מ"ת 11530/11/17 – מדינת ישראל נגד א' א' ט' (עציר) -בעצמו
מ"ת 11530-11-17 מדינת ישראל נ' ט'(עציר)
|
|
11 ינואר 2018 |
1
|
|
||
המבקשת |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד שירה רוג
|
||
נגד
|
|||
המשיב |
א' א' ט' (עציר) -בעצמו ע"י ב"כ עו"ד מירב מזרחי
|
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בקשה למעצר המשיב עד תום ההליכים במשפטו על רקע כתב אישום המייחס לו עבירות של היזק לרכוש במזיד, תקיפה הגורמת חבלה ממש של בת זוג, איומים ותקיפה סתם של בת זוג.
1. על פי החלק הכללי של כתב האישום, המשיב והמתלוננת בני זוג גרושים, הורים ל -7 ילדים קטינים והם מתגוררים יחד בדירה ב-----.
על פי המתואר בכתב האישום, בתאריך 29.10.2017 במהלך שיחה שהייתה בין בני הזוג בשעת לילה התעצבן המשיב והכה באגרופים בארון הבגדים, קילל את המתלוננת וזרק מעמד סכו"ם וכיסא על המקרר וגרם לשקעים בדלת המקרר. בהמשך, זרק המשיב לעברה של המתלוננת משאבה של אופנים וזו תכופפה, וכתוצאה מכך קבלה מכה באפה מהשיש ונגרם לה פצע שטחי. בנוסף, מתואר כי במעמד האמור, איים המשיב על המתלוננת בפגיעה ברכושה או ברכושו של בנם המשותף בכך שאמר "חכי תראי הוא יבוא אני יראה לו מה זה אני אשבור לו את האופנים בגרזן".
2
עוד עולה מכתב האישום כי חודש עובר למועד הנ"ל תקף המשיב את המתלוננת בכך שבמהלך ויכוח ביניהם זרק מאפרה, פיזר את הלכלוך בחדר השינה ולאחר שהמתלוננת ניקתה את הלכלוך, זרק לעברה סיגריה בוערת, קילל אותה, הכה בה באגרופים ומשך בשערות ראשה תוך שהוא מצמיד אותה לקיר.
2. בדיון שהתקיים ביום 13.11.2017 הסכימה ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר ועתרה להפנות את המשיב לשירות המבחן לצורך בחינת שילובו בקהילה טיפולית.
ב"כ המבקשת לא התנגד והוסיף כי מלא טיעוני המבקשת יובאו לאחר קבלת תסקיר המעצר.
3. בתסקיר ראשון ביום 7.12.2017 ביקש השירות ארכה לצורך גיבוש המלצה בעניינו של המשיב ובין היתר לבחינת מערכת היחסים בין בני הזוג לרבות פגישה עם המתלוננת וקבלת מידע מאת המחלקה לשירותים חברתיים בעיריית --------- בה המטפלת במשפחה.
בתסקיר שני מיום 14.12.2017 סקר שירות המבחן באריכות ולעומק בקורותיו של המשיב ומערכת יחסיו עם המתלוננת וילדיהם. עולה כי המשיב בן 42, התגרש מאשתו המתלוננת לפני כ- 4 שנים אולם הם ממשיכים לקיים קשר זוגי. המשיב והמתלוננת הורים ל-7 ילדים בגיל 2-14 ומתגוררים ב------ בדירת עמידר. בני המשפחה מתפרנסים מעבודות מזדמנות של המשיב בנוסף קצבת הבטחת הכנסה של המוסד לביטוח לאומי. ממידע שנמצא אצל השירות לצד מידע שהמשיב מסר עולה כי סיים 12 שנות לימוד, שירת 9 חודשים בצבא ושוחרר בגין חוסר התאמה.
המשיב שיתף את שירות המבחן כי במהלך שנות ילדותו והתבגרותו נהגו בו הוריו באלימות פיזית ונפשית קשה, כי אחותו מצד אביו נמצאת באשפוז פסיכיאטרי , כן תיאר פגיעות בשאר ילדי המשפחה.
