1

בהחלטתי מיום 17.5.18 דחיתי את בקשת המבקש להתיר את יציאתו לתפילה במהלך חודש הרמדאן. הנימוקים מפורטים בהרחבה בהחלטתי, ואיני רואה מקום לחזור עליהם בשנית.

עתה עותר המבקש להתיר לו לצאת ממקום מעצר הבית מחר, ה- 15.6.18, על מנת להתפלל במסגד הקרוב לבית מגוריו, לשם קיום מצוות התפילה של 'עיד אל פיטר', ובנוסף לקיים אורחת חג עם בני משפחתו.

המשיבה מתנגדת לבקשה.

דין הבקשה להידחות. לא חלף זמן ניכר מעת ניתנה החלטתי מיום 17.5.18, אשר עסקה בבקשה דומה (גם אם רחבה יותר בהיקפה) לצאת ממקום מעצר הבית לצורך תפילה במסגד. אף לא התגלו עובדות חדשות ולא חל שינוי בנסיבות. נימוקי החלטתי מיום 17.5.18 בעינם עומדים, ובמלואם. המבקש עצור בפיקוח אלקטרוני ועם כל ההבנה לחג המתקרב ולרצונו של המבקש להתפלל ולשהות עם בני משפחתו - המדובר בבקשה להתיר חלון פיקוח שאינו עומד בתנאי סעיף 22ד' לחוק המעצרים. המסוכנות הנשקפת מהמבקש אינה מבוטלת כלל ועיקר, ולא חל שינוי ברמת הסיכון הנשקפת מהמבקש במועד שחלף מאז החלטתי מום 17.5.18.

סוף דבר, הבקשה נדחית.

2

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ח, 14 יוני 2018, בהעדר הצדדים.