1

1.         ביום 29.12.13 נעצר אדם בחשד להחזקה ושימוש בסמים ובהדחת קטין לשימוש בסמים. לבקשת החשוד בדיון שהתקיים אותו יום הוריתי על איסור פרסום שמו.

2.         ביום 06.01.14 ביקש כלי תקשורת להסיר את צו האיסור על פרסום שם החשוד, (להלן: "הבקשה") בטענה כי יש ענין ציבורי חשוב בפרסום שם החשוד עקב העובדה כי אין המדובר בחשש לשימוש עצמי בסם, כי אם בהדחתו של קטין לשימוש בסם (ר' סעיף 4 לבקשה).

3.         ביום 05.02.14 הודיע ראש שלוחת תביעות אילת כי תיק החקירה נבדק וגורם מוסמך בפרקליטות החליט שלא נמצאות ראיות להדחת קטין לשימוש בסמים.

4.         החשוד טוען בהודעתו מיום 20.01.14 כי פרסום שמו עלול לגרום לו נזק חמור, בלתי הפיך, מפאת הדימוי השלילי שידבר בו ושעלול ללוותו כל ימי חייו ולמצער שנים רבות.

5.         שקלתי את האיזון בין האינטרס הפרטי של החשוד לשמירת שמו הטוב לבין העניין הציבורי שבפרסום, לאור טענת כלי התקשורת כי החשיבות הציבורית הינה בחשד להדחת קטין לשימוש בסמים ולאור החלטת הפרקליטות כי לא נמצאו ראיות לעבירה זו ואין כוונה להגיש נגד החשוד כתב אישום בעבירה זו.

2

           במסגרת שיקולי לקחתי לתשומת ליבי כי החשוד שכעת כבר אינו חשוד בהדחת קטין לשימוש בסמים, הינו "דמות ציבורית" כאמור בסעיף 2 לבקשה ולפיכך עלול להיגרם לו נזק חמור מפרסום שמו.

           באיזון בין האינטרסים השונים כאמור לעיל, הגעתי למסקנה כי במקרה זה נכון יותר שלא להסיר את צו איסור הפרסום ולפיכך הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ט' אדר תשע"ד, 09 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.