מ"ת 14357/06/20 – מדינת ישראל נגד אלברט פבריס,יאן משה
בית המשפט המחוזי בירושלים |
|
|
|
מ"ת 14357-06-20 ישראל נ' פבריס(עציר) ואח'
תיק חיצוני: |
1
לפני |
כבוד השופט דוד גדעוני
|
|
המבקש |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
המשיבים |
1. אלברט פבריס (עציר) 2. יאן משה (עציר)
|
|
החלטה
|
לפניי בקשה למעצר המשיבים עד למתן החלטה בעתירה להכריז עליהם בני הסגרה.
1. המשיב 1 הוא כבן 50. המשיב 2 הוא כבן 34. שני המשיבים הם ילידי צרפת שעלו לישראל לפני מספר שנים ומאז מתגוררים בישראל, כל אחד עם משפחתו, בעיר רעננה.
2. ביום 7.6.20 הוגשה לבית משפט זה עתירה להכריז על המשיבים בני-הסגרה לצרפת. זאת, על יסוד בקשת ממשלת צרפת להסגירם לידיה על מנת שיועמדו לדין באשמת ביצוע עבירות הונאה בחבורה מאורגנת.
על פי בקשת ההסגרה המשיבים מבוקשים בגין עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה שדינה על פי הקוד הפלילי הצרפתי 10 שנות מאסר; ושל ניסיון לקבל דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שאף דינה 10 שנות מאסר.
2
בבקשת ההסגרה - כפי שפורטה בגדרי העתירה - נטען כי לכל המאוחר מחודש ספטמבר 2019 ועד למעצרם ביום 21.4.20, וביתר שאת לאחר שהוכרז בצרפת מצב חירום בשל התפשטות נגיף הקורונה, הונו המשיבים וניסו להונות שורה של חברות מסחריות צרפתיות וכן יחידים במטרה לקבל לידיהם כספים שלא כדין. נטען גם שנמצאו ראיות לעבירות של הלבנת הון בהיקף נרחב. למשיבים מיוחס כי פעלו ממקום שבתם בישראל והשתמשו במספר מתווי פעולה לצורך ביצוע עבירות המרמה, תוך התחזות לאחרים, שימוש בכתובות דואר אלקטרוני (דוא"ל) מטעות או מזויפות, תוך שימוש בתוכנה ליצירת מספר טלפון צרפתי מדומה באופן המסווה כי מקור השיחה בישראל. נטען כי בשבועות שקדמו למעצר בוצעו העבירות בעיקר כלפי חברות אספקת מזון צרפתיות מתוך הנחה שנוכח משבר הקורונה יהיו אלה פגיעות יותר.
בכל האמור בניסיונות מרמה כלפי חברות צרפתיות מיוחס למשיבים כי בחלק מהמקרים שלחו הודעת דוא"ל לאיש ממחלקת הנהלת החשבונות בחברה, מכתובת הנחזית להיות כתובת הדוא"ל של מנהל החברה בה נשאל הנמען אם עורך דינה של החברה יצר עמו קשר טלפוני. סמוך לאחר מכן יצר אחד המשיבים קשר טלפוני עם הנמען, התחזה לעורך הדין והציג מצג לגבי עסקה חשאית מסוימת. בהמשך ולאחר תכתובת נוספת מסרו המשיבים הנחיות שנועדו להביא את הנמענים-הקורבנות להעביר תשלומים לחשבונות בנק שברשות המשיבים ולמנוע את גילוי התרמית על ידי אחרים בחברה. במקרים אחרים יצרו המשיבים קשר עם גורמי הנהלת חשבונות בחברות צרפתיות תוך התחזות לנציגי ספק, בנק ואף כעובד רשות המסים צרפתית. בשניים מן המקרים, כך לפי המיוחס, העבירו המשיבים דרישות כספיות קונקרטיות של מאות אלפי אירו.
בכל האמור במרמה כלפי יחידים בצרפת נטען כי המשיבים הונו וניסו להונות ארבעה אנשים פרטיים בצרפת ובכך העבירו לידיהם לפחות 93,000 אירו שהועברו לחשבונות בנק בספרד, בלגיה ופולין וכן ניסו לקבל לידיהם כספים נוספים ללא הצלחה. לפי הנטען המשיבים פנו לקורבנות הפרטיים וביקשו לפתות אותם בכזב להשקיע בזהב, במחקר רפואי ועוד תוך הבטחת תשואה נכבדה.
