1

בפני בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור של המבקש, בעתירה לאפשר למבקש לצאת לעבודה ולהחליף את מקום הפיקוח הנוכחי אצל דודו, לבית אביו.

כנגד המבקש הוגש כתב אישום, עם בקשה למעצר עד תום ההליכים לפי ס' 21(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה מעצרים). זאת, לאחר שהמבקש נתפס ביום 28.4.18 כשהוא נוהג ברכב, כשהוא פסול מנהיגה בתיק ת"ד 65-07-14, מיום 28.5.17, בנוכחותו, למשך 12 חודשים. כן הושת עליו שם עונש מאסר למשך 6 חודשים בפועל, שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה של 7 חודשים למשך 3 שנים ופסילה מותנית של 6 חודשים למשך 3 שנים.

ביום 6.5.18 הורשע הנאשם, על בסיס הודאתו, בעובדות כתב האישום. בית המשפט הורה על קבלת תסקיר מבחן והתיק נקבע לטיעונים לעונש או לחילופין להצגת הסדר, ליום 2.7.18.

בהתאם להסכמות הצדדים, הורה בית המשפט כי המבקש יישאר במעצר בית בהתאם לתנאים שנקבעו ביום 28.4.18, על ידי כב' השופט ענבל קצב קרן, לפיהם, בין היתר, שוחרר המבקש למעצר בית, בכפר ביר-אל-מכסור, בביתו של מר חוג'יראת אברהים, בפיקוח שני הערבים.

2

בנוסף הוחלט, בהתאם להסכמות, כי ערב נוסף, אביו של המבקש, חמוד מחמוד, יחתום על ערבות צד ג'.

בקשה דומה לעיון חוזר, שהגיש ב"כ המבקש ביום 27.5.18, נדחתה מהטעם שחלפו 21 יום בלבד מאז שוחרר למעצר בית, בהסכמת הצדדים, ולא חלף זמן ניכר, לא הובאו נסיבות חדשות או עובדות חדשות והתיק העיקרי קרוב לסיומו, ליום 2.7.18.

כעת הוגשה בקשה דומה לשינוי מקום מעצרו של המבקש לבית אביו, בכפר מנדא, ויציאתו לעבודה במסגריה "קל רם", ברחוב הרב יקותיאל 32 בקרית חיים, בפיקוח אביו, בימים א'-ה', בין השעות 6:00 - 17:00, וביום ו' בין השעות 6:00 - 14:00.

בנוסף צוין כי התיק העיקרי נדחה ליום 4.10.18 לקבלת תסקיר ולטיעונים לעונש.

ההגנה הגישה פסיקה תומכת.

המשיבה מתנגדת לבקשה בציינה כי לא חלף זמן ניכר מאז שוחרר המבקש למעצר בית, מאחר שחלפו כחודשיים בלבד מאז שוחרר המבקש למעצר בית בהסכמת הצדדים.

דיון והחלטה

המסגרת המשפטית

סעיף 52(א) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים) קובע כי עיון חוזר בהחלטה בעניין הנוגע למעצר, לשחרור או להפרת תנאי השחרור בערובה, ייעשה רק אם "נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן ההחלטה".

בענייננו, התיק העיקרי נדחה לדיון ליום 4.10.18 וחלפו כחודשיים וחצי מאז שוחרר המבקש למעצר בית בהסכמת הצדדים.

הפסיקה הכירה בכך כי יש מקום לאפשר יציאתו של משוחרר למעצר בית לעבודה, ככל שהדבר אינו פוגע באינטרס ציבורי כדוגמת סיכון לציבור או חשש לשיבוש הליכי משפט, ובכפוף לתנאים מסוימים אשר יאיינו את מסוכנותו (ראה לעניין זה בש"פ 6821/13 אריה האס נ' מדינת ישראל).

בנסיבות שנפרשו בפני מצאתי כי חל שינוי נסיבות שיש בו כדי לשנות את נקודת האיזון הראויה בין אינטרס המבקש לבין האינטרס הציבורי, ולפיכך יש מקום להיעתר לבקשה.

נוכח האמור, אני מורה על שינוי מקום מעצר הבית של המבקש מבית דודו לבית אביו, בכפר מנדא, וכן על יציאתו לעבודה, בימים א'-ה', בין השעות 6:00-17:00 וביום ו' בין השעות 6:00 - 14:00.

3

יתר התנאים יעמדו על כנם.

המבקש מוזהר כי עליו להימנע מנהיגה ברכב וכי הפרה של תנאי השחרור תביא למעצרו באופן מיידי.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

זכות ערר בחוק.

ניתנה היום, י"א אב תשע"ח, 23 יולי 2018, בהעדר הצדדים.