1

בפני בקשה לעיון חוזר וזאת בחלוף 19 ימים מעת מתן ההחלטה לשחרור של המשיב בתנאי מעצר

בית מלא בפיקוח.

בתאריך 3.3.22 שוחרר המבקש בהסכמת הצדדים למעצר בית מלא בפיקוח.

בתאריך 22.3.22 הוגשה בקשה לעיון חוזר ובו בקשה לבטל את מעצר הבית בשעות היום.

הבקשה נשלחה לתגובת המשיבה וזו התנגדה לבקשה.

ב"כ המבקש טוען כי לאחר שהמבקש הודה והורשע והטיעונים לעונש קבועים ליום 27.4.22, הרי שהדבר מצדיק את שינוי תנאי המעצר. כמו כן הפנה לצו סגירת עסק שקיבל המבקש בתאריך 14.3.22 בתוך 14 יום.

לא חלף זמן ניכר מאז מתן ההחלטה והסכמת הצדדים.

בית המשפט העליון קבע, כי ניתן למחוק בקשה על הסף במקרים מעין אלה.

בש"פ 2510/20 מדינת ישראל נ' פלוני (23.4.20):

"כברגיל, שופט המעצרים אשר דן בבקשה כאמור, יהא רשאי למחקה על הסף ללא דיון אם מצא כי אינה מקיימת את הדרישה המקדמית והבסיסית של "שינוי מהותי בנסיבות"..."

2

בבש"פ 9052/20 אורי מדינה נ' מדינת ישראל (4.1.21), קבע בית המשפט העליון כי החלטת בית המשפט קמא לדחות על הסף בקשה לעיון חוזר שהוגשה כחודשיים ימים בלבד מאז החלטת השחרור, היא נכונה ולא נפל בה פגם.

בבש"פ 1237/20, אוסאמה חטיב נ' מדינת ישראל (24.2.20) קבע כב' השופט א' שטיין כך:

"...בקשה לעיון חוזר המוגשת כחודשיים אחרי נתינת ההחלטה שאליה היא מתייחסת צריכה להישען על תפנית חריגה בנסיבות המקרה אשר מצדיקה שינוי בתנאי מעצרו של הנאשם... לזאת אוסיף, כי מעצר, מעצם טבעו, מטיל קשיים כלכליים ונפשיים לא מבוטלים (בלשון המעטה) על העצור ועל משפחתו, וכי לנוכח האמור בסעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-22ב' (ב)(1), כפסע היה בין העורר לבין מעצרו מאחורי סורג ובריח... באשר לפגם הדיוני שהעורר טוען לקיומו - ייתכן שהיה מקום לדון בבקשתו לעיון חוזר למרות שברור היה, על פניה, כי דינה להידחות על הסף. ... ברם, ישנ ג דעה אחרת, שבית משפט קמא רשאי היה ללכת לפיה בבואו להחליט אם בקשת העורר לעיון חוזר מקיימת את תנאי הסף לקיום ההליך המבוקש (ראו החלטת השופטת ע' ארבל בע"פ 9043/12 דהן נ' מדינת ישראל (23.4.2013)). כך או כך, מאחר שמדובר בבקשת סרק שממילא נדונה לכישלון, החלטת בית משפט קמא לדחותה על הסף ללא דיון לא הסבה לעורר שום עיוות דין. "

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, אני דוחה את הבקשה ללא קיום דיון במעמד הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה אדר ב' תשפ"ב, 28 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.