אשר למתלוננת מסר כי הכיר את המתלוננת בהיותה בת 14 והוא בן 25, עת אמה גירשה אותה מביתה והיא עברה להתגורר עמו בידיעת ולבקשת משטרת -------. לדבריו, על רקע גילה הצעיר הוא לא רצה לפתח עמה קשר אינטימי, אך בהמשך העמיק הקשר ביניהם, והם נישאו בהיותה בת 17 ובסמוך היא ילדה את בנם הראשון, ובשנת 2013 בני הזוג התגרשו על רקע קשיים בתקשורת אולם שבו להתגורר יחד סמוך לאחר מכן.
בנוגע למערכת יחסיו עם המתלוננת, שיתף המשיב בכך שהקשר ביניהם מתאפיין בוויכוחים ומריבות, אם כי שלל אלימות פיזית מצדו משנת 2014 והוסיף כי המתלוננת נוהגת כלפיו באלימות המתבטאת בשריטות. לדבריו המתלוננת קנאית ושתלטנית המנסה להכניעו, אולם לא רק זאת הרקע לוויכוחים בניהם אלא ובעיקר קשיים כלכליים וחילוקי דעות באשר לחלוקת ההכנסה, טיפול וחינוך הילדים.
3
השירות ציין בעובדה כי המשיב הביע עמדות אמביוולנטיות באשר לרצונו ותכניותיו לעתיד בנוגע לחידוש הקשר הזוגי עם המתלוננת, כן הביע מודעות לקשייו בניהול הקשר הזוגי ותחושת מצוקה בנוגע קשיים אלו ורצון להשתלב במסגרת טיפולית בתחום אלימות במשפחה. בהקשר זה עוד עלה מדבריו של המשיב כי בעבר טופל במסגרת "בית נועם" וכן בקבוצות טיפוליות במסגרת המחלקה לשירותים חברתיים ב-------. בהקשר זה ציין שירות המבחן כי בשל חלוף הזמן לא נמצא ממרבית המידע בנוגע לטיפול בבית נועם ועל פי המידע שבידם נמצא כי המשיב אכן שולב בטיפול במסגרת "בית נועם" בשנת 2009 וכי תחילת הטיפול השתלבותו לוותה בקשיים וחילוקי דעות, כאשר לתחושותיו התייחסות הצוות המקצועי אליו הייתה מכשילה, אם כי במהלך הטיפול המשיב למד על עמדותיו הנוקשות וכן כי אף התבטאויותיו הינן ביטוי לאלימות.
בשיחה של השירות המבחן שוחח עם המתלוננת עלה כי זו בת 31 וכי מאז היותה בת 14, בשל מריבה עם אמה ומאחר ולא נמצא לה פתרון דיור הועברה על ידי המשטרה לביתו של המשיב, משך שלוש שנים חיו כחברים ובהמשך נישאו. המתלוננת שיתפה כי מערכת היחסים ביניהם נעה בין תקופות מושלמות לתקופות בהן הם רבים. לדבריה היא מתקשה לבטא את כעסיה וצוברת ובהמשך מתעלמת מהמשיב ומבקשותיו לשוחח. כן שיתפה כי היא נוהגת לקלל ולעיתים נוהגת באלימות הבאה לידי ביטוי בהשלכת חפצים. המתלוננת שללה אלימות פיזית מצד המשיב כלפיה מאז מאסרו בשנת 2014. עוד שיתפה כי עד לפני כשנה ולמשך שנה היו בטיפול זוגי במסגרת "בית רייז" ב-------, וכי פנתה למחלקה לשירותים חברתיים באזור מגוריה והיא עתידה להשתלב בטיפול בתחום הזוגי.
השירות התרשם כי מדובר במערכת יחסים זוגית, ילדותית, תלותית ולא בשלה, כי בני הזוג מתקשים לנהל תקשורת אפקטיבית וכל אחד מהם דוחס את כעסיו ומתקשה לבטאם באופן גלוי, דפוס זה מוביל לקונפליקטים גלויים וסמויים. בנוסף התרשם השירות כי בני הזוג מתמודדים עם קשיים כלכליים וחילוקי דעות על רקע זה וכן מדפוסי קנאה הדדיים, אם כי מהשיחות עמם נלמד כי הם מודעים לבעייתיות בדפוס זה ומביעים כל אחד בנפרד רצון לקשר טיפולי לצורך שינוי בהתנהגותם מתוך מטרה לשמר את הקשר הזוגי.
