1

1.      המבקש הגיש בקשה שכותרתה "בקשה לפתיחת חלון מעצר בית לילי לצורך יציאה לעבודה".

2.      בשל העדרו של המותב אשר דן בבקשת המעצר, הבקשה הועברה לעיוני.

3.      המבקש עצור עד לתום ההליכים בתנאים של פיקוח אלקטרוני. החלטת המעצר ניתנה ביום 4.4.22, זאת לאחר שהוגש כנגד המבקש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא כיסוי ביטוחי. ההחלטה ניתנה בהסכמת הצדדים.

4.      טרם חלף חודש מהמועד בו ניתנה ההחלטה על מעצרו של המבקש עד לתום ההליכים וכבר מוגשת בקשה זו, במסגרתה מבוקש לפתוח "חלון" משעה 21:00 ועד השעה 11:00 (או משעה 11:00- ועד השעה 21:00 - הדבר לא ברור מגוף הבקשה) וזאת לצורך התייצבות המבקש במקום העבודה, בשל מצבו הכלכלי הקשה של המבקש.

2

5.      המשיבה התנגדה לבקשה, לדבריה לא חלף זמן מאז החלטה קודמת, לא פחתה המסוכנות, ופתיחת "חלון" לצורך יציאה לעבודה אינה עונה על התכליות שנקבעו בחוק ובפסיקה בעניין פתיחת חלונות.

6.      שקלתי את טיעוני הצדדים.

7.      הגם שכותרת הבקשה היא בקשה לפתיחת חלון, למעשה עסקינן בבקשה לעיון חוזר, בקשה שמהותה מבקשת לשנות את התנאים באופן מאוד משמעותי, "פתיחת החלון" לכל שעות היום או לכל שעות הלילה, הינה למעשה במהותה בקשה לביטול המעצר ואפשרות לצאת ממעצר הבית לצרכי עבודה. בעניין זה מקובלת עלי עמדת המשיבה ולרבות הפסיקה אליה הפנתה.

8.      הבקשה עצמה לא מגלה על פניה כל עילה לעיון חוזר: לא חלף זמן מאז החלטה קודמת, לא השתנו הנסיבות, ואין כל נימוק אחד המצדיק עיון חוזר בהחלטת המעצר שניתנה לפני חודש.

9.      הגם שבדרך כלל כשמוגשת בקשה לעיון חוזר מתקיים דיון במעמד הצדדים, בהעדר כל עילה לעיון חוזר, לא מצאתי לקבוע דיון במעמד הצדדים.

לגבי דחיית בקשה לעיון חוזר ללא דיון ראו למשל בש"פ 3258/96 פלוני נ' מדינת ישראל (15.5.96); בש"פ 5734/18 עאיד שטארה נגד מדינת ישראל (1.8.18); בש"פ 8264/18 פלוני נ' מדינת ישראל (27.11.18).

ראו גם בש"פ 2510/20 מדינת ישראל נ' פלוני (23.4.20):

"כברגיל, שופט המעצרים אשר דן בבקשה כאמור, יהא רשאי למחקה על הסף ללא דיון אם מצא כי אינה מקיימת את הדרישה המקדמית והבסיסית של "שינוי מהותי בנסיבות"..."

וגם בש"פ 9052/20 אורי מדינה נ' מדינת ישראל (4.1.21), שם בית המשפט העליון קבע כי החלטת בית המשפט קמא לדחות על הסף בקשה לעיון חוזר שהוגשה כחודשיים ימים בלבד מאז החלטת השחרור היא נכונה ולא נפל בה פגם.

3

ראו גם בש"פ 1237/20, אוסאמה חטיב נ' מדינת ישראל (24.2.20) שם קבע כב' השופט א' שטיין:

"...בקשה לעיון חוזר המוגשת כחודשיים אחרי נתינת ההחלטה שאליה היא מתייחסת צריכה להישען על תפנית חריגה בנסיבות המקרה אשר מצדיקה שינוי בתנאי מעצרו של הנאשם... לזאת אוסיף, כי מעצר, מעצם טבעו, מטיל קשיים כלכליים ונפשיים לא מבוטלים (בלשון המעטה) על העצור ועל משפחתו, וכי לנוכח האמור בסעיפים 21(א)(1)(ג)(4) ו-22ב' (ב)(1), כפסע היה בין העורר לבין מעצרו מאחורי סורג ובריח... באשר לפגם הדיוני שהעורר טוען לקיומו - ייתכן שהיה מקום לדון בבקשתו לעיון חוזר למרות שברור היה, על פניה, כי דינה להידחות על הסף. ... ברם, ישנ ג דעה אחרת, שבית משפט קמא רשאי היה ללכת לפיה בבואו להחליט אם בקשת העורר לעיון חוזר מקיימת את תנאי הסף לקיום ההליך המבוקש (ראו החלטת השופטת ע' ארבל בע"פ 9043/12 דהן נ' מדינת ישראל (23.4.2013)). כך או כך, מאחר שמדובר בבקשת סרק שממילא נדונה לכישלון, החלטת בית משפט קמא לדחותה על הסף ללא דיון לא הסבה לעורר שום עיוות דין. "

העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ג' אייר תשפ"ב, 04 מאי 2022, בהעדר הצדדים.