1

ביום 6.2.19 הוריתי על שחרור המשיב, שנעצר בחשד לביצוע מעשים מגונים והטרדה מינית. בין יתר תנאי השחרור קבעתי כי על המשיב נאסר ליצור קשר עם המתלוננת או מי מעובדי בית החולים נהריה או מי מהסטודנטים עמם הוא למד ולומד. כן קבעתי כי איסור יהיה תקף למשך 60 ימים.

ביום 17.2.19 הגיש המשיב בקשה "להבהרת" ההחלטה, בה ביקש "להבהיר" את מגבלת איסור יצירת קשר, באופן שאי יצירת הקשר יתייחס לאנשים ספציפיים הקשורים בחקירה ולא באופן גורף. המשיב ציין כי בכוונתו לחזור לעבודה ביום ראשון הקרוב והוא חושש שמא תיזקף לחובתו הפרה ולו טכנית של תנאי השחרור.

כאן המקום לציין כי החשוד והמתלוננת הם סטודנטים במדעי הרפואה והם עוסקים יחדיו במחקר במכון למחקר רפואי בבית חולים נהריה, שם התרחשו - על פי החשד - העבירות המיוחסות למשיב.

בתגובה שהגישה המבקשת ציינה כי ההגבלה בהחלטת בית המשפט נועדה למניעת שיבוש הליכי חקירה וכי החקירה טרם הסתיימה ועל כן היא מתנגדת להגעת המשיב למרכז הרפואי בנהריה וליצירת קשר עם מי מעובדיו או הסטודנטים הנמצאים בו.

2

דין הבקשה להידחות.

אין עסקינן בהבהרת ההחלטה אם כי שינויה על ידי עיון חוזר בה. החלטתי על כל התנאים המגבילים שהוטלו בגדרה - ברורה, והיא נגזרת מחומרי החקירה שהונחו לפניי ופעולות החקירה שהמבקשת תיכננה לבצע. פעולות אלה כללו בין היתר חקירת עדים רבים שעובדים עם המעורבים וסטודנטים הלומדים איתם. אם כן, אין מה להבהיר בהחלטה ועל המבקש לקיימה עם כל התוצאות הנגזרות ממנה.

ככל שתבוא בקשה לעיון חוזר היא תידון לגופה, וממילא בקשה כזו תצריך קביעת דיון לשם עיון בתיק החקירה וההתקדמות שחלה בו.

המזכירות תשלח את ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ט"ז אדר א' תשע"ט, 21 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.