בשקלול כלל גורמי הסיכון ובהביאו בחשבון קיומה של יכולת מסוימת אצל המשיב לווסת את תגובותיו לצד קושי בסיטואציות של לחץ ומשבר, בעיות זוגיות ומצוקה כלכלית, העריך קיומה של סיכון להתנהגות פורעת חוק בתחום האלימות הזוגית, אולם זו ניתנת לצמצום במסגרת טיפול סגור בתחום זה. מכאן ונוכח אותה נזקקות טיפולית בתחום האלימות במשפחה, לצד התרשמות השירות ממודעות המשיב לבעייתיות ורצון אמיתי להשתלב בטיפול משמעותי, המליץ על בחינת התאמתו להשתלב במסגרת "דיאלוג מחודש" המטפלת בגברים אלימים כלפי בנות זוגן.
4
4. על רקע הדברים האמורים, מצאתי לנכון לאפשר בחינת התאמתו של המשיב והדיון נדחה מפעם לפעם ותסקיר שלישי התקבל ביום 27.12.2017, ממנו עולה כיב ראיון עם המשיב וישיבת וועדה במסגרת "דיאלוג מחודש" הוא שיתף בדינמיקה זוגית הכוללת צעקות, קללות ושבירת חפצים מצדו, תוך שגילה מודעות למחירים שמשלם בעקבות הדינמיקה האלימה ובייחוד לפגיעה שחווים ילדיו. הוועדה התרשמה מקיומה של מוטיבציה פנימית גבוהה אשר מונעת מתוך מצוקה וכן קיימת בשלות גבוהה לטיפול. כן נמסר כי המשיב נמצא מתאים לטיפול במסגרת דירת השלב אשר נועדה לתת מענה ללינה בתוך המסגרת ולהבדיל ממסגרת יום, כשבסופם של דברים בה השירות בהמלצה על שילובו של המשיב במסגרת "דיאלוג מחודש" וכן על הטלת צו פיקוח מעצרים.
5. בדיון שהתקיים ביום 3.1.2018 ולאחר עיון בתסקיר השלישי ב"כ המבקשת חזר על עמדת המבקשת למעצר המשיב עד תום ההליכים. לדידו אין מקום להליך טיפולי עבור המשיב שכן עולה מהתסקיר קיומה של רמת סיכון להישנות התנהגות עוברת חוק ואת זו ניתן לדידו לצמצם רק במסגרת טיפולית סגורה, ולא במסגרת של "דיאלוג מחודש" שאינה מסגרת טיפולית סגורה. ב"כ המבקשת ציינה בעובדה כי אין זו מעידתו הראשונה של המשיב אשר שולב בעבר במסגרת טיפול בבית נועם שלא צלח. הגישה פרוטוקול מתיק קודם של המשיב אשר הורשע בעבירות אלימות כלפי המתלוננת ואשר נעשה עמו חסד עת במסגרת הסדר עונשו לא היה כבד כפי שצריך להיות. לדידה מדובר במי שלא למד את הלקח וממשיך להטיל אימה על בת זוגו, ומשכך ולאור התרשמות שירות המבחן כי בסיטואציות של לחץ ומשבר הוא מתקשה לווסת תגובותיו, סבורה היא שאין מקום לשלוח אותו לטיפול אלא להורות על מעצרו עד תום ההליכים.