למשיבים מיוחס כי קיבלו לידם בפועל כתוצאה ממעשי המרמה סך כולל של 93,000 אירו (ע' 11, ש' 21-19).
3
3. המשיבים נעצרו ביום 21.4.20 ועוד קודם להגשת הבקשה שלפניי. בהחלטה מיום 6.5.20 הורה בית משפט השלום (כבוד השופטת ס' אלבו) על מעצרם של המשיבים בתנאי פיקוח אלקטרוני ובכפוף לתנאים שקבע. בעקבות החלטה זו התקבלו חוות דעת של גורמי הפיקוח האלקטרוני. בין לבין, בהחלטה מיום 10.5.20 קיבל בית משפט זה (כבוד השופט ע' שחם) ערר על החלטתו הנזכרת של בית משפט השלום וקבע כי לא ניתן להורות על מעצר המשיבים בדרך של פיקוח אלקטרוני קודם לקבלת תסקירים מאת שירות המבחן. בהמשך התקבלו תסקירים כאמור.
4. ביום 7.6.20 בד בבד עם העתירה להכריז על המשיבים בני הסגרה, הוגשה הבקשה שלפניי למעצר המשיבים עד למתן החלטה בעתירה. על-פי בקשת המשיבים נדחה הדיון ליום 8.6.20. דיון נוסף התקיים ביום 9.6.20.
5. בטרם התייחסות לעניינם של המשיבים יצוין כי כפי שנפסק לא אחת הכללים החלים על מעצר במסגרת הליך הסגרה הם בעיקרם של דברים אותם הכללים החלים בכל הנוגע למעצר עד תום הליכים פליליים המתנהלים נגד נאשם בישראל. משכך, יש לבחון קיומן של ראיות לכאורה, עילת מעצר וחלופת מעצר. יחד עם זאת, במסגרת בקשה למעצר בהליך הסגרה יש להביא בחשבון גם את מאפייניו הייחודיים של הליך ההסגרה שיכולים להשליך בין היתר על משקלן של העילות ועל נקודת האיזון בין האינטרסים השונים. בכלל זה יש לשקול את מחויבותה הבינלאומית של מדינת ישראל לשתף פעולה עם המדינות עמן חתמה על הסכמי הסגרה, כמו גם את החשש האינהרנטי מפני הימלטות מפני אימת הדין המתעורר בגדרי הליכים מעין אלה (ראו, מכלל רבים, בש"פ 7269/14 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה בפסקה 18-14 להחלטת כבוד השופט צ' זילברטל (9.11.2014); בש"פ 1350/19 בולטוב נ' מדינת ישראל בפסקה 12-9 להחלטת כבוד השופט ד' מינץ (12.3.2019)). עוד נפסק כי גם במעצר במסגרת הליכי הסגרה הכלל הוא כי מקום בו ניתן להשיג את תכלית המעצר באופן שיביא לפגיעה פחותה בחירות המבוקש, אין להורות על מעצר מאחורי סורג ובריח (למשל, בש"פ 1084/20 פליקס נ' היועץ המשפטי לממשלה בפסקאות 16-15 להחלטת כבוד השופט י' אלרון (26.2.2020)).
6. בענייננו, המשיבים לא חלקו על קיומן של ראיות לכאורה למיוחס להם. כן הסכימו לקיומן על עילות מעצר בנסיבות העניין. המחלוקת בין הצדדים נסבה על האפשרות להורות על מעצר המשיבים תחת פיקוח אלקטרוני.
7. כאמור לעיל, התקבלו תסקירי מעצר מאת שירות המבחן בעניינם של שני המשיבים.
