1

1.      בפניי בקשה להארכת תנאי שחרור ב-120 ימים.

2.      המשיב, ראש עיריית אור עקיבא יעקב אדרי, נעצר ביום 10.11.2020 בחשד לביצוע עבירות שוחד, מרמה, הפרת אמונים, הלבנת הון ועבירות נוספות ושוחרר בתנאים ביום 25.11.2020.

3.      תנאי השחרור כללו בין השאר איסור כניסה לעיריית אור עקיבא וכן איסור עיסוק בתפקידו כראש העיריה.

4.      תנאי השחרור הנ"ל הוארכו בהסכמה בהחלטות מיום 29.12.2020 ומיום 17.2.2021 (כבוד השופט ג' אבנון).

5.      ביום 11.4.2021 החליט בית המשפט לאחר התנגדות המשיב ודיון במעמד הצדדים על הארכה נוספת של התנאים ב-60 ימים נוספים (כבוד השופט א' מלמד). החלטה זו אושרה על ידי ערכאת הערר (כבוד השופטת א' פינק, עמ"י 54360-04-21 מיום 18.2.2021 - להלן: ההחלטה בערר).

2

6.      בבקשה הנוכחית עותרת המבקשת להארכה נוספת של תנאי ההרחקה ואיסור העיסוק, כאמור. לטענת המבקשת קיים חשש לשיבוש הליכי חקירה ומשפט, וישנו יסוד סביר לחשש כי בחזרת המשיב לתפקידו יש כדי להקל על ביצוע עבירות דומות או השלמת העבירות בהן נחשד. כל זאת בשים לב לכך שהעבירות בוצעו מלכתחילה במסגרת הכהונה הציבורית. הובע חשש שהמשיב ישוב למקום ביצוע העבירות, כשחלק מעובדי העיריה הסרים למרותו הינם עדים בתיק. המבקשת מוסיפה וטוענת שעבירות השחיתות השלטונית המיוחסות למשיב מהוות "סכנה של ממש לביטחון הציבור וחוסנה של המדינה". לשיטת המדינה באיזון הראוי בין האינטרס הציבורי במניעת הישנות העבירות ומניעת שיבוש ההליך, לבין זכויותיו של המשיב - על האינטרס הציבורי לגבור.

7.      המשיב מתנגד להארכת התנאים. המשיב מזכיר כי בית המשפט המחוזי בהחלטתו בערר ציין כי "יתכן שבקרוב יהיה נכון לשקול מחדש את האינטרסים שעל הפרק ולשנות את נקודת האיזון", וטוען שהגיעה השעה לשנות את אותה נקודת איזון ולהורות על ביטול התנאים המגבילים. המשיב טוען שאין כל חשש לשיבוש החקירה ומצביע על הפגיעה הקשה והמתמשכת בזכויותיו, וכן בתושבי עירו שבחרו בו לכהונה הרמה, ועירם מנוהלת על ידי ממלא מקום לא-נבחר (ולטענת המשיב - באופן שאינו משביע רצון). המשיב מוסיף וטוען כי תנאים דומים הוטלו על נבחרי ציבור שנחשדו בפלילים, ובהם ראשי רשויות מקומיות, לתקופות קצרות בהרבה.

8.      קיימתי דיון במעמד הצדדים, במסגרתו הוגש לעיוני דו"ח סודי מקיף (במ/1). בדיון התברר עוד שהחקירה הסתיימה (כפוף להשלמות חקירה שהתבקשו או יתבקשו ע"י הפרקליטות) והוכנה טיוטת כתב אישום המשתרעת על עשרות עמודים והוצגה לעיוני (במ/2). אציין כי טיוטת כתב האישום נתמכת בנספח אסמכתאות עב כרס הכולל הפניות לחומרי החקירה הגולמיים וציטוטים ישירים המבססים את העובדות והטענות.