6. ב"כ המשיב ביקשה להיעתר להמלצות התסקיר ולהורות על שחרורו של המשיב לדירת השלב במרכז הטיפולי לגברים אלימים "דיאלוג מחודש". לטענתה, המלצת שירות המבחן שהינו הגוף המקצועי באה לאחר בחינת עניינו של המשיב ועל רקע כל הטענות אותן העלתה ב"כ המבקשת לרבות רמת הסיכון אותה העריך ושאותה ניתן לאיין במסגרת הטיפולית ותנאיה. בהקשר זה ציינה בחשיבות הרבה בשילוב המשיב בהליך טיפולי בהינתן כי המשיב והמתלוננת הם הורים משותפים ל 7 ילדים שהקטן בניהם בן 2 שנתיים ומשברי כי המשיב יחזור להתגורר עמם. לדידה, יהיה בהליך טיפולי משמעותי להטיב לא רק עם המשיב אלא עם משפחתו, ילדיו הקטינים והאינטרס הציבורי. בהקשר זה גם הפנתה לתסקיר המלמד על התנהגותה של המתלוננת אשר גם היא נוהגת באלימות כלפי המשיב ואשר למעשה מאשרת את דבריו לשירות כי מאז שנת 2014 הוא נהג כלפיה באלימות פיזית הגם שהיא נהגה כך כלפיו.
5
עוד הפנתה לעובדה כי קודם לאירוע נשוא כתב האישום, פנה המשיב, ביוזמתו, לסיוע של שירותי הרווחה ב------- על מנת לקבל טיפול , והם אכן קיבלו טיפול אם כי נראה כי זה אינו מספק שכן במצבי לחץ נוהגים הם באלימות כזו או אחרת אחד כלפי השני. לדידה זו הזדמנות טובה לאפשר לבני הזוג שמעוניינים שניהם בטיפול, לעשות כן ומשהמשיב מוכן להתחייב לטפול ארוך טווח יש לאפשר זאת וראוי כי זה יהיה כבר עתה.
7. דעתי כדעת שירות המבחן - טובת המשפחה והאינטרס הציבורי מובילה למסקנה ברורה לפיה יש להורות על שחרור המשיב למסגרת הטיפולית דיאלוג מחודש - שהינה מסגרת לטיפול בגברים אלימים כלפי בנות זוגם, ומסקנה זו מקבלת משנה תוקף בהינתן קיומה של רמת סיכון בנונית להישנות העבירות והעדר מסוכנות ממשית של המשיב כלפי המתלוננת.
אשר למעשי המשיב, אלה יש לומר אינם ברף גבוה ואינם מצביעים על מסוכנות וחשש לחייה של המתלוננת או לשלומה המידי ועד כדי שמחייבים מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. מקרה זה אינו מסוג המקרים המצביעים על אובססיביות זוגית, סכסוך עמוק ומתמשך בשלו " מחפש או יחפש" המשיב את קרבתה של המתלוננת על מנת להזיק, לנקום ולפגוע בה, זה אינו אחד מאותם מקרים בהם כלל לא הייתי נדרשת לבחינת חלופת מעצר אלא מורה על מעצר מיידית כפי שקורה ולא לעיתים נדירות. במקרה לפניי נלמד על זוג אשר נישא בגיל צעיר מאוד, שהיו להורים בגיל צעיר מאוד והמתלוננת אף קודם שבגרה. בעיות בזוגיות שבין בני הזוג לרבות קשיים בתקשורת על רקע קשיים כלכליים וחילוקי דעות בנוגע לגידול 7 ילדים קטינים, אינם חריגים בנסיבות העניין וברי כי בני הזוג זקוקים לסיוע בתחום הזוגיות וההורות. במקרה לפני ניתן היה להסתפק בשחרור המשיב בתנאים מגבילים הכוללים מעצר בית מלא בחלופת מעצר הדוקה ומרוחקת, שכן מניעת חיכוך בין השניים ימנע מעשי ודברי אלימות מצד שניהם.
במקרה לפניי, מדובר במשיב ובמתלוננת אשר מודעים היטב לקשייהם, להתנהגותם ולהשלכות של אלה על הקשרים בניהם ובעיקר על ילדיהם הקטינים והם מבקשים עזרה, שכן טיפולים קודמים במסגרת שירותי הרווחה ככל הנראה היו מספקים.
