1

1.         עניינה של החלטה זו בבקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו בת"פ 1444-03-21.

2.         בתיק הפלילי האמור הוגש נגד המשיב כתב אישום, אשר כולל אישומים בארבע עבירות נשק כדלהלן: גניבת נשק, נשיאת נשק ותחמושת, רכישה והחזקה של נשק ותחמושת, ירי בנשק חם במקום מגורים.

3.         בפרק "העובדות" של כתב האישום נאמר כהאי לישנא:

            "1. במהלך שנת 2019, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, נסע הנאשם ברכבו בשכונת או שראיט בשטחי הרשות הפלסטינאית, שם הבחין באחר שזהותו אינה ידועה למאשימה (להלן "האחר"), אשר מנסה להסתיר דבר בתחתית מכולה אדומה (להלן: "המכולה"). הנאשם עזב את המקום במטרה לשוב מאוחר יותר ולבחון מה הוסתר בתחתית מכולה (צ"ל: "המכולה" ר.י).

            2. לאחר מספר דקות שב הנאשם למכולה, הבחין כי האחר עזב את המקום, והחל לחפש באופן יסודי בתחתית המכולה, שם מצא שקית שחורה ובה אקדח מסוג סמית', אשר חלקו העליון כסוף אפור וחלקו התחתון שחור ושבכוחו להמית אדם (להלן: "האקדח"). הנאשם נטל את האקדח ולקח אותו עמו ללא הסכמת האחר כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את האקדח מהאחר שלילת קבע.

2

            3. בעת שהיה האקדח ברשות הנאשם, פנה הנאשם לחברו רג'ב אמטיר (להלן: "רג'ב") בשני מועדים שונים שאינם ידועים במדוייק למאשימה, ורכש ממנו בכל אחד מהמועדים, בסכום של 250 ₪ בכל פעם, קופסת כדורים המכילה 20 כדורי 9 מ"מ המתאימים לאקדח (להלן: "כדורי האקדח").

            4. בחלק מכדורי האקדח ביצע הנאשם ירי באמצעות האקדח בשני (צ"ל: בשתי ר.י.) חתונות חבריו כמפורט להלן:

            א. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, ביולי 2020 או בסמוך לכך, בחתונתו של חברו של הנאשם, מוחמד תמימי, אשר התקיימה בסמוך לבית חברו שבשכונת אלגזייר שבכפר עקב בשטח ישראל, ירה הנאשם באוויר 4-3 מכדורי האקדח, באמצעו האקדח, לאחר מכן נשא הנאשם את האקדח והחביאו בבית אשר טרם הסתיימה בנייתו בכפר עקב (להלן: "הבית בבניה").

            ב. במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, באוגוסט 2020 או בסמוך לכך, בחתונתו של חברו של הנאשם אחמד חגאזה, אשר התקיימה בכפר עקב, ירה הנאשם באוויר שניים מכדורי האקדח, באמצעות האקדח, לאחר מכן נשא את האקדח והחביאו בבית בבנייה.

            5. בסמוך לאוקטובר 2020, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, נשא הנאשם את האקדח והחביאו בתוך שקית, קשור לעץ תאנים, בגינת ביתו הנטוש של סבו בכפר עקב.

6. האקדח לא נמצא עד ליום הגשת כתב האישום.

7. הנאשם לא היה בעל רישיון להחזיק בנשק ומעולם לא החזיק ברישיון לנשק.

8. במעשיו המתוארים לעיל, נטל ונשא הנאשם נשק, בלי הסכמת בעליו, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הנשק מבעליו שלילת קבע; החזיק הנאשם וכן נשא והוביל נשק ותחמושת בלא רשות על פי דין לנשיאתו או להובלתו; רכש תחמושת והחזיק נשק בלא רשות על פי דין להחזקתם; ירה הנאשם מנשק חם שלא כדין באזור מגורים, או במקום אחר שיש בירי בו לסכן חיי אדם".

