בפני

כבוד השופטת רונה פרסון

המבקש

גבריאל בן-טל (עציר)

נגד

המשיבה

מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי השחרור בערובה עליהם הורה בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 4.7.17 במסגרת עמ"ת 768-07-17.

המבקש, באמצעות באת כוחו, טוען כי נוכח חלוף זמן ניכר ממועד מתן ההחלטה על התנאים המגבילים ע"י בית המשפט המחוזי (אשר הקלה עימו ביחס להחלטה על שחרורו למעצר בית מלא בחודש אפריל 2017), ומאחר וצפויה עוד תקופה של כחצי שנה עד למתן גזר הדין בעניינו, וזאת לאחר שהמבקש בחר להודות בתיק העיקרי ולצרפו לתיק נוסף, תוך שהתבקשה בעניינו חוות דעת הממונה על עבודת השירות, הרי שיש מקום לטענתו להורות על ביטול כל התנאים שהוטלו עליו כאמור.

ב"כ המשיבה התנגדה לבקשה.

לאחר שנתתי דעתי לנימוקי הבקשה וטיעוני הצדדים בפניי ולאחר ששמעתי גם את המבקש ואת אשתו, שהיא אחת המפקחות על פי תנאי השחרור, שוכנעתי, ולו לפנים משורת הדין, כי יש מקום להקל בתנאי השחרור שנקבעו, הקלה נוספת ומידתית, באופן שתאפשר את יציאת המבקש מביתו לעבודתו ללא פיקוח כלשהו (ומבלי שיהיה בכך משום קביעת ממצא או מתן הכשר להתנהלותו של המבקש מאז מתן ההחלטה ועד היום).

למעשה, מאז ניתנה החלטת בית המשפט המחוזי חלפו תשעה חודשים, כאשר עד לאותה החלטה היה המבקש נתון בתנאי מעצר בית מלא. ודוק, במשך כשנה נתון המבקש בתנאים מגבילים לעניין שחרורו כאשר משפטו לא צפוי להסתיים לפני מועד הדיון הבא שנקבע לחודש יולי שנה זו.

לא זו אף זו, אלא שבינתיים המבקש הודה בעובדות כתב האישום וצירף תיק זה לתיק אחר אשר מתנהל כנגדו בבית משפט השלום לתעבורה בחדרה.

בנסיבות אלה, נוכח חלוף הזמן, מתקיים בסיס להקלה בתנאי השחרור, אך מבלי לבטל את תנאי מעצר הבית החלקי בהם נתון המבקש בשעות הלילה כפי שנקבע בהחלטת בית המשפט המחוזי, וזאת על מנת לשמור על יכולת פיקוח כלשהי של הרשויות על התנהלותו של המבקש מחוץ לביתו.

השורה התחתונה היא, שמצאתי להיעתר לבקשה באופן חלקי, לבטל את תנאי הפיקוח האנושי אשר הוטלו על המשיב ולקבוע כי יציאתו מביתו לא תלווה בפיקוח אנושי כלשהו. פועל יוצא מכך, שגם הפיקוח בו היה נתון המבקש במהלך עבודתו, דינו להתבטל.