1

1.         מונחת לפניי בקשה לביטול מעצר הבית הלילי, בו שרוי המשיב.

2.         כנגד המשיב הוגשה, ביום 27.12.18, בקשה למעצר עד תום ההליכים, במקביל להגשת כתב אישום, המייחס לו עבירות של נהיגת רכב בשכרות (בדיקת דם), אוכלוסיה מיוחדת, נהיגה בקלות ראש ואי ציות לאות שוטר במדים.

3.         על פי כתב האישום, ביום 26.12.18, סמוך לשעה 23:49, נהג המשיב ברכב פרטי, מסוג "סיאט", מ.ר. 2738967, בכביש 784, לא ציית להוראות שוטר לעצור ונהג בקלות ראש, כשהוא שיכור, בכך שבדגימת אויר נשוף שלו נמצא ריכוז אלכוהול של 647 מ"ג, בליטר אחד של אויר נשוף, העולה על המידה הקבועה לגביו בחוק.

4.         המשיב, יליד שנת 1999, נהג חדש צעיר, צבר לחובתו 2 הרשעות קודמות ועומד ותלוי נגדו כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. הכמות שנמצאה היא פי 12 מהכמות המותרת על פי חוק.

5.         ביום 27.12.18, נוכח גילו הצעיר, שוחרר המשיב למעצר בית חלקי, לילי, בבית הוריו, ובפיקוחם, בערובה ובתנאים מגבילים.

2

6. במהלך התקופה בה שהה המשיב במעצר בית, נענתי לבקשות סנגורו לאפשר לו לצאת ללימודים, ולצאת לעבודה בערבים, במועדים שננקבו, כתקליטן.

7.         כעת עותר סנגורו לשחרורו ממעצר הבית החלקי בו הוא שרוי. לשיטת הסנגור, חלף זמן ניכר מאז שוחרר המשיב למעצר בית, והמשיב, הוכיח בהתנהלותו, במהלך תקופת מעצר הבית, שניתן לתת בו אמון. נוסף על כך, צוין שהמשיב הפנים את חומרת מעשיו ולמד את הלקח. צוין שהמשיב נעדר רישום פלילי, ודובר בעבירה שניה מסוגה, ומדיניות התביעה היא שלא להגיש בקשה למעצר עד תום ההליכים במקרים מעין אלה. כן צוין שהמשיב עובד כתקליטן, ועומד בפתח עונת חתונות, לאחר תום צום הרמדאן, והדבר יגרור הגשת בקשות חוזרות ונשנות לבית המשפט ליציאתו. צוין שאין התנגדות להותרת הפקדונות על כנן.

ב"כ המבקשת מתנגד לבקשה. צוין שהמשיב נוהג משנת 2016, כשתלוי ועומד נגדו תיק שכרות נוסף. מטרת מעצרו עד תום ההליכים הייתה למנוע השינות מעשיו, ולמנוע סיכון למשתמשי הדרך. העבירות הקודמות גם הן בוצעו, בשעות הלילה המאוחרות, נוכח עבודתו כתקליטן. המשיב טרם נטל אחריות על מעשיו בשני התיקים העומדים ותלויים נגדו והדיון בתיק העיקרי נדחה לחודש ספטמבר ללא מתן תשובה לכתב האישום.

הכרעה

8.         לאחר ששמעתי את טיעוניהם של ב"כ הצדדים סבורה אני, כפי שיבואר מטה, שבמקרה זה, יש מקום לבטל את מעצר הבית חלקי, בו נתון המשיב, כשהתנאים המגבילים, יוותרו על כנם.  

9.       העבירה המיוחסת למשיב חמורה. המשיב נתפס, לכאורה, נוהג כשריכוז האלכוהול שנמצא אצלו בדגימת אויר נשוף הוא למעלה מפי 12 מהכמות המותרת עבורו. לחובת המשיב שתי הרשעות קודמות, כשוותק נהיגתו קצר, וכן תלוי ועומד נגדו תיק תעבורה בגין עבירה דומה, שנעברה חודשיים לפני העבירה בתיק דנן.

עם זאת, המשיב, נהג חדש וצעיר, יליד שנת 99', ולא נרשמה לחובתו כל הפרה, מאז שוחרר למעצר בית, 27.12.18. במהלך תקופה זו, של כחמישה חודשים, למשיב ניתנה אפשרות לצאת ללימודים ולצורך תקלוט, והמשיב לא הפר את התנאים המגבילים שהוטלו עליו.

זאת ועוד, התיק העיקרי קבוע להקראה נוספת ליום 25.9.19.

10.       בענין חלוף הזמן מאז מתן ההחלטה, אפנה לדברי כב' השופט שוהם בבש"פ 6286/06 פלוני נ' מדינת ישראל:

3

"הקביעה שעבר "זמן ניכר" מעת מתן ההחלטה, באופן המקים עילה לעיון חוזר בהחלטה, הינה תולדה של נסיבות הענין. פרק זמן מסוים ייחשב כ"ניכר" בשים לב, בין השאר, למאזן שבין הפגיעה הנגרמת לנאשם הספציפי, בשל חלוף הזמן, אל מול האינטרס הציבורי כי ימשיך לשהות במעצר באותם תנאים. במסגרת מאזן זה יובאו בחשבון, בין היתר, חומרת העבירות המיוחסות לנאשם, מידת המסוכנות שלו, התנהגותו במעצר או אופן עמידתו בתנאי חלופת המעצר ונסיבותיו האישיות: המשפחתיות, הכלכליות והנפשיות."

11.       בענייננו, חלף פרק זמן של חמישה חודשים, מאז שוחרר המשיב למעצר בית לילי, והתיק העיקרי קבוע לחודש ספטמבר. מצאתי בנסיבות מיוחדות אלה, ומפאת גילו הצעיר של המשיב, ואי הפרת התנאים עד כה, שיש להורות על ביטול מעצר הבית הלילי.

לסיכום, לצד העבירות החמורות המיוחסות למשיב, מצאתי שבנסיבות המיוחסות שלפני, יש מקום להיעתר לבקשה.

לפיכך, המשיב ישוחרר ממעצר הבית החלקי בו הוא נתון לאלתר.

יתר התנאים שנקבעו נותרים בעינם.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ד אייר תשע"ט, 29 מאי 2019, בהעדר הצדדים.