המשיב 1
4
בתסקיר המעצר בעניינו של המשיב 1 צוין כי הלה יליד צרפת וכי עלה לישראל עם משפחתו בשנת 2015 ומאז הוא מתגורר ברעננה. שירות המבחן התרשם כי המשיב 1 מתמודד עם תחושות בושה ואשמה נוכח המיוחס לו, כי הוא מודע למחירים אותם הוא משלם נוכח מעצרו והעריך כי אלה מהווים עבורו גורם הרתעה משמעותי להמשך התנהלות שולית. בכל הנוגע לסיכון הנשקף, ציין שירות המבחן את התרשמותו מהעדרם של גבולות ברורים להתנהלות תקינה ונורמטיבית והתייחס גם ליכולתו להסתרה וטשטוש ההתנהלות מול קרוביו ובני משפחתו באופן שמעיד על יכולות תמרון ותחכום גבוהות. שירות המבחן התרשם מקיומו של סיכון להמשך מעורבות שולית בתחום המרמה. לצד זאת ציין כי ניכר שמעצרו, חשיפת המיוחס לו וההליך המשפטי מהווים עבורו גורם מרתיע ומפחית סיכון בעת הזו, וכי השירות לא התרשם שמדובר בדפוסים שוליים מקובעים ומושרשים. שירות המבחן העריך כי איזוק אלקטרוני בשילוב של מניעת כל אמצעי תקשורת ואינטרנט ובפיקוח ערבים סמכותיים שיגבירו בקרה על קיום קשרים שוליים יש בידם להוות מענה מפחית סיכון עבור המשיב 1. שירות המבחן בחן גם את המפקחים שהוצעו - אשת המשיב 1, בתו וחבר של בנו - והתרשם כי הם ערוכים להגביר מעורבותם וערנותם להתנהלות המשיב 1 ולשמש כגורמים סמכותיים עבורו. על יסוד אלה המליץ שירות המבחן על המשך מעצרו של המשיב 1 בפיקוח אלקטרוני בביתו.
המשיב 2
5
בתסקיר בעניינו של המשיב 2 צוין כי עלה לישראל לפני כחמש שנים והוא מתגורר מאז ברעננה יחד עם אשתו ובנו. שירות המבחן ציין כי המשיב נמנע מלמסור מידע בנוגע לתחום עבודתו, שמר על עמימות בכל הנוגע לקשריו עם המשיב 1, והתקשה לשתף ברגשותיו סביב המצוקה הכלכלית שחווה עם סגירת עסק שהקים, דבר שהביא לפי התרשמות שירות המבחן לפגיעה במעמדו כגבר וכמפרנס. בכל האמור בסיכון ציין שירות המבחן כי המשיב 2 התקשה להתמודד עם תחושת הכישלון נוכח סגירת עסקו, כי התנהל באופן הסתרתי משמעותי ביחסיו עם אשתו, כי הוא מתנהל באופן מגמתי, בוחר להדגיש את חלקיו המתפקדים, תוך מיסוך והימנעות מעיסוק בבחירות שקדמו למעצר. נוכח האמור העריך שירות המבחן כי קיים סיכון להמשך התנהלות שולית והסתרתית בהמשך. שירות המבחן התרשם כי אשתו של המשיב 2 מחזיקה עמדות תקינות כלפי החוק ומבינה את האחריות הכרוכה בתפקיד הפיקוח אך נעדרת יכולת לבחון בביקורתיות את התנהלותו ההסתרתית וגם כיום אינה מבקשת להגביר מעורבותה במצבו. נמצא כי היא תתקשה להוות דמות סמכותית ומציבת גבולות עבור המשיב 2 ולזהות מצבי סיכון בהתנהלותו ומשכך כי אינה מתאימה לתפקיד הפיקוח. שירות המבחן התרשם כי שתי שכנותיו של המשיב 2 שהוצעו כמפקחות מבינות את האחריות כרוכה בכך וכי יוכלו לשמש גורמים מציבי גבול עבורו. ביחס לקרוב משפחה שהוצע כמפקח נוסף נמצא כי הוא אדם רציני ומסוגל להיות גורם סמכותי ומציב גבול. בסופו של יום ציין שירות המבחן כי בנסיבות העניין נדרש פיקוח אנושי הדוק והרמטי לצד הפיקוח האלקטרוני ומאחר ואשת המשיב 2 היא שנועדה לשמש המפקחת העיקרית אינה מתאימה לכך לא בא השירות בהמלצת למעצר בפיקוח אלקטרוני.
