בית משפט השלום באשקלון

מ"ת 15182-08-18 מדינת ישראל נ' א(עציר)

תיק חיצוני: 333171/2018

בפני

כבוד השופטת ענת חולתא

מבקשים

מדינת ישראל

נגד

משיבים

1. א א (עצירה)
2. א א (ערב)
3. ע מ (ערבה)

החלטה (בעניין משיבים 2 ו-3)

1.     בפניי בקשת המדינה ליון חוזר וחילוט הערבויות שנחתמו והופקדו בעניינה של המשיבה. על פי הבקשה, המשיבה חזרה להתגורר בבית המתלונן ב*** מספר ימים לפני מועד מעצרה ביום 8.9.18, וזאת בניגוד לתנאי השחרור מיום 7.8.18.

יוזכר, כי כתב האישום המקורי התלוי ועומד בעניינה של המשיבה מייחס לה עבירות אלימות כלפי המתלונן (בן זוגה) וכן מייחס לה עבירה של הפרת הוראה חוקית בכך שבניגוד להחלטת קצין משטרה מיום 24.7.18, חזרה להתגורר בבית המתלונן ביום 31.7.18 ואגב כך ביצעה גם עבירת איומים נוספת.

ביום 7.8.18 הורה בית המשפט (כב' השופטת חקלאי) על שחרור המשיבה לחלופת מעצר, לאחר שניתן משקל להרחקה המשמעותית בחלופה המוצעת (בעיר ***) וחרף התרשמות מבעייתיות מסוימת לאחר חקירת המפקחים המוצעים באולם, וקושי הטמון בכך שאחת הערבות המוצעות לא התייצבה לדיון בשל מצבה הבריאותי.

2.     ביום 20.9.18 הסכים ב"כ המשיבה לקיומן של ראיות לכאורה לביצוע הפרת ההוראה החוקית. לעניין נסיבות ההפרה נטען, כי התגלה קושי שלא אפשר את מגורי המשיבה בבית והמתלונן ששמע על כך ביקש ממנה לחזור הביתה. בכך כשלה המשיבה. נטען, כי המשיבה רצתה לקיים את תנאי השחרור אך גורשה מהבית אליו שוחררה והיתה אובדת עצות. לכן, "הפרה בעל כורחה".

3.     בעניינה של המשיבה עצמה, הוריתי על הגשת תסקיר שירות המבחן ודיון לאחר קבלת תסקיר קבוע ליום 29.10.18. במועד זה, ועל פי מכלול הנסיבות, תינתן החלטה משלימה לגבי חילוט הערבויות בעניינה של משיבה 1.

4.     החלטה זו עניינה הבקשה לחילוט הערבויות של משיבים 2 ו-3 - הערבים בתיק. על פי רישומי המזכירות בתיק, הערבים זומנו לדיון ביום 13.9.18, באמצעות מספרי הטלפון בהם התחייבו להיות זמינים במעמד השחרור. המשיבים לא התייצבו לא התייצבו לדיון ולא הוגשה בקשה מטעמם. בהמשך, נערכו מספר נסיונות ליצור עימם קשר באותם מספרי טלפון על מנת לאפשר להם הזדמנות נוספת (ולפנים משורת הדין) להתייצב לדיון אך נמצא כי המשיבים אינם זמינים עוד במספרי טלפון אלה. המשיבים לא התייצבו לדיון הנוסף ומאז ועד היום לא הוגשה כל בקשה מטעמם. בנסיבות אלה ובהתאם להוראת סעיף 51 לחוק המעצרים, תינתן ההחלטה בעניינם על יסוד המסמכים שבתיק בית המשפט ובתיק החקירה.

5.     בעניינו של משיב 2 - א א - בנה של המשיבה, התחייב לסייע במלאכת הפיקוח לאחר שעות העבודה. בחקירתו במשטרה מיום 11.9.18 סיפר, ששהה עם המשיבה בבית ב*** ובת הזוג שלו (המפקחת השניה) היתה עם אמה בבית החולים. לאחר מכן בת הזוג שלו ביקשה ממנו לבוא להחליף אותה בבית החולים כי היא בחודש תשיעי ולא יכולה יותר. הוא יצא לכיוון בית החולים ועד שהיא הגיעה המשיבה כבר יצאה. לדבריו, ניסו לתפוס אותה בטלפון ולא הצליחו ולכן הודיעו על ההפרה גם למתלונן וגם לעורך הדין ואז הודיעו לו שהמתלונן התקשר למשטרה ושהמשיבה נעצרה. הוא עצמו לא דיווח למשטרה כשהמשיבה יצאה מהבית.

