1

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד אשר פרי

ב"כ המשיב עו"ד הלבני

המשיב - בליווי

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לנוכח חוות דעתו של הפסיכיאטר המחוזי לפיה המשיב אינו מסוגל לעמוד לדין, ולפי הסכמת הצדדים אני מורה על הפסקת ההליכים נגדו לפי סעיף 170 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] תשמ"ב - 1982.

לפי הוראות סעיף 15 לחוק הטיפול בחולי נפש, אני מורה כדלקמן:

1. ההליכים בתיק העיקרי נגד הנאשם יופסקו;

2

2. הנאשם יאושפז במקום עליו יורה הפסיכיאטר המחוזי, הואיל וכתב האישום מלמד שקיימת מסוכנות מצידו. ועל פי חוות הדעת הפסיכיאטרית מצבו מצריך אשפוז.

3. העבירה החמורה יותר בכתב האישום היא של תקיפת בן זוג, עבירה שעונשה המרבי הוא 4

שנות מאסר. סעיף 15 לחוק הטיפול בחולי נפש קובע כי ככלל תקבע תקופת אשפוז מרבית ששווה לעונש על העבירה החמורה יותר בכתב האישום. על פי סעיף 15 (ד1) (2א) "שוכנע בית המשפט כי מעשה העבירה בוצע בנסיבות מקלות במיוחד, רשאי הוא במקרים חריגים, מטעמים חריגים שנרשמו להורות בצו כי תקופת האשפוז המרבית תהיה קצרה מתקופת המאסר המרבית.

אמנם מדובר במקרה זה בסטירה "בלבד" ואולם אינני מוצא כי מקרה זה נכנס לגדר המקרים החריגים שאליהם מתייחס החוק כמצדיקים קביעת תקופה מרבית קצרה יותר. אזכיר כי כמובן מדובר בתקופת אשפוז מרבית והוועדה הפסיכיאטרית מוסמכת לשחרר את המשיב לפי שיקול דעתה המקצועי.

4. הפסיכיאטר המחוזי מתבקש להודיע לסניגוריה הציבורית ולעו"ד נורית פרחי ממפלג תביעות ת"א, על מועד הבאת הנאשם בפני הועדה הפסיכיאטרית.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לפסיכיאטר המחוזי ולסניגוריה הציבורית. תשומת הלב מופנית לכך שהמשיב מבקש להיות מיוצג על ידי עורך דין בהליכים בפני הועדה על פי חוק הטיפול בחולי נפש.

בשולי החלטתי, ברצוני להעיר על כך שלפי חוות הדעת המשיב לוקה במחלת נפש ואינו מסוגל להבדיל בין טוב לרע. התביעה סירבה להביע דעה לגבי אחריותו של המשיב לביצוע העבירה והתרשמתי כי מדובר במדיניות כללית ולא בהתייחסות לחוות הדעת הספציפית שהיה מקום שתיבחן גם לגופה בטרם תודיע התביעה את עמדתה.

ניתנה והודעה היום ד' אב תשע"ו, 08/08/2016 במעמד הנוכחים.