1

בפני בקשה של המדינה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו זאת לאחר שהוגש כנגדו כתב אישום בו יוחסו למשיב עבירות של נהיגת רכב בזמן פסילה, ללא ביטוח, אי ציות לאות שוטר במדים, נהיגה במצב העלול לסכן עוברי דרך, נהיגה באופנוע ללא קסדה, מעבר באור אדום, נהיגה בכלי רכב ללא רישיון המתאים לסוג הרכב, נהיגה עם רישיון רכב שפקע ונהיגה בקלות ראש.

המדובר באירוע שמתועד באמצעות וידאו על ידי שוטר רכוב על אופנוע (ב"כ המדינה הציג לבית המשפט את סרטי הוידאו הרלוונטיים במהלך הדיון) במהלכו נצפה המשיב כאשר הוא מסיע על אופנוע אדם נוסף, מסיר במהלך הנסיעה את הקסדה ומעבירה לחברו, ממשיך בנהיגה על האופנוע כאשר הוא בלתי מורשה לנהיגה בכלי זה ובזמן פסילה של רישיונו, ומסרב לדרישת שוטר רכוב לעצור.

2

במהלך המרדף או הנסיעה על הכביש המהיר, חוצה המשיב צומת בנסיעה רציפה באור אדום, ולאחר מכן נכנס לעיר באר-שבע ומנסה לברוח רגלית מהשוטרים עד שנעצר בסופו של דבר.

ב"כ המשיב הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, ולמעשה הדיון שבפני נסוב סביב שאלת מסוכנות המשיב ויכולת חלופות כאלה ואחרות שהוצעו על ידי ההגנה לאיין מסוכנות זו.

ב"כ המדינה סבר כי אין בחלופות הכוללות מעצר בית מלא וגם לא המשך מעצר בדרך של איזוק כדי לאיין את מסוכנותו של המשיב.

לשיטת המדינה המדובר במי שלחובתו עבר פלילי כבד (עבירות סמים ורכוש בגינן ריצה מאסר) ועבר תעבורתי כבד עוד יותר הכולל עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה (2019) ובמצב של שכרות פעמיים

כולל אי ציות לאות שוטר מ-2018.

בנסיבות אלה המדובר ברצדיויסט פורע חוק שמסוכנותו לציבור רבה ויש הצדקה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.

ב"כ המשיב סבר כי המדובר במי שהודה ולקח אחריות מלאה עוד במהלך חקירתו.

בית המשפט התבקש להתחשב במצבו האישי/משפחתי של המשיב שהוא תושב רצועת עזה במקור שמשפחתו הגיעה למגורים בישראל בנסיבות בטחוניות.

אביו נרצח, אחותו התאבדה והוא מגדל לבדו שתי בנות שכן אשתו נמצאת בשטחי הרשות.

אמו ואחותו של המשיב הוצעו כמפקחות לצורך איון מסוכנותו בתנאי איזוק או מעצר בית בבאר-שבע.

דיון והכרעה בבקשה -

המשיב נשלח בפרשה זו לקבלת תסקיר מעצר אך בשל שביתת שירות המבחן ונימוקי ב"כ המשיב בפני קיבלתי את בקשת ההגנה לקיים הדיון בשאלת החלופות המוצעות אף ללא תסקיר מעצר שכן אין צפי מתי ואם תסתיים שביתת שירות המבחן למבוגרים.

3

בית המשפט העליון פסק בבש"פ 2227/08 טראד גריפאת נ. מדינת ישראל את ההלכה הבאה מפי כבוד השופט דנציגר:

"יתר על כן, הלכה היא כי אין להורות על מעצר עד תום ההליכים בגין עבירות תעבורה, אלא במקרים חריגים בלבד [ראו למשל: בש"פ 7352/04 מדינת ישראל נ' אבו כואדי (לא פורסם, 9.8.04)]. יש להורות על מעצר כאמור רק במקרים בהם קיים חשש אמיתי שאף חלופת מעצר לא תהווה מענה להגנת הציבור מפני מסוכנות הנאשם. נוכח הלכה זו, משעה שמטרת המעצר הינה מניעת העורר מלנ ג ד לתום ההליכים כנגדו ובכלל, שומה היה על בית המשפט קמא לבחון באופן פרטני האם לא ניתן להשיג את תכלית המעצר בדרך חילופית, ולא די בקביעה הגורפת לפיה אין באפשרותה של כל חלופת מעצר שהיא כדי להפיג את מסוכנותו".

כמו כן נשיאת בית המשפט העליון בעצמה החליטה בבש"פ 10118/04 נזמי ג'באלי נגד מדינת ישראל את הדברים הבאים:

"אכן בימים אלו, כשנגע תאונות הדרכים משתולל וגובה קורבנות רבים חובה על בתי המשפט לסייע במאבק למניעת המסוכנות הנשקפת מנהגים עבריינים, בין השאר באמצעות הרחקתם מהכביש. יחד עם זאת, משקיימת בשלב זה של ההליכים, דרך שבה ניתן להרחיק את הנהג המסוכן מהכביש מבלי שישהה בכלא, יש לעשות מאמץ להעדפה בדרך זו".

מול קביעות אלה של בית המשפט העליון ניצבות גם החלטות אחרות של אותה ערכאה, שם קבע בית המשפט העליון כי בנסיבות בהן עולה מסוכנות חריגה מהתנהגותו של נהג, יהיה מקום להורות על מעצרו עד לתום ההליכים.

להדגמת עמדה זו של בית המשפט העליון אפנה לבש"פ 1753/07 פאדי אבו רקייה (להלן: פרשת אבו רקייה) שם הנסיבות דומות להפליא לנסיבות של הפרשה שבפני:

בפרשת אבו רקייה הוגש לבית המשפט כתב אישום בו יוחסו למשיב עבירות של נהיגה ללא רישיון, בזמן פסילה, אי ציות לאות שוטר במדים ונהיגה בקלות ראש.