8. בדיון שהתקיים ביום 8.6.20, נחקרו אשת המשיב 1 ובתו שהוצעו כמפקחות עליו. ניתן היה להתרשם כי שתיהן מתייחסות ברצינות ובחומרה למיוחס למשיב 1, כי הן מבינות את תפקיד הפיקוח וכי יוכלו להוות גורמי סמכות עבור המשיב 1. בדיון נחקר גם מר חיים סעדון שהוצע כמפקח נוסף בעניינו של המשיב 2 ועשה רושם כמי שמתאים לתפקיד הפיקוח. בדיון ביום 9.6.20 נחקר מר אלמוג לוי שהוצע לשמש מפקח עיקרי על המשיב 2 חלף אשתו שנמצאה לא מתאימה על ידי שירות המבחן. האחרון שימש קצין משטרה עד לשחרורו לפני כשנה. הוא נחקר באופן ממושך הן על ידי בית המשפט הן על ידי נציג המבקש. מתשובות שהשיב ניכר היה כי הוא מבין היטב את תפקיד הפיקוח ואת שיידרש ממנו, כי הוא נכון להתגייס למשימה, כי הוא מתייחס לכך במלוא הרצינות וכי יוכל לשמש גורם סמכות עבור המשיב 2.
9. על רקע כל האמור נפנה לבחון את מצב הדברים בענייננו.
10. בנסיבות העניין מתקיימות עילות מעצר הן של מסוכנות הן של חשש מהימלטות מאימת הדין.
אשר למסוכנות - למשיבים מיוחסים מעשי מרמה לא מעטים שנעשו לאורך תקופה של לכל הפחות מספר חודשים, מעשים שנעשו בחבורה, בתחכום, תוך הסתרה, טשטוש, התחזות ושימוש באמצעים טכנולוגיים. כל אלה מצביעים על סיכון העולה מהמשיבים. אכן, הסכום לפי הטענה קיבלו המשיבים לידיהם כתוצאה מהמרמה - 93,000 אירו - אינו ניכר באורח מיוחד בהשוואה לפרשות דומות. עם זאת אינני סבור שיש בכך כדי לשנות באופן ממשי מן המסקנה בדבר קיומה של מסוכנות.
6
אשר לחשש מפני הימלטות מאימת הדין - חשש כאמור עולה באופן אינהרנטי בתיקים מעין אלה. הוא נלמד גם מהמעשים המיוחסים למשיבים על השיטתיות והתחכום העולים מהם, מההסתרה וההתחזות ובשים לב גם לשימוש באמצעים טכנולוגיים. בהקשר זה יש משקל גם לעונש המשמעותי הקבוע לעבירות הנדונות בדין הצרפתי. לצד זאת יש להביא בחשבון כי אין מדובר במי שלכתחילה נמלטו מן המדינה מבקשת ההסגרה לאחר ביצוע העבירות בה. בנוסף, המשיבים שניהם עלו לישראל והם מתגוררים בה יחד, כל אחד עם משפחתו, מזה מספר שנים. לא נטען כי יש להם מארג משפחתי או חברתי במדינות אחרות זולת ישראל וצרפת (אליה מתבקשת ההסגרה), ולא הונחה תשתית כלשהי המלמדת על כוונה להימלט בפועל. בכל אלה יש כדי להקרין במידת מה על עוצמת החשש להימלטות.
בכל האמור במשיב 1 - שירות המבחן המליץ על מעצר באיזוק אלקטרוני. אף ששירות המבחן העריך שקיים סיכון להמשך מעורבות שולית בתחום המרמה הוא התרשם כי מעצר של המשיב 1, החשיפה וההליך המשפטי מהווים עבורו גורם הרתעה משמעותי. אין מחלוקת כי למשיב 1 אין עבר פלילי בישראל. המבקש הצביע על הרשעות קודמות מצרפת במעשי הונאה משנת 2005-2006 (בתרגום הגיליון הפלילי הצרפתי צוין שמדובר בעבירות של שימוש בנכסי חברה למטרה אישית; ובשתי עבירות הונאה שפרטיהם לא הובאו). בגין אלה הוטלו על המשיב 1 עונשי מאסר על תנאי למספר חודשים וקנסות בסכומים שעד 2,000 אירו; חרף טענות המבקש לא הוברר אם המשיב 1 נשאל במפורש בשירות המבחן על עברו בצרפת). מדובר במעשים שנעשו לפני זמן רב. מכל מקום במכלול הנסיבות - וגם לאחר שמביאים בחשבון את המעשים המיוחסים כאן - אינני סבור כי מדובר במי שלא ניתן ליתן בו אמון במידה המצדיקה שלילת כל אפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני.