6
המשיב לא ביקש שחרורו לחלופת מעצר, אלא כבר בפגישתו הראשונה עם שירות המבחן הביע נזקקות ורצון לטיפול זוגי. מכאן ובהינתן התרשמותי כמו שירות המבחן בנוגע לרמת סיכון בנונית ומטה, הרי שראוי ונכון לאפשר למשיב להשתלב בהליך טיפולי ייחודי ואינטנסיבי במסגרת דיאלוג מחודש. העובדה כי בשנת 2009 שולב המשיב בטיפול דומה במסגרת " בית נועם " אינה צריכה לעמוד לו לרועץ, ההיפך, זו מחדדת בהתרשמות כי מדובר במי שמודע לקשייו התנהגותו והשלכותיה, ויותר מכך העובדה כי המשיב נמנע מספר שנים מהתנהגות אלימה סביר להניח הייתה פועל יוצא של הטיפול בבית נועם.
אשר לטענת ב"כ ממבקשת לפיה מדובר במסגרת שאינה סגורה אומר כי מדובר בטענה חוזרת ונשנית וכי אין כל מסגרת טיפולית מכל סוג, שהינה הרמטית.
דיאלוג מחודש במסלול הטיפול של דירת השלב אשר כוללת לינה והשגחה של מדריכים 24 שעות ביממה. אמנם המסגרת כוללת בשלבים מסוימים יציאות קבוצתיות בהתאם לתכנית הטיפולית, אולם זאת בליווי איש צוות והכל על פי תכניות טיפוליות שנבנו מראש.
סיכום הדברים, אני מורה על שחרורו של המשיב "מדלת לדלת" בתנאים הבאים:
א. המשיב יובא באמצעות שב"ס למסגרת הטיפולית "דיאלוג מחודש" ברח' החלוץ 1 בבאר שבע וזאת היום עד השעה 16:00.
ב. המשיב ישהה בתחום מסגרת הטיפולית "דיאלוג מחודש" בתנאי המקום, תוך שיהא רשאי לצאת את תחומי הקהילה הטיפולית במסגרת פעילויות המקום, ובכפוף לכך שהיציאה תהא על דעת הסגל הטיפולי, וכחלק מאותו הליך טיפולי.
ג. תנאי מתנאי השחרור הוא כי המשיב יציית לכל כללי המקום.
ד. ככל שהמשיב יפר תנאי מתנאי המקום (הפרה אשר לדעת הסגל הטיפולי מצדיקה הרחקתו), או ככל שמסיבה זו או אחרת, הסגל הטיפולי במקום, יחליט להרחיק את המשיב מהמקום או להשעותו, על הסגל הטיפולי להודיע על כך מידית למשטרת ישראל, לשירות המבחן ולבית המשפט, ואני מורה למשטרת ישראל להגיע למקום מיד לאחר קבלת הודעת הסגל הטיפולי, לעצור את המשיב ולהביאו בפניי (או בהעדרי, בפני שופט תורן) בתוך 24 שעות מעת מעצרו.
ה. ככל שהמשיב יחליט על דעת עצמו לעזוב את המסגרת הטיפולית, אני מורה למשיב להתייצב באופן מידי בתחנת באר שבע של משטרת ישראל, ואני מורה למשטרת ישראל לעצור את המשיב ולהביאו בפניי (או בהעדרי, בפני שופט תורן) בתוך 24 שעות מעת מעצרו.
מובהר למשיב כי האמור בתנאי סעיף ה' לעיל הינו תנאי מהותי מתנאי השחרור.
7
ו. ככל שהמשיב יעזוב על דעת עצמו את הקהילה הטיפולית, ומבלי לגרוע מחובתו בהתאם להוראות סעיף ה' לעיל, אני מורה לקהילה הטיפולית לדווח באופן מידי למשטרת ישראל, לשירות המבחן ולבית המשפט.
ז. התייצבות לכל הדיונים בעניינו, וזאת בליווי נציג מטעם הקהילה הטיפולית.
ח. להבטחת קיום תנאי השחרור בכלל, ותנאי סעיף ה' בפרט, תיחתמנה ערבות עצמית על סך 5,000 ₪ כל אחת.
ט. ניתן בזאת צו פיקוח מעצרים למשך שישה חודשים מהיום.
המזכירות תשלח העתק החלטה לשירות המבחן.
ניתנה והודעה היום כ"ד טבת תשע"ח, 11/01/2018 במעמד הנוכחים.
|
שוש שטרית, שופטת בכירה |