4.         המבקשת טוענת כי בהינתן הראיות לכאורה, העובדה שמדובר בעבירות נשק שלגביהן קיימת חזקת מסוכנות והעובדה שהנשק נגנב ונעשה בו שימוש, יש להורות על מעצרו עד תום ההליכים. בכלל זה טוענת המבקשת כי אין מקום להסתפק בחלופת מעצר כלשהי ואף אין מקום להזמנת תסקיר מעצר.

3

5.         המשיב טוען כי יש לשחררו ללא כל תנאים. לטענתו, יש להגיע לתוצאה זו בהינתן טענותיו בנוגע לראיות לכאורה.

6.         שקלתי את המכלול והגעתי למסקנה כי לא רק שבשלב הנוכחי אין מקום לשחרור ללא תנאים, אלא שלעת הזו שגם אין מקום לתוצאה שונה מהמשך המעצר. עם זאת - ולמרות שעסקינן בעבירות נשק - אין לשלול כליל אפשרות כאמור ויש לפתוח פתח לכך באמצעות הזמנת תסקיר מעצר. במסגרת התסקיר ניתן יהיה לקבל מידע מקצועי ומעמיק על עניינים שונים, ובכללם מידת מסוכנתו של המשיב לעת הזו והשאלה אם באפשרויות שתהיינה על הפרק (מעצר בפקא"ל ו/או שחרור בתנאים) יש כדי להפיגה במידה מספקת. לאחר שיתקבל התסקיר ניתן יהיה לעמוד על כל הנחוץ ולבחון גם איזה משקל יש לתת לתמונה הראייתית (שבקשר אליה יתאפשר גם לפרט יותר, אם יהיה צורך בכך) ולמצב שבעקבות נגיף הקורונה במסגרת הפסיפס השלם.

7.         במה שנוגע לראיות לכאורה אציין עתה, כי הדרך בה נבחנת השאלה אם יש ראיות לכאורה היא מבט כולל על מכלול הראיות (ראו למשל: בש"פ 8087/95 זאדה נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 133 (1996); בש"פ 2653/99 זיאד נ' מדינת ישראל, 26.4.99). בקשר לכך נקבע גם כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט, לעת זו, לעסוק בניתוח מפורט ומדוקדק של הראיות המסבכות את המשיב בעבירות המיוחסות לו" (בש"פ 6187/95 מדינת ישראל נ' אל עביד, 17.10.95).

במקרה דנן המבט הכולל על מכלול הראיות מוביל למסקנה כי יש ראיות לכאורה המספיקות להמשך המעצר שנקבע עתה (וגם למעצר עד תום ההליכים, למקרה שמבחינת יתר הנתונים לא יהיה מנוסף מכך). המדובר בעיקר בהודאות שמסר המשיב בשלוש הודעות שונות, במה שנוסף אליהן מהודעתו של רג'ב אמטיר ובפסיקת בית המשפט העליון, אשר עולה ממנה כי ניתן להרשיע בעבירות שבהן מדובר גם אם הנשק שבו מדובר לא נמצא (ראו למשל ע"פ 592/83 מאיר נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(1) 331 (1984) ועוד). בהמשך לכך, המצב הוא שאף לשיטתם של הדורשים "דבר מה נוסף" גם בנושא המעצר, הרי שמתקיים מה שנדרש.

בהינתן כל המצוין לעיל, האופן שבו תוקף הסניגור את חומר הראיות - שעניינו בעיקר במהימנות ובמשקל שניתן לייחס לראיות השונות - מקומו בתיק העיקרי ומכל מקום, אין בו להביא לתוצאה שונה בשלב הנוכחי.

4

8.         בהינתן העבירות שבהן מדובר, קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית, אשר לא הופרכה ואשר מחייבת בחינת המסוכנות לצד כל הנחוץ לאחר קבלת תסקיר מעצר.

9.         בהמשך למצוין לעיל, שירות המבחן מתבקש להכין תסקיר מעצר (שיתייחס למה שנוגע למשיב, לחלופות שתוצענה ולכל הנחוץ) לקראת הדיון שייקבע, אשר במסגרתו ניתן יהיה להשלים טיעון לגבי מה שיידרש.

ניתנה במעמד הנוכחים היום, כ"ה באדר התשפ"א, 9 במרץ 2021.

רפאל יעקובי, שופט