1

 

 

 

נוכחים:

ב"כ המבקש'ת - עו"ד גל ירדן

המשיב - הובא

הסניגור - עו"ד תומר נווה

 

 

[פרוטוקול הושמט]

 

 

החלטה

 

1.         ראשית דבר:

            בפניי בקשה למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

 

2.         העבירות המיוחסות למשיב בכתב האישום:

·        למשיב מיוחסות שלוש עבירות משני אישומים שונים:

·        העבירה המיוחסת למשיב מאישום מס' 1:

o       הפרת הוראה חוקית - עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן: חוק העונשין").

 

·        העבירות המיוחסות למשיב מאישום מס' 2:

o       איומים (2 עבירות) - עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

2

o       החזקת אגרופן או סכין שלא למטרה כשרה - עבירה לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין.

 

 

 

3.         טענות המאשימה:

בבקשה למעצר עד תום ההליכים ובדיון שמיום 15/10/15 (להלן: "הדיון") פירטה המבקשת את הנימוקים המצדיקים את מעצרו של המשיב עד תום ההליכים:

·        קיימות ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב וביניהן:

o       הודעות שמסר המשיב.

o       הודעתו של מוחמד אבו רומי - בעל הבורקס.

o       הודעתו של האני עראר - עובד בבורקס אשר אויים על ידי המשיב.

o       הודעתו של אחמד עראר - אשר המשיב הניף לעברו סכין ואיים עליו.

o       הקלטת השיחה של המודיע למוקד מאה.

o       קלטת ובה נראה המשיב מאיים על המתלונן.

o       דוחות פעולה ומזכרים - שוטרים.

 

·        החזקת סכין הינה עבירה חמורה וקיים אינטרס לבער את נגע הסכינאות גם בדרך של מעצר עד תום ההליכים.

·        מסוכנותו של המשיב מתעצמת לנוכח העובדה כי ביצע את המיוחס לו תוך הפרת מעצר הבית בו הוא נתון.

·        למשיב ה"ק בין עבירות אלימות ונשק חמורות בגינן ריצה 18 חודשי מאסר בפועל וכן תלויים מאסרים מותנים ברי הפעלה.

·        בעדותו הראשונה, טען בעל הבורקס כי אינו מכיר בכלל את המשיב ולא מזהה אותו בצילומים.

·        המשיב היה אמור לשהות במעצר בית מלא בפיקוח אך הפר אותו והלך לאכול בורקס, התנפל על המוכרים בטענה שהוא מחפש את בעל הבית וכשהם נרתעו ממנו, הניף סכין שהייתה במקום.

·        למשיב עבר פלילי.

3

4.         טענות המשיב:

            בדיון, טען ב"כ המשיב מספר טיעונים עיקריים:

·        מסכים לקיומן של ראיות לכאורה לגבי עבירת הפרת ההוראה החוקית. יחד עם זאת, חולק על קיומן של ראיות לכאורה ביחס להוראות החיקוק של עבירת האיומים.

·        התלונה כנגד המשיב הוגשה ביום 3/10/15 כשמעצרו התבצע מספר ימים לאחר מכן. אם המשיב היה חושב שהייתה בעיה הוא לא היה מתייצב לחקירה, אך הוא הגיע וזיהה עצמו בווידאו.

·        המשיב ביקש מעובד המקום את הטלפון של בעל העסק וביקש להגיד לו שהוא מחפש אותו לא במגמה לאיים. כמו כן, הסכין בה הצטייד לא הייתה מבעוד מועד אלא הייתה במקום העסק.

·        גם בעל העסק מאשר שהמשיב חבר שלו. בנוסף, המתלוננים ביקשו לבטל את תלונתם וטענו שהייתה אי הבנה. לא הייתה למשיב כוונה פלילית.

·        יש להורות על החזרתו של המשיב לטמרה, בה שהה במעצר בית תחת אותם מפקחים שאושרו בעבר ע"י המבקשת והיו חלק ממערך הפיקוח, זאת, בתוספת הפקדה.

 

5.         דיון והכרעה:

סמכותו של ביהמ"ש לצוות על מעצרו של משיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו מעוגנת בסעיף 21 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים, התשנ"ו - 1996). בהתאם לסעיף הנ"ל, יש צורך בקיומם של שלושה תנאים מצטברים:

א.        קיום ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב.

ב.         קיום עילה למעצר.

ג.         היעדר חלופת מעצר.

 

לצורך הכרעה בבקשה זו, התייחס בית המשפט לתנאי הסף דלעיל:

 

            א.        קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב:

כאמור, חלק הסניגור על קיומן של ראיות לכאורה בנוגע לעבירת האיומים. יחד עם זאת, בשלב זה, אני קובע קיומן של ראיות לכאורה ביחס לעבירות המיוחסות למשיב ובהן, גם עבירת האיומים, וזאת מן הטעמים הבאים:

4

o       בהודעתו במשטרה מיום 7/10/15, אומר אבו רומי, בעל הבורקס כי בשיחת הטלפון בה התקשרו אליו עובדיו בשעת האירוע, אמר לו העובד האני עראר כי:

§        "הבחור משתולל בסניף ומאיים ורוצה 15 אלף ₪"

§        "הבחור לקח את הסכין של חיתוך הבורקס הגדולה והתחיל לאיים ושבר את השולחן ופגע בפרופיל הדלת".

o       כמו כן, אמר אבו רומי בחקירתו כי ראה את תיעוד האירוע במצלמות הוידאו והבחין במשיב אך בלי שזיהה אותו.

o       בהודעתו במשטרה מיום 7/10/15, אומר האני עראר, עובד הבורקס בשעת המפגש עם המשיב כי:

§        "הוא איים עליי שידקור אותי אם אני לא אתן לו את המספר.

