1

לפניי בקשה מטעם אמו של החשוד, גב' פיבי אשכנזי (להלן: המבקשת), להורות על השבת כספי הפיקדון שהופקדו בקופת בית המשפט לשם שחרור החשוד ממעצר, וזאת חרף קיומו של צו עיקול שהוטל על כספים אלה.

החשוד שוחרר ממעצרו ביום 25.11.2020, בתנאים מגבילים ובערבויות אשר כללו, בין היתר, הפקדה במזומן בסך של 1,000 ₪. המבקשת מבהירה כי הערובה הכספית הופקדה על ידה, ולא על ידי החשוד עצמו, ועל כן מבקשת להשיבה לידיה למרות צו העיקול. הבקשה מעלה נסיבות אישיות ומשפחתיות מורכבות ומצב כלכלי קשה.

למרות ההבנה למצבה המורכב של המבקשת, כמו גם לטענותיה כי הכספים הופקדו על ידה ולא על ידי החשוד, אין בידי להיעתר לבקשה.

כספים המופקדים בקופת בית המשפט במסגרת החלטת שחרורו ממעצר, רואים בהם ככספים שהופקדו על ידי החשוד עצמו ומשכך מוחזקים ככספיו, גם אם כספי הערובה הופקדו בפועל באמצעות בן משפחה או ערב [ב"ש (מחוזי י-ם) 237/95 מדינת ישראל נ' מטבייב (פורסם בנבו, 29.04.1996)].

סוגיה זו, בקשת ערבים להשבת כספי ערובה שהופקדו לשחרור חשוד ממעצר, כאשר תלוי ועומד צו עיקול על כספי החשוד, נדונה והוכרעה על ידי בית המשפט העליון ונקבע כי משעה שהוצא צו עיקול על כסף שהופקד בקופת בית המשפט כערבות עצמית של חשוד, מזכירות בית המשפט היא במעמד של מחזיק ומשכך עליה לפעול בהתאם לאמור בצו [בש"פ 4318/14 זלמן נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 21.10.2014)].

2

הלכה זו נקבעה תוך מודעות להשלכה אשר עשויה להיות לה על רצונם של קרובים ובני משפחה לסייע לחשודים באמצעות הפקדת כספי ערובה לשחרור ממעצר, מחשש שכספים אלה יעוקלו ולא יוחזרו לידיהם כאשר התוצאה הישירה והמעשית תהא עיכוב ואף מניעת שחרורם של חשודים ממעצר, בעיקר בשל חיסרון כיס. בית המשפט העליון קרא למחוקק לשקול תיקון חקיקה מתאים אשר יתייחס לאופיים הייחודי של כספים אלה ואף הוצע להחריגם ממצבת הכספים הניתנים לעיקול (שם, פסקאות ו'-ז' לפסק דינו של כב' השופט רובינשטיין, פסקה 8 להחלטתו של כב' השופט פוגלמן). אין לי אלא לסמוך על דברים אלה ולצרף אליהם את קולי.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

מבלי לחוות כל דעה, וכפי שצויין בבש"פ 4318/14 הנ"ל, המבקשת רשאית לנקוט בהליך מתאים בהתאם לסעיפים 28 ו-49 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 בכל הנוגע לכספים אלו.

ניתנה היום, ב' טבת תשפ"ב, 06 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.