1

נוכחים:

נציג המבקשת: רס"ב יוני הירשהורן

ב"כ החשוד: עו"ד זוהר דיבון

החשוד הובא

[פרוטוקול הושמט]

החלטה

לפניי בקשה להארכת מעצרו של החשוד, החשוד בביצוע עבירה של כניסה לישראל שלא כדין בניגוד להוראות סעיף 12 לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952. החקירה בעניינו של החשוד הסתיימה והוגשה לגביו הצהרת תובע בהתאם להוראות סעיף 17(ד) סיפא לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996 (להלן - חוק המעצרים).

להצהרת תובע יש משקל בשיקולי המעצר, אך בעצם הגשתה אין כדי לשלול את הצורך בבחינת חלופת מעצר.

2

כידוע, הלכה פסוקה היא שכאשר עסקינן בעבירה של כניסה לישראל שלא כדין, עילת מעצרו של החשוד נעוצה בחשש להתחמקות מהליכי חקירה ומשפט, כאמור בהוראות סעיף 13(א)(1) לחוק המעצרים. ואולם, חשש זה ניתן להפיג בדרך של קביעת תנאי ערובה ושחרור, שפגיעתם בחירותו של החשוד פחותה מזו של מעצר, ועל כן - בהתאם להלכה הפסוקה - יש לנקוט בדרך זו בהתאם להוראות סעיף 13(ב) לחוק המעצרים.

לפיכך - ובהתחשב בנסיבות המקרה דנא, כאשר לעבירה של כניסה לישראל שלא כדין לא מתלוות עבירות מהותיות נוספות - אני מורה על שחרורו של החשוד בערובה ובתנאים, כדלקמן:

1.      התחייבות עצמית על סך של 3,000 ₪.

2.      ערבות צד ג' על סך של 3,000 ₪. ערב צד ג' צריך שיהא אזרח ישראלי, אשר יסכים כי כתובתו תשמש ככתובת להמצאת הזמנות לדין לחשוד ויתחייב לדאוג להעברת ההזמנות לידיו של החשוד.

3.      הפקדה במזומן בסך של 500 ₪.

4.      נאסר על החשוד להיכנס לתחומי ישראל ללא אישור שהייה כדין, למעט לישיבות בית המשפט ועל פי הזמנה כדין.

בפסק הדין ברע"פ 3677/13 אלהרוש ואח' נ' מדינת ישראל, נפסק כי מתחם העונש ההולם לעבירת כניסה לישראל שלא כחוק לצרכי פרנסה, שנעברה לראשונה ובהיעדר עבירות נלוות, עומד על עונש מאסר שנע בין מאסר על תנאי לבין מאסר בפועל למשך חמישה חודשים, אשר יכללו הן את תקופת המאסר בפועל והן את תקופת התנאי.

בהתאם לכך, במקרים בהם מדובר בנאשמים הנאשמים בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק לצרכי פרנסה, שנעברה לראשונה, ובהיעדר עבירות נלוות והרשעות קודמות, קיימת אפשרות סבירה כי עונשם לא יכלול עונש מאסר בפועל.

המציאות מלמדת כי בחלק לא מבוטל מהמקרים, בהם נקבעים לחשודים בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק תנאי שחרור ללא מתן ארכה לאף אחת מהערבויות, החשודים אינם מצליחים לעמוד בתנאי השחרור, ועל כן נותרים במעצר עד להגשת כתב אישום כנגדם ובהמשך עד לסיום משפטם ולגזירת דינם.

כך, נוצר מצב בו חשודים, אשר קיימת אפשרות סבירה לכך שדינם ייגזר למאסר על תנאי בלבד, עלולים לשהות במעצר מספר ימים עד לגזירת דינם.

סבורני, כי מצב זה אינו סביר וכי הפגיעה בחירותם של חשודים אלו כשהם נותרים במעצר הנה במידה העולה על הנדרש בניגוד לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

3

לפיכך, במקרים בהם מדובר בחשודים בביצוע עבירת כניסה לישראל שלא כחוק לצרכי פרנסה, שנעברה לראשונה, ובהיעדר עבירות נלוות והרשעות קודמות, יש לקבוע מלכתחילה תנאי שחרור שיובילו לסיכוי סביר לשחרורם בפועל ממעצר.

מנגד, יש לזכור כי מדובר במי שאינם תושבי ישראל ועל כן יש הכרח לקבוע תנאי שחרור שיבטיחו כהלכה את התייצבותם למשפטם.

אשר על כן, האיזון הראוי בין השיקולים השונים כאמור לעיל, מוביל למסקנה כי יש להתנות את שחרורם של חשודים אלו בהמצאת ערבות צד ג' ממשית, מצד ערב ישראלי, אשר יסכים כי כתובתו תשמש ככתובת להמצאת הזמנות לדין לחשוד, ולהימנע ממתן אורכה להמצאת ערבות זו.

במקביל, יש ליתן אורכה להפקדה במזומן, על מנת להגדיל את סיכויי שחרורם בפועל ממעצר של חשודים אלו.

לפיכך, ניתנת בזה אורכה להפקדת המזומן עד ליום 6.10.15 שעה 12:00.

על שלטונות בית המעצר לאפשר לחשוד ביצוע ארבע שיחות טלפון על חשבון המדינה, לרבות לטלפונים ניידים, לצורך הסדרת תנאי השחרור שנקבעו לעיל.

ככל שהטלפון הנייד של החשוד מצוי בפיקדון שבבית המעצר, על שלטונות בית המעצר לאפשר לחשוד לעיין בספר הטלפונים שבטלפון הנייד המופקד כאמור.

בהיעדר ערבויות ייעצר החשוד ויובא בפני שופט עד ליום 1.10.15 בשעה 12:00.

לתשומת לב היחידה החוקרת, במידה והחשוד לא יעמוד בתנאי השחרור, הרי שיש להגיש למועד הנדחה כתב אישום ובקשה מתאימה.

יש לאפשר לחשוד לעיין בזכרון הטלפון הסלולרי כדי לאתר מספרי טלפון.

ניתן לחתום על ערבות צד ג' במזכירות בית משפט שלום כלשהו.

ניתנה והודעה היום י"ז תשרי תשע"ו, 30/09/2015 במעמד הנוכחים.