6.     בעניינה של משיבה 3 - ע מ - בדיון מיום 7.8.18 מסרה, כי היא כלתה של המשיבה. נמסר, כי היא נמצאת בבית ולא עובדת בשל שמירת הריון. נמסר, כי בעבר הופרה הרחקה כי למשיבה לא היה איפה להיות ועכשיו יהיה לה איפה לגור והמשיבה תקשיב לה. הערבה מסרה כי מוכנה להפקיד ערבות לקיום התנאים. כן מסרה, ששוחחה עם אמה, בעלת הדירה, שמסרה שמוכנה לשמש בערבה נוספת אף שלא התייצבה לדיון בשל דלקת מפרקים.

בחקירה מיום 11/9/18מסרה, שהמשיבה היתה בביתם ללא הפרות עד יום 6.9.18. א היה איתה והיא עצמה שהתה עם אימה בבית החולים. ביום 6.9.18 לקראת השעה 18:00 היא היתה לכיוון הבית וא' כבר יצא לכיוון בית החולים וכשהגיעה גילתה שהמשיבה עזבה את הבית. היא לא ענתה לה לטלפון. הודיעה על כך לא' וחצי שעה אחר כך הודיעו לו שאמא שלו נעצרה, כי המתלונן הזמין לה משטרה. לדבריה, המשיבה אמרה להם שהיא רוצה לעזוב אבל הם לא אפשרו לה לעזוב. לדבריה, היא התקשרה למוקד 100 אבל אמרו לה שהמשיבה כבר נעצרה.

7.     בחקירת המתלונן מיום 8.9.18 מסר, שהמשיבה הגיעה בחזרה להתגורר איתו לפני כשבוע, כי "זרקו אותה" מהבית ב*** ולא היה לה איפה לישון. לדבריו, אמר לה לבוא למרות שהיא במעצר בית. בשל אירוע נוסף ולאחר שלדבריו היא "עברה את הגבול" הזמין משטרה.

בחקירת המשיבה עצמה מסרה, שהמתלונן קרא לה, כי "זרקו אותה" מהבית של אמא של כלתה ב*** והיא באה מחוסר ברירה כי לא היה לה איפה להיות.

מסמכים נוספים בתיק החקירה עניינם טיב האירוע שהתרחש בבית המשפחה ביום האירוע ואינו רלוונטי לצורך הדיון בבקשה זו, מלבד עצם העובדה, שהתרחש בבית אירוע כלשהו בעל אופי אלים, שקשור במשיבה אף שאין מופנית אשמה כלפיה בגינו, בנוכחות הילדים, ושהוביל בסופו של דבר למעצרה מחדש בגין הפרת התנאים.

8.     חומר הראיות בתיק, ובעיקר תקופת ההפרה כעולה הן מהודעת המשיבה והן מהודעת המתלונן אינו מתיישב כלל עם גרסת המפקחים בחקירתם. כאמור, עולה מחומר הראיות כי המשיבה שהתה ברצף מספר ימים בבית המתלונן מבלי שדווח על כך למשטרה, וכי עזבה את בית המפקחים ב*** עוד קודם למועד הנטען על ידם. כמו כן, המשיבה נעצרה בפועל לאחר המועד הנטען על ידם כך שגם במובן זה גרסתם העובדתית אינה מתיישבת עם חומר הראיות.

9.     בנסיבות אלה, חומר הראיות מלמד, כי שני הערבים הפרו את התחייבותם בבית המשפט הן בכך שלא פיקחו בפועל אחר המשיבה והן בכך שלא דיווחו למשטרה על ההפרה. באופן זה גם אפשרו בפועל את חזרת המשיבה לבית המתלונן, ממנו הורחקה בהחלטה שיפוטית, ובסופו של דבר התרחש ככל הנראה אירוע נוסף בעל אופי אלים, שהסתיים במעצרה המחודש של המשיבה.

10.                        במצב דברים זה, דין בקשת המדינה לחילוט הערבויות להתקבל. לא מצאתי בחומר הראיות כל נימוק להקל בעניינם של שני המשיבים אשר כאמור מסרו במשטרה גרסאות שאינן מתיישבות עם חומר הראיות ולא טרחו להתייצב לדיון אליהם זומנו כדין, אף לא הגישו בקשה כלשהי מטעמם.

11.                        אשר על כן אני מורה על חילוט ערבויות צד ג' עליהם חתמו המשיבים 2 ו-3, בסך 10,000 ₪ כל אחד. הערבויות ישולמו בעשרה תשלומים חודשיים שווים החל מיום 15.11.18 ואולם במקרה שבו לא ישולם איזה מבין התשלומים, יועמד הסכום כולו לפירעון מידי.

12.                        המזכירות תמציא ההחלטה למשיבים 2 ו-3 בכתובת אותה מסרו ככתובת מגוריהם במעמד השחרור.