1

לפני בקשה לעיון חוזר בתנאי המעצר, באיזוק אלקטרוני, של המבקש.

כנגד המבקש הוגשה ביום 28.2.18 בקשה למעצר עד תום ההליכים, על פי סעיף 21(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים), התשנ"ו-1966, זאת במקביל להגשת כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה ברכב שהורד מהכביש וללא ביטוח.

הטענה העובדתית היא כי ביום 27.2.18, סמוך לשעה 18:40, נהג המבקש בשפרעם, באופנוע, כשאין לו רישיון נהיגה מתאים לאופנוע, בזמן פסילה, ברכב שניתנה לגביו הודעת איסור שימוש, וללא ביטוח.

2

הפסילה היא בתיק פל"א 2150-01-17, מיום 29.1.18, למשך 6 חודשים. למבקש הודע שהוא פסול בנוכחותו. כן הושתו עליו מאסר בפועל לתקופה של חודש, לריצוי בעבודות שירות, מאסר מותנה בן 4 חודשים למשך 3 שנים ופסילה מותנית של חודשיים למשך 3 שנים.

המבקש היה אמור להתחיל לרצות את עבודות השירות ביום 4.3.18, אך הוא שב וביצע את העבירות מושא הבקשה.

כנגד המבקש עומד ותלוי מאסר מותנה נוסף, מתיק 3693-08-15, בו אוחדו שתי עבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה מעולם, ל - 8 חודשים למשך 3 שנים.

בהחלטה מיום 5.3.18, לאחר שבית משפט התרשם מקיומן של ראיות לכאורה וקיומה של עילת מעצר, נוכח מסוכנות המבקש, נענה בית המשפט לבקשה והורה לעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

בערעור שהוגש על החלטה זו - עמ"ת 491-04-18 - הורה כב' השופט יחיאל ליפשיץ כי יש מקום להפנות את העורר לבדיקה של שירות המבחן על מנת לבחון חלופת מעצר חדשה, שלא הוצגה בפני בית משפט קמא, וכן בחינת אפשרות מעצרו של העורר באיזוק אלקטרוני.

המשך הדיון נערך לפני.

נוכח הערכת סיכון גבוהה והעדר חלופת מעצר ראויה, שירות המבחן לא המליץ על מעצרו באיזוק אלקטרוני.

עם זאת, נוכח התרשמותי מהמפקחים שהעידו בפני, ובמיוחד מאחיו של המשיב ומגיסו, כי ניתן לתן בהם את האמון הדרוש למעצרו של המבקש בפיקוח אלקטרוני. בנוסף, מחוות דעת היחידה לפיקוח אלקטרוני, עלה כי ניתן לבצע איזוק אלקטרוני בבית הוריו של המבקש, בכפוף לדרישות שהועלו בחוות הדעת.

נוכח האמור, ביום 17.5.18 נעצר המבקש באיזוק אלקטרוני, בפיקוח המפקחים שהוצעו.

כעת, כחודשיים לאחר מכן, מגיש ב"כ המבקש בקשה לביטול המעצר באיזוק אלקטרוני.

צוין כי בתיק העיקרי כפר ב"כ המבקש בעובדות כתב האישום והתיק נקבע להוכחות ליום 5.5.19. התארכות המשפט, הוטעם, היא בגדר "עובדה חדשה" ו"נסיבה חדשה" והפנה לפסיקה תומכת. עוד הוטעם כי המבקש לא הפר עד היום את תנאי המעצר וכי המבקש, הבן הצעיר, במשפחה דלת אמצעים, המונה 9 אחים, מצוי במצוקה כלכלית מאז מעצרו שהחל ביום 28.2.18. בנוסף צוין כי המבקש מאורס, והחתונה בוטלה עקב המעצר.

ב"כ המשיבה מתנגדת לבקשה.

דיון והחלטה

המסגרת המשפטית

3

סעיף 52(א)לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

בבוא בית המשפט לדון בבקשה לעיון חוזר, אין הוא דן מחדש בחלופת המעצר שנקבעה במקור, אלא בוחן אם מאז ההחלטה המקורית שניתנה התגלו עובדות או נסיבות חדשות או שעבר פרק זמן ניכר,

אשר יש בהם כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין האינטרס של המבקש לבין האינטרס הציבורי בהגנה על ביטחון הציבור והבטחת תקינות ההליך השיפוטי (בש"פ 7125/07 פלוני נגד מדינת ישראל; בש"פ 2/06 אייל זילברפרב נגד מדינת ישראל; ב"ש (נצרת) 389/10 יוסף בן נימר הייב נגד מדינת ישראל).

בנסיבות המתוארות, מצאתי כי החלטת בית המשפט מיום 17.5.18, במסגרתה שוחרר המבקש למעצר, באיזוק אלקטרוני, מאזנת בין האינטרס של המבקש ונסיבותיו לבין האינטרס הציבורי שבבסיסו ההגנה על ביטחון הציבור ממסוכנות המבקש ומועדותו.

בענייננו, מיום 17.5.18 ועד היום חלפו כחודשיים בלבד. אין מדובר ב"חלוף זמן ניכר", ולא הובאו בפניי נסיבות חדשות או עובדות חדשות, כנדרש על פי סעיף 52 לחוק.

טענת הסנגור כי התיק העיקרי קבוע לשמיעת הוכחות ליום 5.5.19, אינה בגדר אין בה כדי לשנות בנקודת זמן זאת, כחודשיים בלבד לאחר מעצרו של המבקש באיזוק אלקטרוני, את החלטתי.

נוכח האמור לעיל, הבקשה לעיון חוזר נדחית.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

המזכירות תחזיר את תיק החקירה למשיבה.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.