בכל האמור במשיב 2 - המבקש הדגיש בין היתר כי שירות המבחן ציין שהמשיב 2 שמר על עמימות, והתנהל באופן מגמתי והסתרתי ולא שיתף את שירות המבחן באורח מלא. לצד זאת יש להביא בחשבון כי בחקירתו במשטרה הודה המשיב 2 בעיקר המעשים המיוחסים למשיבים. צוין עוד שהמשיב 2 נעדר עבר פלילי בישראל או בצרפת. שירות המבחן לא שלל את אפשרות מעצרו של המשיב 2 באיזוק אלקטרוני ומהתסקיר ניכר שלא בא בהמלצה בעניינו אך בשל הסתייגותו מיכולתה של אשת המשיב 2 לשמש מפקחת. גם כאן אינני סבור שמדובר במי שלא ניתן ליתן בו אמון במידה המצדיקה שלילת כל אפשרות למעצר באיזוק אלקטרוני.
כאמור לעיל - הוצעו מפקחים הן ביחס למשיב 1 הן ביחס למשיב 2.
7
ביחס למשיב 1 התרשם שירות המבחן שמדובר במי שמתאימים לפיקוח. המפקחת העיקרית, אשת המשיב 1, כמו גם בתו, נחקרו גם לפניי וכפי שצוין לעיל ניתן היה להתרשם כי הן מתייחסות ברצינות ובחומרה למיוחס למשיב 1, כי הן מבינות את תפקיד הפיקוח וכי יוכלו להוות גורמי סמכות עבורו.
ביחס למשיב 2 - שירות המבחן התרשם כי שתי שכנותיו של המשיב 2 מבינות את האחריות כרוכה בכך וכי יוכלו לשמש גורמים מציבי גבול עבורו. ביחס לקרוב משפחה שהוצע כמפקח נוסף נמצא כי הוא אדם רציני ומסוגל להיות גורם סמכותי ומציב גבול. מפקח שהוצע לשמש מפקח עיקרי חלף אשת המשיב 2 (מר אלמוג לוי) נחקר ארוכות בדיון לפניי וניכר היה כי הוא מבין היטב את תפקיד הפיקוח, כי הוא מתייחס לכך במלוא הרצינות וכי יוכל לשמש גורם סמכות עבור המשיב 2. מפקח נוסף (מר חיים סעדון) נמצא אף הוא מתאים.
11. במכלול הנסיבות, לאחר שמביאים בחשבון את כלל הנסיבות וגם לאחר שקילת האינטרס הציבורי בקיום התחייבותיה הבינלאומית של המדינה, סבורני כי ניתן להורות על מעצרם של שני המשיבים תחת פיקוח משולב - אלקטרוני ואנושי - ובתנאים שיספקו מענה הולם הן לחשש מפני הימלטות הן למסוכנות.
המקרה שלפנינו שונה בהיבטים מסוימים מהמקרים שאליהם הפנה המבקש (כך, בבש"פ 5477/17 עמר נ' מדינת ישראל (19.9.2017) דובר במרמה בהיקף של מיליוני אירו, במעורבות אזרחים ממדינות שונות ובמי שלו בני משפחה במדינה שלישית שאינה מבקשת ההסגרה; כך, בבש"פ 3167/19 סופר נ' היועץ המשפטי לממשלה (16.5.2019) דובר במעשים במסגרת ארגון פשיעה, במרמה בהיקף של 54 מליון אירו ובמי שהחזיקו גם מסמכים נוטריונים מזויפים; וראו עניין פליקס לעיל שם הורה בית המשפט העליון על מעצר באיזוק בנסיבות דומות לענייננו).
