1

בפתח ההחלטה אין לח"מ אלא להצטער על שההחלטה בבקשת המדינה לביטול ההוצאות שפסקתי נגדה לטובת המשיב לא ניתנה זה מכבר, וזאת - עקב תקלה.

עיינתי בבקשת המדינה ובתגובת המשיב ואינני רואה מקום לחזור בי מהחלטתי, שניתנה בשעת הדיון ולפיה תפצה המדינה את המשיב בסך של 700 ₪.

נציג המדינה אינו טוען כי הדברים כפי שתוארו על ידי המשיב לא קרו, ואף מביע את התנצלותו, אשר יפה היא והיה מקום לה.

יחד עם זאת, טוען נציג המדינה, כי השתת הוצאות הינה צעד קיצוני בנסיבות העניין אולם אינו מנמק טענה זו.

מקובל להניח כי שום פיצוי לא יספיק כדי להחזיר לקדמתה את התחושה שהיתה לאדם טרם נגרמה לו עגמת נפש - בהנחה שזו נגרמה, אך הדרך הנהוגה בשיטת משפטנו היא למצער מתן פיצוי כספי.

בנסיבות העניין אין מדובר בסכום גבוה או בלתי מידתי.

2

אוסיף ואציין כי במצב בו מלכתחילה מדובר בכוחות שאינם שווים, כאשר המשיב נעצר וגופו ונפשו נתונים להחלטתה של המדינה כל עוד הוא נחקר (בכפוף להחלטת בית המשפט), תשלום הסכום שנקבע, בצירוף ההתנצלות המפורטת בבקשה, יחזירו למשיב זה, ולו במעט, את ההרגשה כי השליטה שנלקחה ממנו באותה עת - להשלים את תספרתו ולהראות כאחד האדם - הוחזרה לו.

על כן אני דוחה את הבקשה לביטול החלטתי והתשלום ישולם למשיב באמצעות באת כוחו תוך 30 יום מהיום.

ניתנה היום, ד' חשוון תשע"ט, 13 אוקטובר 2018, בהעדר הצדדים.