1

לפניי בקשתה של המבקשת, גב' ענת ברנר (להלן: המבקשת), לעיין בתיק שבכותרת, שעניינו הליך מעצר לצרכי חקירה מיום 03.02.2021 אשר התנהל בעניינו של בן זוגה לשעבר, מר רביד ברנר (להלן: המשיב). המבקשת היא נפגעת העבירה בתיק. ביום 20.02.2021 ביקשתי את עמדת המשיבים - החשוד והיחידה החוקרת - לבקשה.

החשוד התנגד לבקשה. לטעמו, המבקשת לא הראתה טעם המצדיק את קבלת הבקשה, וחוק זכויות נפגעי עבירה, תשס"א-2001 (להלן: חוק זכויות נפגעי עבירה) אינו מקנה לה זכות כזו, אלא לכל היותר זכות לקבל מידע בסיסי מהמשטרה. עוד ציין המשיב כי התרת העיון תפגע בפרטיותו ותהווה התערבות פוגענית ביחסיו עם בתו.

היחידה החוקרת בתגובתה ציינה כי המתלוננת הגישה כנגד המשיב שתי תלונות אשר חקירתן הסתיימה, חומר החקירה הועבר לעיון יחידת התביעות ולא ניתן לצלמו בשלב זה. בעניין זה יובהר כי בקשתה של המבקשת מתייחסת לעיון בתיק המשפט בלבד, ולא בחומר החקירה הגולמי שבידי היחידה החוקרת או יחידת התביעות ועל כן עמדה זו אינה רלוונטית לענייננו.

בקשתה של המבקשת לעיין בתיק בית המשפט נשענת על תקנות בתי המשפט ובתי הדין לעבודה (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: תקנות העיון). תקנה 4 מסדירה את זכות העיון בתיק בית משפט של מי שאינו בעל דין ומתירה בס"ק (א) לכל אדם לפנות לבית המשפט ולבקש לעיין בתיק, ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין. מדובר בזכות הנגזרת מעקרון פומביות הדיון המעוגן בסעיף 3 לחוק יסוד: השפיטה וסעיף 68 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1982.

עם זאת, זכות העיון כפופה לסייגים הקבועים בתקנה 4(ד) הקובעת כי "בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן בית המשפט את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של בעלי הדין ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה."

2

אשר להיקפה של זכות העיון בתיקי בית המשפט, קבע בית המשפט העליון בבג"ץ 5917/97 האגודה לזכויות האזרחי בישראל נ' שר המשפטים (פורסם בנבו, 8.10.2009) את הדברים הבאים:

"בהתאם להלכה בסוגיה זו, ברור היום לכל כי נקודת המוצא לבחינתן של בקשות עיון הינה כי יש לאפשר את העיון בתיקי בית המשפט. תפיסת יסוד זאת נובעת מההכרה במעמדו של עקרון פומביות הדיון, והיא מתחייבת ממנו." (פסקה 24, ההדגשה במקור - כח"א)

בהמשך, נקבע מבחן תלת שלבי לצורך בחינת בקשות לעיון בתיקים על רקע העקרון האמור, כדלהלן:

"ראשית, נבחנת השאלה האם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש. ככל שהתשובה לשאלה זו היא בשלילה, נבחנת בשלב השני השאלה האם העיון הוא מוצדק. על רקע נקודת המוצא באשר למתן זכות העיון, כבר נפסק כי הנטל על בעל הדין המתנגד לעיון לשכנע כי אין להתירו [...] אם תוצאת האיזון הינה שישנה הצדקה עקרונית לאפשר את העיון, יש לעבור לשלב השלישי. בשלב זה נבחנת השאלה כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויות ובאינטרסים של בעלי הדין שהתנגדו לעיון." (שם)

על יסוד הדברים האמורים, ולאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות החלטתי להיעתר לבקשה. אלה נימוקי:

1.             הליך המעצר שהתקיים בעניינו של המבקש היה הליך פומבי. הדיון התקיים בדלתיים פתוחות ולא קיים איסור חוקי מפני עיון בפרוטוקול הדיון ובהחלטה, או מסירתם. בעניין עיון בהחלטה, באופן ספציפי, ניתן להפנות גם לתקנה 2(ב) הקובעת כי "כל אדם רשאי לעיין בהחלטות שאינן אסורות לפרסום על פי דין".

2.             לא שוכנעתי כי העיון בתיק בית המשפט - המכיל את הבקשה להארכת מעצרו ופרוטוקול הדיון הקצר אשר התקיים במסגרת בקשה זו, ובסופו שוחרר המשיב ממעצרו בערובה ובתנאים - יפגע במשיב, בפרטיותו או בזכויותיו יתר על המידה. אין בנימוקים אותם הציג המשיב בתגובתו, אפוא, כדי להצדיק מניעת העיון מהמבקשת.

3

3.             למעלה מכך, למבקשת עניין וזיקה ישירים להליך, מאחר והיא המתלוננת בתיק. בעניין זה יובהר כי בקשתה של המבקשת במקרה דנן לעיין בתיק בית המשפט אינה נשענת על חוק זכויות נפגעי עבירה אלא על תקנות העיון המעניקות, כאמור, לכל אדם זכות לעיין בתיקי בית המשפט, בכפוף לסייגים ולמגבלות אשר נקבעו בהן. בעניננו קיים למבקשת, בנוסף, גם עניין פרטני מובהק.

4.             החומר הקיים בתיק בית המשפט, ואשר העיון בו מתבקש, מכיל למעשה, את בקשת המעצר ופרוטוקול הדיון מיום 03.02.2021 בלבד, ולא נדרשת הקצאה בלתי סבירה של משאבים לשם עיון בהם.

לאור כל האמור, הבקשה מתקבלת.

המזכירות תאפשר למבקשת לעיין בתיק בית המשפט שבכותרת, קרי: בבקשה שהגישה היחידה החוקרת להארכת מעצרו של המשיב ובפרוטוקול הדיון מיום 03.02.2021.

המזכירות תעביר עותק מהחלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, י"ז אדר תשפ"א, 01 מרץ 2021, בהעדר הצדדים.