12. נוכח כל האמור אני מורה על מעצרם של המשיבים בתנאי פיקוח אלקטרוני כפי יפורט להלן.
המשיב 1 ייעצר תחת פיקוח אלקטרוני בתנאים הבאים:
8
א. המשיב 1 ישהה כל העת תחת פיקוח אלקטרוני בביתו, ברח' קזן 2, רעננה (קומה שלישית דירה 8). חוות דעת מנהלת האיזוק האלקטרוני התקבלה בגדרי מ"י 4666-05-20. למען הסדר הטוב ובשל חלוף הזמן - יודיעו גורמי האיזוק אם נדרשת בדיקה נוספת.
ב. המשיב 1 יהיה נתון בכל עת לפיקוח של אחד המפקחים הבאים:
(1) יעל בניני, ת.ז. 340880822
(2) מיגן בניני, ת.ז. 340880657
(3) אלון ז'מי, ת.ז. 320571607
המשיב 2 ייעצר תחת פיקוח אלקטרוני בתנאים הבאים:
א. המשיב 2 ישהה כל העת תחת פיקוח אלקטרוני בביתו, ברח' קזן 2, רעננה (קומה שנייה דירה 4). חוות דעת מנהלת האיזוק האלקטרוני התקבלה בגדרי מ"י 4666-05-20. למען הסדר הטוב ובשל חלוף הזמן - יודיעו גורמי האיזוק אם נדרשת בדיקה נוספת.
ב. המשיב 2 יהיה נתון בכל עת לפיקוח של אחד המפקחים הבאים:
(1) אלמוג לוי, ת.ז. 308573682
(2) ניסים בן סימון, ת.ז. 035977990
(3) ולרי כץ שטיבל, ת.ז. 333800662
(4) מסיאיד פריטי
(5) חיים סעדון
על שני המשיבים יחולו בנוסף התנאים הבאים:
ג. ניתן צו איסור יציאה מהארץ עד לתום ההליכים. דרכונם של המשיבים יופקד בידי המשטרה קודם למעבר לאיזוק אלקטרוני, ככל שטרם נעשה כן.
9
ד. נאסר להכניס לדירות בהם ישהו המשיבים באיזוק כל אמצעי תקשורת - לרבות טלפון חכם או מחשב - המאפשר גישה לרשת האינטרנט ונאסר על המשיבים לעשות כל שימוש במכשיר כאמור (זולת שימוש במכשיר טלפון שאינו מאפשר גישה לרשת האינטרנט).
ה. כל אחד מהמשיבים יפקיד בקופת בית המשפט, סך של 250,000 ₪, במזומן או בערבות בנקאית אוטונומית, צמודה במלואה למדד ושתוקפה אינו מוגבל בזמן. ככל שהופקדו מטעם המשיבים סכומים בקופת בית משפט השלום במסגרת מ"י 4666-05-20, ניתן להעבירו לתיק הנוכחי וכל משיב יפקיד אך את היתרה.
ו. המשיבים יחתמו על התחייבות עצמית בסך 250,000 ₪.
ז. כל אחד מהמפקחים יחתום על כתב ערבות בסך 100,000 ₪ (לכל מפקח). בנוסף תחתום גם אשת המשיב 2 (בהתאם להסכמתה מהדיון) על ערבות כאמור.
ח. הערבויות הן להבטחת כלל תנאי השחרור.
13. לבקשת המבקש ועל מנת לאפשר לו לשקול הגשת ערר, יעוכב ביצועה של החלטה זו עד ליום 12.6.20 בשעה 10:00. המבקש יודיע אם הוחלט להגיד ערר עד ליום 11.6.20 בשעה 12:00 וככל שיוגש ערר יעוכב הביצוע עד להחלטה אחרת של בית המשפט העליון. אין מניעה לפעול בין לבין לקידום תנאי השחרור.
14. המזכירות תמציא את העתק ההחלטה למנהלת האיזוק האלקטרוני. כמו כן תמציא המזכירות את העתק ההחלטה לצדדים בדחיפות ותוודא קבלה טלפונית.
ניתנה היום, י"ח סיוון תש"פ, 10 יוני 2020, בהעדר הצדדים.
