1

בפני בקשה לחילוט ערבויות בשל הפרת תנאי שחרור בתנאים

רקע:

ביום 3.4.22 הוגש נגד המשיב כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה - מעולם לא הוציא בניגוד לסעיף 10(א) לפקודה, ונהיגה בקלות ראש, באופן המסכן חיי אדם, סטיה מנתיב נסיעה תוך כדי סיכון התנועה, נהיגה שלא בכביש, אי ציות לשוטר, מהירות בלתי סבירה, ונהיגה ברכב ללא ביטוח, עבירות מיום 31.3.22.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בהחלטה מיום 5.4.22, לאחר שנקבע, והצדדים הסכימו על כך, כי קיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר בעניינו של המשיב; והמשיב הציג חלופת מעצר בדמות מעצר בית מלא בבית אביו ובפיקוח של אביו ואחיו; הוריתי על שחרורו של המשיב בתנאים מגבילים למעצר בית מלא בבית אביו ביבניאל, בפיקוחם לסירוגין של אביו של המשיב-מר סלומון רפאל ישי, ואחיו של המשיב - מר אילן סלומון טאוב; והמפקחים הוזהרו כי עליהם לשהות עם המשיב במשך כל התקופה בה הוא נתון במעצר בית ועליהם לנקוט באמצעים סבירים שיבטיחו שמירה על תנאי השחרור כפי שנקבעו; ובין היתר, להבטחת תנאי השחרור, הופקד סך של 5,000 ₪ במזומן, ונחתמו ערבות עצמית של המשיב וערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים בסך של 12,000 ₪ כל אחת.

2

במסגרת הדיון שהתקיים בתיק העיקרי ביום 12.6.22 וביום 7.7.22, לא התייצב המשיב-הנאשם לדיון בעניינו; ובא כוחו הודיע כי הוא נמצא בצ'ילה ולא יצר איתו קשר מאז; ועל פי בדיקת המאשימה, הנאשם עזב את הארץ באמצעות דרכון זר; וגם המפקחים עזבו את הארץ (מב/1-3).

בנסיבות אלה עותרת המבקשת לחלט את כלל הערבויות שהוטלו בתיק זה על מנת להבטיח את תנאי שחרורו של המשיב למעצר בית מלא, וזאת בנסיבות בהן המשיב הפר את תנאי שחרורו, והמפקחים לא מלאו את תפקידם כפי שהתחייבו.

דיון

בפתח הדברים יצוין, כי משוחרר בערובה המסכל את הבאתו בפני בית-המשפט, כמוהו כמי שוויתר על הצורך בנוכחותו בעת הדיון בהפרת תנאי שחרורו; ובנסיבות בהן המשיב ומפקחיו עזבו את הארץ, בית המשפט מוסמך לדון בבקשה להורות על חילוט הערבויות על אף שהמשיב ומפקחיו לא "הובאו לפניו" לדיון בבקשה, כאמור בסעיף 51 לחוק המעצרים (בש"פ 7323/98 מדינת ישראל נ' ברוך רג'ואן, 17.8.99).

לגופו של עניין, התנאי הבסיסי לשחרור בערובה הוא התייצבות לדין, והערובה נועדה, בראש ובראשונה, להבטיח מילויו של תנאי זה; ומשהפר המשיב את החובה להתייצב לדין; והפרו המפקחים את תפקידם כפי שהתחייבו; הרי שקיימת עילה לחילוט הערבויות.

"כפי שהוסבר בפסיקה, חילוט ערבויותיהם של מפקחים וצדדים שלישיים משרתת תכלית הרתעתית משולשת: הרתעת הערב הקונקרטי לבל יאפשר למפוקח להפר את תנאי השחרור בערובה; הרתעת מפקחים-ערבים פוטנציאליים בבואם ליטול על עצמם אחריות פיקוח שכזו; והרתעת הנאשם-המפוקח מפני פגיעה בדורשי טובתו שניאותו לערוב לטובתו, ככל שיפר את תנאי השחרור בערובה (ראו החלטת השופטת ברק-ארז בבש"פ 8163/12 אלון נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פס' 18 (19.11.2012))." (בש"פ 6645/19 שירן שושנה גוזל נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 28.10.2019)).

3

בענייננו, מאחר ואין מחלוקת כי המשיב הפר את תנאי השחרור; ונוכח התכלית ההרתעתית העומדת ביסוד חילוט הערבויות, ויש צורך להבהיר את תוצאות הפרת האמון שניתן בנאשם ובמפקחים בעצם שחרורו; ובהתחשב בחומרת העבירות המיוחסות לנאשם, ומהות ההפרה של תנאי השחרור ונסיבותיה, כאשר הנאשם הפר את תנאי שחרורו, ולא התייצב למשפטו בתיק העיקרי ועזב את הארץ, וסיכל את האפשרות להמשך ניהול ההליך נגדו; ובהתחשב בסכום הערבויות; - לאור מכלול הנסיבות, אני סבורה כי יש מקום לחלט את מלוא הסכום שהופקד והערבויות.

לפיכך, אני מורה על חילוט הפקדון במזומן בסך 5,000 ₪ שהופקד במסגרת תיק זה, ועל חילוט ערבות עצמית של המשיב וערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים בסך של 12,000 ₪ כל אחת, לטובת אוצר המדינה.

הסכום בגין הערבות העצמית וערבות צד ג' אשר חולטו כאמור ישולם תוך 30 יום מהיום.

יוער, כי ככל שיתגלו עובדות חדשות בנוגע לסיבת היעדרותם של המשיב ומפקחיו מן הארץ, פתוחה לפניהם הדרך להגיש בקשה לעיון חוזר בהחלטת החילוט.

ניתנה היום, ט"ו אלול תשפ"ב, 11 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.