1

בפני בקשה לעיון חוזר וזאת בחלוף כחודשיים מעת מתן ההחלטה לעצור את המשיב עד תום ההליכים בדרך של כליאה.

בתאריך 2.5.22 נעצר המבקש עד תום ההליכים.

על החלטה זו לא הוגש ערר לבית המשפט המחוזי.

בתאריך 3.7.22 הוגשה בקשה לעיון חוזר ובו בקשה לשחרר את המבקש ממעצרו.

הבקשה נשלחה לתגובת המשיבה וזו התנגדה לבקשה.

טענות ב"כ המשיבה:

בתגובה נימקה המשיבה את התנגדותה בכך שמדובר במבקש שהפר תנאי חלופת מעצר בפעם השנייה ואשר מנצל את מצבו הרפואי על מנת להצדיק הפרות של מעצר הבית.

טענות ב"כ המבקש:

הטענות לפיהן מבקש ב"כ המבקש לקיין דיון ולשחרר את המשיב ממעצרו הן כך:

א:        ב"כ המבקש טען כי מצבו הרפואי של המבקש החמיר מאז מעצרו, אך הפנה למסמכים שהוגשו בדיון שהתקיים ולא מסמכים חדשים או שונים.

ב:       טענה נוספת שהעלה בבקשתו היא - כי בית המשפט הסתמך בהחלטתו על תיקים אחרים המתנהלים כנגד המבקש, כאשר לדבריו לאחר שצילם את חומר הראיות בתיקים האחרים מצא כשלים ראייתיים באותם תיקים. (פסקאות 8-10 לבקשה).

2

ג:        טענה אחרונה שהעלה היא ביחס לקביעות של מותב זה בהחלטת המעצר לעניין הראיות לכאורה וטען כי הקביעה אינה נכונה. (סעיף 12 לבקשה).

דיון והכרעה:

א:       מצבו הרפואי של המבקש.

מצבו הרפואי של המבקש היה ידוע לבית המשפט עוד בדיון הקודם ואף הוצגו מסמכים רפואיים על ידי ב"כ המבקש. החלטת המעצר נתנה לאחר שעניין זה נשקל בכובד ראש ואין כל סיבה לשנות מההחלטה ללא שהתשנו הנסיבות.

ב:        המצב הראייתי של המשיב בתיקים האחרים -

עניין זה כלל לא נדון בהחלטת המעצר, כך שאין כל קשר מצבו הראייתי של המבקש בתיקים האחרים לבין מעצרו בתיק זה.

תיקים אלה הוזכרו בהחלטה, לאור העובדה שהמשיב מצוי בתנאי מגבילים בשני התיקים הללו והוא הפר את תנאי מעצר הבית שנקבעו שם, תוך כדי ביצוע עבירה נלווית של נהיגה בפסילה.

עניין זה היה אחד הנימוקים להחלטה לעצור את המבקש.

ג:         התנהלות המשיב בתיקים האחרים:

מעבר לדרוש יצוין כך:

בתיק 1565-09-21 - התקיימו 17 דיונים - התחלפו 4 עורכי דין, ועדיין לא נתנה תשובה לכתב האישום.

בתיק 1305-02-22 - התקיימו 8 דיונים- והתחלפו 3 עורכי דין.

בתיק זה מסר ב"כ הנאשם בתאריך 15.3.22 כי הוא מתכוון להודות ולצרף את התיק לתיק 1565-09-21 ולקבוע לתזכורת צירוף. עד עתה המבקש טרם הודה וטרם הורשע.

בית המשפט העליון נדרש לסוגיה של עיון חוזר לאחר החלפת הייצוג, וקבע כי החלפת ייצוג אינה מצדיקה הגשת בקשה לעיון חוזר. לעניין זה ראה בש"פ 7146/15 נפטלוביץ' נ' מ"י (מיום 5.11.2015) פסקה 20.

ד:        טענה כנגד קביעות של מותב זה לעניין הראיות לכאורה .

לא מצאתי כל מקום לקיים דיון נוסף בקביעות שקבעתי לעניין הראיות לכאורה, בוודאי שעה שהמבקש לא מצא לנכון להגיש ערר על החלטתי זו.

למעלה מן הצורך אוסיף עניין אחד לגבי סוגיה זו.

3

במהלך הדיון שהתקיים בתאריך 27.4.22 הציג ב"כ המבקש החלטה של כבוד השופט גיל קרזבאום בבש"ע - תעבורה חיפה 8564-03-22 מיום 17.4.22 כתמיכה לטענותיו לכך שהרכב עליו נסע הנאשם אינו מצריך רשיון נהיגה.