§        "הוא חזר פנימה ותפס את הסכין חיתוך של הבורקס והתחיל לאיים על אחמד ועל הקליינטים שישבו במקום. הוא תפס בסכין והתחיל לנופף איתה באוויר.

o       בהודעתו במשטרה מיום 7/10/15, אומר אחמד עראר, גם כן עובד הבורקס בשעת המפגש עם המשיב כי:

§        "ואז הוא לקח את הסכין של הבורקס מהדלפק והתחיל לנופף בסכין לכיוון שלי ואמר לי תודיע למוחמד שיביא 15,000 ₪".

§        "הוא המשיך לנופף בסכין והלך אחורה, הפיל כסא ונתן מכות בסכין על השולחן ואמר לי שוב תגיד למוחמד שיכין את הכסף".

·        כל אלו הנ"ל, עומדים בניגוד לעמדת המשיב כי מדובר היה בהלצה ותו לא, שכן מהדברים הנ"ל עולה כי הוא היחיד שחשב כך.

·        זו גם אינה מתיישבת עם העובדה כי המשיב נופף בסכין ובוודאי לא עם העובדה המצערת לפיה בימים טרופים אלו תופעת הסכינאות גאתה והגיעה לשיאים חדשים.

·        העובדה כי בעל הבורקס לא זיהה את המשיב בצילומים, מעלה תהיות וחשד ממשי בליבי כי שינוי גרסתו ניתנה בלחץ של מאן דהוא.

·        לפיכך, ניחן כי בשלב זה, קיימות ראיות לכאורה לפיהן עבר המשיב על העבירות המיוחסות לו ובהן, עבירת האיומים.

 

            ב.         עילת מעצר:

5

במקרה דנן, אני נוטה להסכים עם המבקשת כי החזקת סכין הינה עבירה חמורה וכן, כי מסוכנות המשיב מתעצמת לנוכח הפרת מעצר הבית בו שהה. במקרה שבפנינו, קיימת עילת מעצר ברורה, וזאת בעיקר מהנימוקים כדלקמן:

o       העבירות החמורות המיוחסות למשיב המקימות יסוד סביר לחשש שהמשיב יסכן את ביטחון הציבור.

o       הנ"ל מלמדים על מסוכנותו של המשיב בכלל וסיכון ביטחון ושלום הציבור בפרט.

o       על מסוכנותו הגבוהה של המשיב ניתן אף להסיק מעברו הפלילי, אשר כולל בתוכו עבירות החזקת נשק שלא כדין, איומים, חבלה במזיד ברכב, קשירת קשר לעשות פשע.

o       אלו הנ"ל, באים ללמדנו גם כי רמת ההישנות למעשים דומים מצד המשיב בעתיד הינה גבוהה.

 

לפיכך, ולאור האמור לעיל, נראה בשלב זה כי קיימת עילת מעצר.

 

            ג.         היעדר חלופת מעצר:

מצוות המחוקק היא שבכל מקרה תהיה חומרתו אשר תהא, יש לבחון חלופת מעצר שתוצע, ולראות אם יש בה כדי להפיג את מסוכנותו של המשיב, שכן, המעצר לעולם לא יהווה תחליף כי אם אמצעי כדי להגן על שלום הציבור ובטחונו:

o       בדיון, הציע ב"כ המשיב כי המשיב יוחזר לטמרה וישהה במעצר בית תחת פיקוחם של המפקחים אשר כבר היו חלק ממערך הפיקוח. לעניין זה, החליט בית המשפט לשלול הצעה זו באופן חד משמעי וזאת מן הטעמים הבאים:

§        אין טעם לנסות להחזיר הגלגל לאחור ולהורות למשיב לחזור למעצר בית מהמקום ובתנאים אותם הפר בעצמו.

§        הדברים הנ"ל יפים גם לגבי המפקחים החוזרים והמוצעים בשנית, אשר אין לתת בהם אמון נוסף לצורך משימת פיקוח חוזרת שכן נכשלו הם במשימתם בפעם הראשונה.

§        מכאן עולה כי המפקחים המוצעים אינם יכולים להציב למשיב גבולות, אינם מהווים דמויות סמכותיות עבורו וחמור מכך, אין ביכולתם לאיין את מסוכנותו.

6

o       לפיכך, בשלב זה, החלופה המוצעת נדחית על ידי. יוצעו לבית המשפט מפקחים פוטנציאליים אחרים, תיבחן החלופה בהתאם.

 

o       לאור האמור לעיל, ניחן כי לא קיימת חלופת מעצר.

 

6.         סוף דבר:

אשר על כן, החלטתי כדלקמן:

·        להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

 

 

 

ניתנה והודעה היום ז' חשוון תשע"ו, 20/10/2015 במעמד הנוכחים.