1

1.         זוהי עתירה לגילוי ראיה חסויה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות, במסגרתה עתר ב"כ העותר להסיר את החיסיון מעל זהות פרטי המקור של הידיעות שהסיומת שלהן 092, 774, 131, 245 נשוא תעודת החיסיון, וכן להסיר את החיסיון מהחלק השני להסכם הפעלתו של המדובב המכונה "יוסף עוואד".

2

2.         נטען, כי מתוכן הפרפרזות שנמסרו לעיון ההגנה, עולה מהמידע, כי אופק תשובה מסוכסך עם המתלונן על רקע הלוואה שנטל ממנו ואופק שולח אנשים למתלונן, על מנת לגרום לו נזק. עוד תוהה ב"כ העותר, כיצד, על אף שהמתלונן מסר שמות של חשודים במעשה ההצתה לחוקריו, גורמי החקירה לא טרחו לזמן אותם חשודים ולגבות מהם, ולו הודעה. עוד נטען, כי חשיפת זהות המקור לידיעות, חיוני להגנת העותר, וביתר שאת, כאשר קיים קושי לזהות בסרטונים את הדמות הנצפית לגישת העותר. עוד לגישת העותר, כי השוטרים תחילה לא הצליחו לזהות את העותר כמי שנצפה בסרטון, אלא רק לאחר שקיבלו את המידע מהמקור.

3.         ב"כ המשיבה מנגד, עתר לדחות את העתירה להסרת החיסיון, שכן לגישת המשיבה, אין בהסרת החיסיון המבוקש, כדי לסייע להגנת העותר כהוא זה. לגופם של דברים - נטען, כי נמסרו לעיון ההגנה פרפרזות כנדרש על פי הפסיקה. עוד נטען, בניגוד לסנגור, כי לא קיים קושי בזיהוי הדמות המופיעה בסרטון כדמות של העותר. עוד נטען, כי יש לדחות את טענת הסנגור, שכביכול הזיהוי על ידי השוטרים נעשה רק לאחר שהתקבל המידע מהמקור, שכן עיון בזכ"ד, לרבות שעת עריכתו, מלמד, כי הזיהוי על ידי השוטרים, בוצע לפני קבלת המידע.

            אשר לתהיית הסנגור מדוע החשודים ששמותיהם נמסרו על ידי המתלונן וגם מופיעים במידע לא זומנו לחקירה במשטרה - נטען, כי זימונם לא היה תורם מאומה לחקירה, כך שההחלטה שלא לחקור אותם, הייתה החלטה פנימית של גורמי החקירה ואינה רלוונטית לעתירה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות. עוד נטען, כי ההחלטה הינה משיקולים חקירתיים וכלל לא מודיעיניים, כפי שמנסה לטעון הסנגור.

4.         המשך הדיון התקיים במעמד צד אחד, בנוכחות נציגי המודיעין הרלוונטיים - במסגרת הדיון הוצגו בפני בית המשפט האסמכתאות הרלוונטיות וניתן מענה לטעמים והנימוקים שעורר העותר בטיעוניו, הן בכתב והן על פה.

5.         אין מחלוקת שלהגנה נמסרו הפרפרזות הרלוונטיות בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה. יתרה מכך, עולה, כי מחמת טעות, ההגנה קיבלה את מלוא תוכן אחת הידיעות.

3

6.         כנגד העותר הוגש כתב אישום המייחס לו לכאורה ביצוע עבירות של הצתה, היזק בזדון. התשתית הראייתית שעומדת לחובת העותר, כוללת צילומי מצלמות אבטחה מלובי הבניין של הדירה שהוצתה, ובהן ניתן להבחין באדם מגיע דקות לפני השריפה חבוש קפוצ'ון ומחזיק בידו שקית ובתוכה בקבוק... יוצא מהבניין לאחר ההצתה עם השקית. בנוסף, צילומי מצלמות אבטחה מלובי הקומה בה מתגורר המתלונן, שם רואים דמות שחורה מתכופפת, מציתה אש ונכנסת למעלית. בנוסף, צילומי מצלמות אבטחה מהבניין בו מתגורר העותר, בהם נראה העותר מגיע לביתו סמוך לאחר ההצתה לבוש באותם בגדים שהדמות שהציתה קודם לכן, לבשה. עוד נצפה זורק דבר מה לפח בטרם כניסתו לבניין.

            בנוסף, כוללת התשתית הראייתית זכ"דים של שני שוטרים המזהים את העותר במצלמות האבטחה של לובי הבניין של הדירה שהוצתה, וכן זכ"דים של שוטר המזהה את העותר במצלמות האבטחה בבניין מגוריו.

7.         לאחר שהקשבתי לטיעוני ב"כ הצדדים, הן בדיון שהתקיים במעמד הצדדים והן בדיון שהתקיים במעמד צד אחד, ועיינתי בכלל האסמכתאות הרלוונטיות, וכן ביקשתי וקיבלתי מענה מנציגי המודיעין לשאלות שעורר ב"כ העותר במהלך טיעוניו, ובסופו של יום, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים הרלוונטיים בהתאם למבחנים שנקבעו בפסיקה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות, שכן אין בחשיפת פרטי המקור כדי להועיל כהוא זה להגנת העותר. כך הם פני הדברים גם ביחס לתוכנו של עמ' מספר 2 בהסכם המדובב.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ז, 22 יוני 2017, בהעדר הצדדים.