1

1.      המשיב מואשם בעבירות של השתתפות בהתפרעות ותקיפת עובד ציבור על ידי שלושה או יותר.

2.      המשיב שוחרר עוד בשלב מעצר הימים לחלופת מעצר שתנאיה נקבעו בהסכמת הצדדים ואשר כללה התייצבות לחקירה או למשפט ככל שיידרש, מעצר בית מלא, למעט יציאה לתפילות בליווי ערב מפקח, וחתימה על ערבות עצמית וערבות צד ג' של המפקח.

3.      ביום 10.3.16 התקיים דיון בבקשה להאריך עד תום ההליכים תנאי שחרור שנקבעו למשיב ואף להחמיר בהם באופן שהשהות במעצר הבית תלווה בפיקוח של ערב נטול עבר פלילי והמשיב יפקיד סך של 5,000 ₪.

2

בתום הדיון נקבע כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית למיוחס למשיב שלא נפלו בה חולשות או פגמים, המצדיקים, כשלעצמם, הקלה בתנאי השחרור. עוד הוחלט כי קיימת מסוכנות שמצדיקה תנאים מגבילים כפי שנקבעו, גם מתוך התחשבות במצבו הנפשי והמשפחתי המורכב של המשיב, כפי שעלה מתוך מסמכים רפואיים שהוגשו. לבסוף נקבע כי אין הצדקה לשינוי בתנאים המגבילים שנקבעו בהסכמת הצדדים, ואולם סכום של 500 ₪ שהופקד לאחר שניתן צו הבאה נגד המשיב, ישמש ערבון נוסף לקיום תנאי השחרור עד תום ההליכים.

4.      לפני בקשה מטעם המשיב לעיון מחדש בתנאי השחרור. הבקשה נסמכת על שני טעמים; הראשון הוא מצבו הרפואי של בנו של המשיב. הטעם השני עניינו טענה לכרסום בתשתית הראייתית הלכאורית הקיימת בתיק.

5.      אשר למצבו הרפואי של בנו של המשיב, טענות אלה נטענו ונשקלו במסגרת הדיון שהתקיים ביום 10.3.16 וההחלטה שניתנה בתום אותו דיון, ועל כן לא קמה עילה לעיון חוזר בשל כך. עם זאת, לנוכח הסכמת המבקשת לכך שהמשיב ילווה את בנו לשחייה בבריכה הטיפולית, אתיר הקלה שכזאת בתנאי השחרור וזאת לאחר שב"כ המשיב יודיע מהם הימים והשעות בשבוע שבהם תתקיים שחיה טיפולית כאמור והיכן היא תתקיים. לאחר שיימסר מידע זה תינתן החלטה משלימה ובה גם התייחסות לשאלה האם היציאה ממעצר הבית לצורך ליווי בנו של המשיב לבריכה הטיפולית תיעשה בליווי הערב המפקח או בלעדיו. אשר לתרגול הליכה, לא ברור מדוע זה אינו יכול להיעשות בליווי האם. עם זאת, מאחר שהמשיב ממילא רשאי לצאת ממעצר הבית לתפילות בליווי הערב, אין מניעה כי בנו של המשיב יצטרף ליציאה זו ממקום מעצר הבית ותרגול ההליכה יעשה במסגרת זאת, ובלבד שההליכה מביתו של המשיב לבית הכנסת תעשה בדרך הקצרה ביותר מבלי להאריכה לצורך התרגול עצמו בלבד.

6.      אשר לטענות בדבר כרסום בתשתית הראייתית, המשיב צירף לבקשה תצהירים של ארבעה אנשים, אשר שניים מהם, יואל קופשיץ ושלמה דבש, טענו כי נכחו בעת התרחשות האירועים נשוא כתב האישום וטענו כי החייל הוא שתקף את המשיב, ושניים אחרים, נפתלי ויסנשטרן ומרדכי גליק, טענו כי שמעו את חברו של המשיב, עד התביעה חגי שרעבי, אומר כי החייל הוא שתקף את המשיב וכי שרעבי הודה לפניהם ששיקר למשטרה בעניין זה.

3

עוד נטען בבקשה, כי העדים פנו בעצמם לתחנת המשטרה בבקשה למסור הודעה ונאמר להם כי מי שאמור לגבות את הודעתם הוא שוטר המופיע ברשימת עדי התביעה ועל כן לא התאפשר לב"כ המשיב לפנות אליו. בהמשך, ביום 14.3.16 פנה ב"כ המשיב למבקשת בבקשה לגבות הודעות מאותם אנשים והמבקשת סירבה לבקשה.

