הערכתה מבוססת על הסיכוי הטמון בחיק העתיד להפיכתה לראיה רגילה. מהותה של הראיה לכאורה היא אפוא בפוטנציאל ההוכחתי הטמון בה"

17.       יחד עם זאת, לעניין הנהיגה בזמן פסילה, הרי בתיקים אליהם הפנתה המאשימה בכתב האישום הוטלו עונשי פסילה אולם המשיב היה פטור מהפקדת רישיון נהיגה ולפיכך לכאורה ריצה את תקופות הפסילה בתיקים אלו. בתיק 683-04-15 הושתו על המשיב 6 חודשי פסילה אולם נקבע כי "הנאשם פטור מהפקדת רישיון נהיגה" וכן בעפ"ת 40936-05-13 בו אושר עונש הפסילה למשך 12 חודשים שהושת על המבקש בתיק פ"ל 7318-03-12 וזאת ללא צורך בהפקדה.

18.       יוצא איפוא כי לא קיימות ראיות לכאורה לגבי עבירת הנהיגה בפסילה אף כי קיימות ראיות לכאורה לגבי יתר העבירות.

עילת מעצר

19.       קיימת עילת מעצר כנגד המשיב, שכן קיים יסוד סביר לחשש כי המשיב יסכן את ביטחון הציבור. חשש זה מתעורר מעצם מהותן של העבירות בהצטרף לעברו התעבורתי.

המשיב נצפה לכאורה נוהג ברכב ומאוחר יותר גם יוצא מדלת הנהג, כך למעשה הוא נהג לכאורה ברכב ללא רישיון נהיגה בתוקף.

5

20.       עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה הינה עבירה חמורה ומסוכנת המקימה עילת מעצר של מסוכנות.

21.       כאמור, המשיב שב ונוהג ברכב וזאת למרות שרישיון הנהיגה שלו פקע בשנת 1993 קרי לפני כ- 20 שנה! כאשר עונש מאסר על תנאי של 7 חודשים מרחף מעל ראשו ומעשיו מבטאים מסוכנות רבה שכן מדובר בעבירה חמורה אשר טמון בה סיכון ממשי לעוברי דרך.

22.       לא זו אף זו, אין זו הפעם הראשונה בה מבצע המשיב עבירה זו. כפי שציינה ב"כ המאשימה מעיון בגיליון הרשעותיו עולה כי המשיב הוציא רישיון נהיגה בשנת 1991 ובשנת 1993 רישיונו פקע ובאמתחתו 45 הרשעות בהן לפחות 19 הרשעות בגין נהיגה כשרישיון הנהיגה שלו פקע, 3 הרשעות בגין נהיגה בזמן פסילה ושלל עבירות תעבורה נוספות.

23.       עינינו הרואות, כי המשיב בהתנהגות זו מגלה כי מורא החוק ממנו והלאה ומביע זלזול בהחלטות בית המשפט תוך שהוא שב פעם אחר פעם לאחוז בהגה ללא רישיון נהיגה בתוקף.

24.       בנסיבות אלה, הגעתי למסקנה כי קיימת עילת מעצר כנגד המשיב של מסוכנות, שכן קיים יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את בטחון הציבור.

חלופת מעצר

25.       על אף האמור, גם במקרים בהם הוכחה מסוכנותו של המשיב, החוק מחייב בחינת חלופה.

26.       ב"כ המשיב מציע כי המשיב ישוחרר למעצר בית בפיקוח אישתו אולם במקרה דנן אני סבור כי יש לבחון חלופה זו בעיניים מקצועיות יותר ולפיכך, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר בעניינו, על התסקיר לכלול גם בחינת חלופה של שחרור באיזוק אלקטרוני, אם הדבר אפשרי.

27.       בנסיבות אלה, אני קובע לדיון נוסף לאחר קבלת התסקיר ליום 27.07.16 שעה 09:00.

המשיב ייעצר בשלב זה עד להחלטה אחרת ויובא לדיון הנ"ל באמצעות שב"ס.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה בדחיפות לשירות המבחן.

זכות ערר כחוק

ניתנה היום, ז' תמוז תשע"ו, 13 יולי 2016, במעמד הצדדים.