העורר בפרשה זו היה מורשה במקור לנהיגה אך רישיונו פקע והוא היה תחת פסילה.
במהלך דרישה ממנו לעצור, ניסה העורר להימלט מהשוטר ובמהלך ניסיון זה פגע עם רכבו בגדר בטיחות שלצד הכביש.

4

אף שנסיבות המרדף בפרשת אבו רקייה קלות לכאורה מהפרשה דנן, ואף שהעורר באותה פרשה היה מורשה במקור לנהיגה (אך היה תחת פסילה של רישיונו), החליטו כל שלושת הערכאות שדנו בעניינו כי יש הצדקה בנסיבות אלה להורות על מעצרו עד לתום ההליכים וכך קבע בית המשפט העליון:

"מסוכנותו של אדם נלמדת ממכלול הנסיבות האופפות את המקרה. בין היתר, נבחנים עברו הפלילי והרשעותיו הקודמות. המסוכנות העולה ממעשה העורר היא רבה ובהתנהגותו גילה, כי הוא חסר רסן, חסר עכבות וחסר מעצורים, מזלזל בחוק ובאוכפיו השוטרים."

"אכן מעצר עד תום ההליכים בעבירות תעבורה אינו שכיח, אך בנסיבות המעשים המיוחסים לעורר, ובפרט חומרתם, יש בהם כדי להצדיק לטעמי את המשך מעצרו עד תום ההליכים נגדו. לא מצאתי כל דופי בהחלטתו המנומקת של בית המשפט המחוזי. הלכה היא כי השיקולים לעניין מעצר עד תום ההליכים נוגעים הן למעשים המיוחסים לנאשם והן לנסיבותיו האישיות העשויות ללמד על רמת מסוכנותו."

בפרשה שבפני נהג המשיב כלי רכב מסוג אופנוע כאשר אין בידו רישיון תקף לכלי רכב זה (לא עבר מעולם את מבחני הרישוי לאופנוע). המשיב פסול לנהיגה כתוצאה מהחלטה שיפוטית ובכל זאת נהג אופנוע כאשר הוא מסיע עליו אדם נוסף במצב המתואר אגב סיכון חד וברור של חיי אותו אדם.

במהלך הנסיעה בכביש מהיר בו כלי רכב נוספים, הסיר המשיב את הקסדה שהייתה לראשו, העבירה לאחר וסירב להוראה מפורשת של שוטר אשר דלק אחריו עם אופנוע משטרתי לעצור.

תחת סירוב זה, המשיך המשיב לנהוג במהירות בכביש המהיר תוך שהוא חוצה צומת באור אדום מלא ומסכן בכך עוברי דרך נוספים.

האירוע כולו צולם בוידאו, כך גם ניסיון ההימלטות של המשיב משוטרים באופן רגלי עד שנעצר בעודו מנסה לשבש את החקירה לכאורה בכך שהסיר את הבגדים אותם לבש עת התנהל המרדף אחריו.

לו המדובר היה באירוע בודד בנוף התנהגות המשיב, או אז היה ניתן להגדיר את מסוכנותו כהתנהגות רגעית שאינה מעידה על מסוכנות קבועה מצדו.

אלא שמשיב זה בעל עבר פלילי עשיר בעבירות רכוש וסמים, מבחינה תעבורתית כבר ביצע עבירה של נהיגה בזמן פסילה לאחרונה, פעמיים נהיגה במצב שכרות וגם עבירה של אי ציות להוראות שוטרים.

5

כנגד המשיב תלויות פסילות רישיון לתקופות ארוכות ונראה כי המדובר בעבריין תעבורה כבד שמסוכנותו לציבור רבה.

ניסיון הבריחה הרכוב והרגלי של המשיב, יחד עם ניסיונותיו לשבש את הליכי הזיהוי שלו, מעידים על תחכומו, על רצונו לחמוק מהליכי שפיטה ועל חוסר היכולת לתת בו אמון בסיסי כי יכבד החלטת שחרור כזו או אחרת גם אם המדובר בהמשך מעצר בדרך של איזוק אלקטרוני.

אין אני סבור כי אמו ואחותו שהוצעו כמפקחות (גם אם המדובר בנשים נורמטיביות) יכולות לפקח פיקוח אפקטיבי על אדם שמסוכנותו כה רבה.

לא בכל יום צופה בית המשפט באדם בלתי מורשה לנהיגה באופנוע, תחת פסילה פעילה, המנהל מרדף רכוב מול איש משטרה ובתעוזה שלא תיאמן ממשיך בנסיעה אגב חציית צומת באור אדום תוך שהוא מנסה למלט עצמו מבלי שנותן דעתו כלל לסכנת החיים שהוא מייצר לסביבתו.

אין אני סבור כי תעוזה זו ומסוכנות זו של המשיב ניתן או צריך לאיין בדרך של חלופת מעצר.

אין אני סבור כי ניתן לתת אמון במשיב זה כי יכבד הליך מעצר שיפוקח באיזוק אלקטרוני.

מי שנמלט כך משוטרים בצהרי יום אגב מעבר צומת בכביש מהיר באור אדום ולאחר מכן גם נמלט רגלית, לא יהסס להימלט מצמיד שיוצמד לרגלו, ובכל אופן לא ניתן לבטוח בו כי יציית להוראה שלא לעזוב מיקום נתון.

אני דוחה לכן את הצעות ההגנה ומקבל את עמדת המדינה בבקשה זו.

אני מורה על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה היום, כ"ג תמוז תש"פ, 15 יולי 2020, בנוכחות הצדדים.