7.      לא ברור מדוע המבקשת סירבה לגבות הודעות מהאנשים אשר תצהיריהם צורפו לבקשה לעיון חוזר, בפרט כאשר שניים מהם הם עדים ישירים להתרחשות נשוא כתב האישום. נושא זה, אשר ציפיתי לקבל מן המבקשת הסבר לגביו, לא זכה להתייחסות בתגובתה הכתובה של המבקשת ואף לא במהלך הדיון שהתקיים ביום 5.4.16. בנסיבות אלה, יש להתייחס לראיות שנגבו על ידי ב"כ המשיב במסגרת של תצהירים כאילו היו ראיות שנגבו על ידי משטרת ישראל כבר בשלב החקירה ולבחון אותן במסגרת בחינת התשתית הראייתית הלכאורית.

8.      שבתי ועיינתי בתיק החקירה כולו ובחנתי את הראיות לאורם של התצהירים שהוגשו. בסופו של יום סברתי, כי גם לנוכח האמור בתצהירים אלה אין מקום לעיון מחדש בתנאי השחרור שנקבעו בעניינו של המשיב, כפי שיפורט להלן;

9.      אין חולק, גם לא בקרב עדי ההגנה, כי ראשיתו של האירוע בהפגנה רבת משתתפים בה נטל המשיב חלק ושנערכה במחאה על הפעלת חנות המוכרת טלפונים סלולאריים שאינם "כשרים". עוד אין חולק, כי למקום הגיע המתלונן, ש.ט., כשהוא לבוש במדי צה"ל יחד עם חברו. אין חולק אף, כי כאשר הבחינו המשיב והמפגינים האחרים בנוכחות חייל במקום התקרבו אליו וביקשו לסלקו מן המקום. אני סבורה כי המחלוקת בין הצדדים בשאלה האם החייל ניסה לדבר על ליבם של אחרים להתגייס לצה"ל אם לאו אינה רלבנטית, שכן אף אם פעל החייל כאמור, אין בכך מאום.

10.  יש מקום להעיר בהקשר לגרסת המשיב לפיה במהלך ההפגנה נודע לו לפתע על נוכחותו במקום של חייל המשכנע לכאורה אחרים להתגייס לצה"ל, כי מתוך סרטוני הוידאו המצויים בתיק החקירה עולה כי המפגינים במקום נשמעים קוראים במשך דקות ארוכות קריאות גנאי "חרד"ק", באופן שניתן ללמוד ממנו כי דבר נוכחותו של חייל באירוע לא היה בגדר מידע מפתיע שהובא לידיעתו של המשיב.

4

11.  העדים יואל קופשיץ ושלמה דבש מתארים, כי כאשר הבחינו בחייל משוחח עם אחרים פנו למשיב על מנת שזה יסלק את החייל מן המקום ומתארים שיח שהתפתח בין המשיב לחייל ש.ט., משל היו השניים הנוכחים היחידים במקום. תיאור זה אינו עולה בקנה אחד עם תיאורו של המשיב עצמו ואף עם תיאורו של החייל. שני האחרונים מתארים מצב בו מפגינים רבים התגודדו סביב החייל וניסו לסלקו מן המקום והמשיב הוא שהצטרף לאותה קבוצה. על פי הודעת השוטר מרדכי אשתר שנכח במקום, המשיב היה הגורם הדומיננטי באותה התקהלות של מפגינים שביקשו לסלק את החייל מן המקום, והוא גם התסיס את האחרים. על פי הודעת השוטר המפגינים שהתגודדו סביב החייל הניפו לעברו ידיים והחייל ניסה להתגונן ודחף אותם. אין חולק, גם לא מצד המתלונן כי הוא דחף את המפגינים שסבבו אותו והמתלונן אף הודה כי הוא דחף את המשיב לאחר שהאחרון היכה אותו באגרוף. תיאור זה של המון הסובב את החייל ונוהג כלפיו באלימות עולה גם מתוך הודעותיהם של חגי שרעבי ומרדכי ססלר, אך זכרו לא בא בתצהירי העדים ועובדה זו מעלה תמיהה.

12.  אשר לטענות נפתלי ויסנשטרן ומרדכי גליק לפיהן העד חגי שרעבי הודה באוזניהם כי שיקר בהודעתו במשטרה- אינני סבורה כי יש באלה כדי לשנות מן התמונה הראייתית שכן התשתית הראייתית נשענת על מקורות שונים ובכלל זה גם על דבריו של השוטר שנכח במקום.

13.  סיכומם של דברים, גם לנוכח התצהירים שהוגשו מטעם ההגנה, לא סברתי כי ישנה חולשה בראיות המצדיקה הקלה נוספת בתנאי השחרור של המשיב מעבר לתנאי השחרור הקיימים, שתכליתם למנוע, או למצער, לצמצם, מסוכנות הנשקפת מן המשיב כפי שבאה לביטוי בחומר החקירה.

14.  בכפוף לאמור בסעיף 6 לעיל, הבקשה לעיון חוזר נדחית.

15.  זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"ו, 13 אפריל 2016, במעמד הצדדים.