מ"י 61377/02/20 – מדינת ישראל נגד אבי פינטו
בית משפט השלום בתל אביב - יפו |
מ"י 61377-02-20 מדינת ישראל נ' פינטו
|
1
|
|
|
לפני כבוד השופטת ענת יהב
|
||
המבקשת: |
מדינת ישראל
|
|
נגד
|
||
החשוד: |
אבי פינטו
|
|
|
||
החלטה |
בפניי
בקשה למתן צו הרחקה אשר הוגשה מכוח סעיפים
בקשה
זו הוגשה בגין עבירה של תקיפה במקום בו מתקיים אירוע ספורט, לפי סעיף
נציג המשטרה טען בפניי, כי במועד הרלוונטי ביום 24.2.20, התקיים משחק כדורגל בתל אביב - יפו בין הקבוצות הפועל תל אביב ומכבי תל אביב, כאשר במהלך המשחק ובעקבות התלהטות בין אוהדי הקבוצות המתחרות, הפריד מאבטח-מפקד הגוש הצפוני של אוהדי הפועל תל אביב , בין אוהדי הפועל למכבי בעקבות זריקת חפצים.
לדבריו, החשוד התפרע, קילל וניסה אף לתקוף את המאבטח ועל כן הוצא מהמגרש על ידי המאבטח. לטענת המאבטח החשוד המשיך בהתנהגות בזויה זו תוך קללות ונאצות עד ההגעה לחדר החקירות.
בחקירתו, החשוד מספק גירסא לפיה היה במשחק הכדורגל ולפתע החלו לדחוף ולקלל אותו המאבטחים כשלדבריו "התחילו לדחוף אותי וחנקו אותי ומן הסתם אני בן אדם נחנק כאילו לא יכול לנשום התנגדתי אמרתי לו שיוריד את היד מהצוואר שלי. את יכולה לראות את הסווצרט כאילו(החולצה קרועה)". עוד מוסיף החשוד וטוען כי לא נגע במאבטח.
2
במהלך הדיון בפניי, סנגורו של החשוד טען כי הבקשה איננה מידתית ואיננה במקומה וביקש לדחות את הבקשה, בנוסף ציין כי בפני המשטרה יש סנקציות שניתנו לה על ידי המחוקק, סמכות שלא עשו בה שימוש.
המקור
הנורמטיבי למניעת אלימות פיזית במגרש הכדורסל מצוי בסעיף
16א. התוקף אדם במקום שבו מתקיים אירוע ספורט, דינו - מאסר
שלוש שנים; לעניין זה, "תקיפה" - כמשמעותה בסעיף
בעניינינו,
ע"פ
452. ההורס נכס או פוגע במזיד ושלא כדין, דינו - מאסר שלוש שנים, והוא אם לא נקבע עונש אחר.
216. (א) העושה אחת מאלה, דינו - מאסר ששה חדשים:
(1) מתנהג באופן פרוע או מגונה במקום ציבורי;
מקור סמכות נורמטיבי נוסף
לפיו יש לציית לסדרנים האמונים על שמירה והסדר במגרשים הוא סעיף
11. (א) סדרן לאירועי ספורט רשאי לקרוא לסדר כל אדם המפריע לסדר הציבורי, לשלום הציבור או לביטחונו, באירוע הספורט, ולאחר התראה רשאי הוא לדרוש ממנו לעזוב את המקום אם לא ציית המפריע להתראה; לא עזב המפריע את המקום, רשאי סדרן לאירועי ספורט להוציאו ...
חוק זה נועד להיאבק בתופעות פסולות המתקיימות באירועי ספורט של אלימות, גילויי גזענות, השלכת חפצים לעבר שדה המגרש ועוד, וכן להחמיר את הענישה ביחס לאלו המבצעים עבירות אלו.
כיום, האלימות בספורט מוסדרת בעיקר בעזרת התערבות סטטוטורית. התערבות זו באה לידי ביטוי במספר צורות כדוגמת פיקוח על האוהדים במגרשים ואף כפיקוח על בעלי הקבוצות והרשויות הציבוריות. בהקשר זה אציין את "פירמידת הנורמות של המשחק והספורט".
3
פירמידה זו מורכבת בראשה מחוקי המשחק הבסיסיים, תחתיהם מצויים חוקי המשחק המסדירים סנקציות במשחק בגין עבירות ובבסיס הפירמידה חוקי המדינה. כיום רווח הניסיון להיאבק באלימות שבספורט, באמצעות החוק ובעזרת מוסדות אכיפה כלליים, כדוגמת
המשטרה ובתי המשפט. (עומרי גולדשטיין, איתי אפטר, "עוד
שבת של משפט ושל כדורגל - בעקבות
דיון:
לאלימות המתרחשת באירועי ספורט למיניהם השלכות קשות. בראש ובראשונה ניתן לראות פגיעה מיידית בקורבנות או ברכוש אשר מושחת במהלך האירועים וזאת בעיקר במגרשי הספורט. פגיעה זו אף מובילה להימנעות של ציבור מלהגיע למשחקים בעקבות החשש מאלימות. לפגיעה ישנן משמעויות כלכליות וחברתיות ברורות. אל לנו לעמוד כנועים אל מול תופעה זו אשר מתעצמת בחלוף הזמן, ועל כן יש לטפל בה ביד חזקה.
בעניין זה קבעה כבוד סגנית הנשיאה שמואלי -מאייר בת"פ 4971-01-16 מדינת ישראל נ' סוויסה [פורסם בנבו] (28.12.17):
"בעצם ביצוע עבירת התקיפה באירוע ספורט, פגע הנאשם בסדר הציבורי ובערך המבקש לקדש את התחרות הספורטיבית ולהגן על אלה המבקשים ליהנות מהשתתפות וצפייה בתחרויות ספורט מפני תופעות של בריונות ואלימות, הן מילולית והן פיזית".
עוד אוסיף ואומר כי תחום הספורט רווי היבטים חיוביים ומלמד את כלל האזרחים מהן מידות ראויות. זאת ניתן להוסיף ולקרוא מדבריו של כבוד השופט הנדל בבש"פ 1869/13 יעקב בן אברהם נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] (18.01.2013):
סופו של דבר, נוכח החשד המיוחס לחשוד בדמןת התנהגות פרועה תוך צעקות וקללות ואף ניסיון לתקוף את המאבטח, יש להטיל עליו סנקציה מניעתית, אולם יש אף להתחשב בעובדה כי החשוד עצמו הרגיש את נחת זרועם של האוהדים האחרים ובעובדה כי מדובר באירוע ראשון מסוגו המיוחס לו.
לפיכך, אני אוסרת על הנאשם
להיכנס למקום בו מתקיים משחק כדורגל, שהינו "אירוע ספורט" כהגדרתו ב
4
ההחלטה תפורסם בנט והמזכירות תוודא העברתה לידי הצדדים והחשוד.
ניתנה היום, א' אדר תש"פ, 26 פברואר 2020, בהעדר הצדדים.
