1

החלטה זו ניתנת בהמשך לדיון מיום 22.5.19 ולהחלטות ביניים שניתנו בסופו בשתי סוגיות: בקשה להחזרת תפוסים ובקשה בעניין התנאים המגבילים בהם נתון המבקש.

השבת תפוסים

1.         המשיבה מסרה עדכון מיום 27.5.19 עליו הגיב המבקש ביום 29.5.19. לטענת המשיבה, שני מכשירי טלפון מסוג אייפון וארגז המכיל בקבוקי אלכוהול ניתנו למבקש כשוחד, ומטעם זה התנגדה להשבתם. המשיבה הפנתה בתגובתה לבש"פ 4118/14 שמחה גנה נ' מדינת ישראל (13.11.14) (להלן: ענין גנה), וטענה כי השבת חפצים שניתנו כשוחד למי שחשוד בקבלתו תעביר מסר שגוי לציבור ותפגע קשות באמון הציבור במערכת אכיפת החוק. עוד טענה כי אחד המכשירים דרוש עדיין לביצוע פעולות חקירה. תפוסים נוספים - תיק עור וכספת, שימשו לטענת המשיבה לביצוע העבירות, ומטעם זה אין להשיבם. בירור שערכה המשיבה העלה כי שוויו של התיק בין 200 ₪ ל- 300 ₪ ושווי הכספת בין 247 ₪ ל- 299 ₪. המשיבה עתרה להמשך החזקת התפוסים לצורך חילוטם בתום ההליך.

2

2.         המבקש הפנה להחלטת הביניים בדיון מיום 22.5.19, במסגרתה קבעתי כי "לא שמעתי הסבר ראוי מפי ב"כ המשיבה, מדוע יש צורך בהחזקת המוצגים באופן פיזי, ומדוע לא ניתן להסתפק במוצג משני, קרי, צילומים של המוצגים וכל מסמך אחר הנוגע אליהם, כפוף לכך שכל המעורבים הרלוונטיים למוצגים יוותרו על כלל הראיה הטובה ביותר". לטענת המבקש, ניתן להסתפק בהתחייבות בשווי התפוסים, באופן שמטרת החילוט לא תיפגע. כן טען כי הואיל ומדובר בחפצים לגיטימיים שאינם אסורים בהחזקה או בשימוש, אזי יש בפדיונם כדי להגשים את תכלית החילוט.

3.         לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים מצאתי לקבל את עמדת המשיבה בנוגע לתפוסים כולם, ואנמק בקצרה:

בענין גנה עמד בית המשפט העליון על פרשנות הוראת סעיף 31 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש], התשכ"ט-1969, שעניינה "סמכויות שופט לגבי חפצים שנמצאו". הסעיף קובע כי "הובא לפני שופט, מכוח צו חיפוש, חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו ולא הוכיח המחזיק הצדק חוקי, רשאי השופט להורות על החרמתו, השחתתו או השמדתו, אף אם לא יובא אדם לדין בקשר אליו". בית המשפט קבע כי המונח "חפץ שאסור להשתמש בו או להחזיקו" משמעו "חפץ שלמחזיק בו אסור להשתמש בו או להחזיקו, שכן הוא רכוש גנוב - למשל, ולא רק חפץ שכל אדם אינו רשאי להחזיק בו כמו סמים מסוכנים" (ראו גם בש"פ 5234/14 משה הלוי נ' מדינת ישראל (21.12.14, פסקה 10).

ארגז הבקבוקים ושני מכשירי הטלפון התקבלו לפי החשד כשוחד בידי המבקש. משמע מדובר בחפץ שאסור למבקש להחזיק בו או להשתמש בו, לא רק בתום ההליך המשפטי ככל שיחולטו, אלא אף בשלב זה של תפיסה זמנית. מכאן, אין מקום להשיבם למבקש כסעד זמני.

הכספת ותיק העור שימשו בביצוע העבירות, ולא שוכנעתי כי נגרם למבקש נזק ממשי המצדיק השבתם בשלב זה של ההליך, גם כשנתתי דעתי לכך ששוויים הכספי נמוך יחסית.

יובהר: אני ער, כמובן, לשוני בין ההחלטה דנן להחלטת הביניים שניתנה בתום הדיון, ואין זאת אלא שבית המשפט קשוב לטיעוני הצדדים ונכון לשקול עמדתו בהתאם לנסיבות ולפסיקת בית המשפט העליון בסוגיה. לאחר שנתתי דעתי לטיעונים ולפסיקה שהובאה לעיל, מצאתי לפסוק בהתאם. מכאן, הבקשה להשבת תפוסים נדחית.

3

תנאי שחרור - איסור עיסוק

4.         בדיון הוריתי על הארכת התנאים המגבילים עד יום 12.6.19, תוך שהצדדים התחייבו לעדכן את בית המשפט בתוצאות הליך השעייתו של המבקש על ידי נציבות שירות המדינה. בהודעה מיום 31.5.19 עדכן המבקש כי נציב שירות המדינה החליט להשעותו מעבודתו, וכי תוקף ההשעיה מיום 13.6.19 (תום תקופת ההרחקה). כן טען כי בשיחה שערך ב"כ המבקש עם גורמים בנציבות, נמסר לו שככל שתקופת הרחקה תצומצם, הרי שההשעיה תיכנס לתוקף קודם לכן. ב"כ המשיבה התנגד לקיצור תקופת ההרחקה.

5.         הואיל והאינטרס בהרחקת המבקש ממקום עבודתו ומעיסוקו מתקיים גם ככל שהוא מושעה מעבודה, והואיל והפגיעה הכלכלית במבקש כתוצאה מהרחקתו בהליך פלילי קשה יותר מהפגיעה בתקופת השעייתו, מצאתי להיעתר לבקשת המבקש ולהורות כי תקופת ההרחקה תפקע ביום 6.6.19, בכפוף לכך שהמבקש ימציא אישור הנציבות על הקדמת תקופת ההשעיה בהתאם, באופן שזו תחל לא יאוחר מיום 7.6.19. ככל שלא יומצא אישור, תפקע תקופת ההרחקה ביום 12.6.19. בהתאם, ככל שבהמשך יוחלט על הפסקת תקופת ההשעיה, מחובתו של המבקש לעדכן את המשיבה באופן מידי, כך שזו תוכל לשקול לפנות לבית המשפט בבקשה מתאימה.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ט, 03 יוני 2019, בהעדר הצדדים.

ההחלטה תישלח לצדדים.