לאחר מתן ההחלטה בתאריך 2.5.22 נתנה החלטה על ידי בית המשפט המחוזי בחיפה, אשר ביטלה את ההחלטה של כבוד השופט קרזבאום- עמ"ת 33537-04-22 מדינת ישראל נ' הרוש ע"י כבוד השופטת אספרנצה אלון מיום 04 מאי 2022.

דהיינו יומיים לאחר מתן ההחלטה של מותב זה ביום.2.5.22

ד:        התנהלות המבקש בתיק העיקרי:

בתאריך 3.7.22 התקיים דיון בתיק העיקרי 10493-04-22. להלן פרוטוקול הדיון:

פרוטוקול

"          ב"כ הנאשם:

התיק לא צורף, אנו עוד במשא ומתן אל מול התביעה. עו"ד תייסיר סלאמה יש לו עומס .

החלטה

מדובר בנאשם הנתון במעצר עד תום ההליכים .

בתיק נתנו 4 דחיות כולן לבקשת הנאשם ועילתן: הדברות עם התביעה, צירוף , גישור וכו'.

צר לי לקבוע כי התנהלות הנאשם מצביעה על סחבת מכוונת, לכך לא אתן ידי.

הריני רואה באי מתן מענה ענייני לכתב האישום, כפירה באשמה.

קובעת לשמיעת ראיות ליום 20.10.22 שעה 10.30.

הנאשם יובא באמצעות שב"ס.

הסנגור ישלח בכתב תוך 14 ימים תגובה מפורטת לכל עובדה מכתב האישום וכן כל עניין נוסף.

באותו יום, לאחר הדיון בתיק העיקרי - הוגשה הבקשה לעיון חוזר בתיק זה.

ניתן לראות כי המבקש אינו מקדם את עניינו בתיק העיקרי ותחת זאת מגיש בקשות לעיון חוזר בתיק המעצר ללא שיש שינוי מהותי בנסיבות.

4

ה:        מחיקה על הסף ללא קיום דיון במעמד הצדדים.

בית המשפט העליון קבע, כי ניתן למחוק בקשה על הסף במקרים מעין אלה.

בש"פ 2510/20 מדינת ישראל נ' פלוני (23.4.20):

"כברגיל, שופט המעצרים אשר דן בבקשה כאמור, יהא רשאי למחקה על הסף ללא דיון אם מצא כי אינה מקיימת את הדרישה המקדמית והבסיסית של "שינוי מהותי בנסיבות"..."

בבש"פ 9052/20 אורי מדינה נ' מדינת ישראל (4.1.21), קבע בית המשפט העליון כי החלטת בית המשפט קמא לדחות על הסף בקשה לעיון חוזר שהוגשה כחודשיים ימים בלבד מאז החלטת השחרור, היא נכונה ולא נפל בה פגם.

בבש"פ 1237/20, אוסאמה חטיב נ' מדינת ישראל (24.2.20) קבע כב' השופט א' שטיין כך:

"...בקשה לעיון חוזר המוגשת כחודשיים אחרי נתינת ההחלטה שאליה היא מתייחסת צריכה להישען על תפנית חריגה בנסיבות המקרה אשר מצדיקה שינוי בתנאי מעצרו של הנאשם... לזאת אוסיף, כי מעצר, מעצם טבעו, מטיל קשיים כלכליים ונפשיים לא מבוטלים (בלשון המעטה) על העצור ועל משפחתו, וכי לנוכח האמור בסעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-22ב' (ב)(1), כפסע היה בין העורר לבין מעצרו מאחורי סורג ובריח... באשר לפגם הדיוני שהעורר טוען לקיומו - ייתכן שהיה מקום לדון בבקשתו לעיון חוזר למרות שברור היה, על פניה, כי דינה להידחות על הסף. ... ברם, ישנ ג דעה אחרת, שבית משפט קמא רשאי היה ללכת לפיה בבואו להחליט אם בקשת העורר לעיון חוזר מקיימת את תנאי הסף לקיום ההליך המבוקש (ראו החלטת השופטת ע' ארבל בע"פ 9043/12 דהן נ' מדינת ישראל (23.4.2013)). כך או כך, מאחר שמדובר בבקשת סרק שממילא נדונה לכישלון, החלטת בית משפט קמא לדחותה על הסף ללא דיון לא הסבה לעורר שום עיוות דין. "

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת המשיבה, אני דוחה את הבקשה ללא קיום דיון במעמד הצדדים.

ניתנה היום, י"ב תמוז תשפ"ב, 11 יולי 2022, בהעדר הצדדים.