1

הוגשה בקשה שכותרתה: "בקשה לעיון חוזר בתנאי מעצר הבית".

ב"כ המבקש מציין בבקשה כי המבקש ששוחרר בתנאי מעצר בית.

מעיון בהחלטה מיום 30.1.22 עולה כי המשיב עצור עד תום ההליכים בפיקוח אלקטרוני וזאת בהסכמת הצדדים בפרוטוקול הדיון מיום 25.1.22 עמוד 7 שורות 22-26.

בתאריך 8.3.22 - חודש ושבוע לאחר החלטת המעצר בפקא"ל, הוגשה בקשה לעיון חוזר ובו בקשה לבטל את מעצר הבית בשעות היום.

בבש"פ 966/16 זידאן נ' מ"י (מיום 28.2.2016) - נקבע כי ניתן לדחות בקשה לעיון חוזר על הסף ללא קידום דיון במעמד הצדדים, כאשר הוגשה בקשה חודש ושבוע לאחר ההחלטה על תנאי השחרור, ממש כמו במקרה זה.

בש"פ 966/16 זידאן נ' מ"י - סעיף 7:

2

"        ...מסגרת דיונית של עיון חוזר לא נועדה לשמש "מסלול" לפתיחה מחודשת של החלטת המעצר הקודמת (בש"פ 898/16 פלוני נ' מדינת ישראל [פורסםבנבו] (10.2.2016)). במקרהדנן, בדין קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 2.2.2016 כי הבקשה לעיון חוזר שהגישהעורר לא מגלה שינוי נסיבות המצדיק את קבלתה. בקשה זו הוגשה אך חודש ושבוע לאחר שבית המשפט הורה על מעצרושל העורר בתנאי פיקוח אלקטרוני, ועל פניו לא היה מקום להגישה בחלוף זמן כה קצר.

בית המשפט העליון קבע, כי ניתן למחוק בקשה על הסף במקרים מעין אלה.

בש"פ 2510/20 מדינת ישראל נ' פלוני (23.4.20):

"כברגיל, שופט המעצרים אשר דן בבקשה כאמור, יהא רשאי למחקה על הסף ללא דיון אם מצא כי אינה מקיימת את הדרישה המקדמית והבסיסית של "שינוי מהותי בנסיבות"..."

בבש"פ 9052/20 אורי מדינה נ' מדינת ישראל (4.1.21), קבע בית המשפט העליון כי החלטת בית המשפט קמא לדחות על הסף בקשה לעיון חוזר שהוגשה כחודשיים ימים בלבד מאז החלטת השחרור, היא נכונה ולא נפל בה פגם.

בבש"פ 1237/20, אוסאמה חטיב נ' מדינת ישראל (24.2.20) קבע כב' השופט א' שטיין כך:

"...בקשה לעיון חוזר המוגשת כחודשיים אחרי נתינת ההחלטה שאליה היא מתייחסת צריכה להישען על תפנית חריגה בנסיבות המקרה אשר מצדיקה שינוי בתנאי מעצרו של הנאשם... לזאת אוסיף, כי מעצר, מעצם טבעו, מטיל קשיים כלכליים ונפשיים לא מבוטלים (בלשון המעטה) על העצור ועל משפחתו, וכי לנוכח האמור בסעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-22ב' (ב)(1), כפסע היה בין העורר לבין מעצרו מאחורי סורג ובריח... באשר לפגם הדיוני שהעורר טוען לקיומו - ייתכן שהיה מקום לדון בבקשתו לעיון חוזר למרות שברור היה, על פניה, כי דינה להידחות על הסף. ... ברם, ישנ ג דעה אחרת, שבית משפט קמא רשאי היה ללכת לפיה בבואו להחליט אם בקשת העורר לעיון חוזר מקיימת את תנאי הסף לקיום ההליך המבוקש (ראו החלטת השופטת ע' ארבל בע"פ 9043/12 דהן נ' מדינת ישראל (23.4.2013)). כך או כך, מאחר שמדובר בבקשת סרק שממילא נדונה לכישלון, החלטת בית משפט קמא לדחותה על הסף ללא דיון לא הסבה לעורר שום עיוות דין. "

3

הגם שהדבר לא נכתב בבקשה, הרי שעולה שבתיק הוחלף הייצוג.

בית המשפט העליון נדרש לסוגיה של בקשה לעיון חוזר לאחר החלפת היצוג, וקבע כי החלפת יצוג אינה מצדיקה הגשת בקשה לעיון חוזר.

בש"פ 7146/15 נפטלוביץ' נ' מ"י (מיום 5.11.2015) פסקה 20;

.20       עם זאת, אני מסכימה כי בנסיבות הקונקרטיות של המקרה שבפני אין טעם בהחזרת הדיון לבית המשפט המחוזי. זאת, מאחר שהתרשמתי כי אין כל הצדקה לקיומו של עיון חוזר בעניינו של העורר בשלב זה. כאמור, העורר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה באמצעות בא-כוחו הקודם. למעשה, בא-כוחו הנוכחי אף אינו טוען כי חל שינוי במסכת הראיות, מלבד בחינתו הוא את החומרים הקיימים. אם כן, על פני הדברים, מקרה זה אינו מעלה כל הצדקה לחרוג מן הכלל הרחב לפיו שינוי בייצוג אינו מהווה עילה לחזור ולפתוח החלטה בעניין מעצר (ראו למשל: בש"פ 7391/01 אנואר נ' מדינת ישראל [פורסםבנבו] (4.10.2001); בש"פ 8649/05 זלצמן נ' מדינת ישראל, [פורסםבנבו] פסקה 5 (7.10.2005); בש"פ 8265/09 מדינת ישראל נ' אלמליח, [פורסםבנבו] פסקה 22 (28.10.2009); בש"פ 6083/14 אבו אלהווה נ' מדינת ישראל, [פורסםבנבו] פסקה 4 (19.9.2014))

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, אני דוחה את הבקשה ללא קיום דיון במעמד הצדדים.

ניתנה היום, ה' אדר ב' תשפ"ב, 08 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.