9.      הואיל וההחלטה בערר ניתנה אך לאחרונה, ופרשה את התשתית המשפטית ואת השיקולים המתחרים הרלוונטיים להכרעה - אני מאמצה כמובן. לא אחזור על הדברים ואעבור ישירות להכרעה לאור הקביעות שם, תוך יישומן על הנתונים בנקודת הזמן הנוכחית.

10.  אפתח בתשתית העובדתית ובתמונת החשדות שנפרשה בפניי.

11.  החידוש העיקרי מאז החלטתה של ערכאת הערר הוא גיבושה של טיוטת כתב האישום. זו מגוללת יריעה לכאורית מטרידה של שחיתות ציבורית קשה, שיטתית ומסועפת שנמשכה לאורך שנים. על פי הנטען בטיוטה קיבל המשיב, במשך שנים, שוחד במזומן ובתווי קניה בסכומים גבוהים ביותר, ופעל בתמורה לקדם את ענייניהם של נותני השוחד במסדרונות הרשות המקומית. בנוסף לא בחל המשיב - על פי הנטען - בעבירות מרמה בהן נטל לכיסו תווי קניה בסכומים מצטברים גבוהים, תוך טענות ציניות (ושקריות) שהכסף מיועד לנזקקים.

3

12.  התשתית הראייתית לה נחשפתי, היא בעוצמה גבוהה וההצדקה להמשך הטלתם של תנאים מגבילים תיבחן לאורה.

13.  התנאי של איסור עיסוק קבוע בסעיף 48(א)(10) לחוק המעצרים, והוא יוטל אם "מתקיים יסוד סביר לחשש שהמשך העיסוק מהווה סכנה לביטחון הציבור או עלול להקל על ביצוע עבירה דומה". התנאי של הרחקה פיזית ממתקני העיריה ומוסדותיה מבוסס על סעיף 48(א)(3) לחוק המעצרים, והוא כפוף לעילות המעצר הכלליות, דהיינו מסוכנות וחשש לשיבוש.

14.  באשר לחשש לשיבוש, נאמנות עליי קביעותיו של בית המשפט המחוזי בסעיף 11 להחלטה בערר, לפיהן חומר החקירה מלמד על חשש אינהרנטי לשיבוש, הנובע מזהות המעורבים והעדים, מאופן ביצוע העבירות, התחכום שבהן, ההיכרות הממושכת בין המעורבים, המרות וההשפעה של המשיב על חלק מהמעורבים, ועוד.

15.  לצד החשש המובנה הנ"ל, קיימות גם אינדיקציות ספציפיות (שתמציתן מובאת בסעיפים 13-17 בעמ' 31 לדו"ח הסודי) לפיהן המשיב ניסה בדרכים שונות להסוות ולהסתיר את פעילותו הפלילית.

16.  אכן, בהחלטה בערר נקבע במפורש שיתכן כי נקודת האיזון תשתנה "בקרוב". בית המשפט המחוזי אף מנה בסעיף 17 להחלטה פעולות חקירה שיש לבצע בהקדם, ועל פי הצהרת היחידה החוקרת בפניי - כולן בוצעו או התייתרו. יטען הטוען כי עם גיבוש טיוטת כתב האישום וסיום פעולות החקירה הנ"ל אין עוד חשש לשיבוש ובשלו התנאים להסרת המגבלות, אך סבורני כי החשש לשיבוש החקירה טרם התפוגג בשלב זה.

17.  המבקשת מנתה שורת השלמות חקירה שנתבקשו כבר עתה על ידי הפרקליטות (עמ' 29 ונספח א' לדו"ח הסודי). הניסיון בחקירות רחבות היקף כבענייננו מלמד שעתידות להצטרף לרשימה זו פעולות רבות נוספות. אף אם נתמקד רק בהשלמות החקירה שידועות כבר עתה - רבות מהן חשופות לשיבוש, כך שמדובר לכל הדעות בחקירה פעילה שעדיין רחוקה מסיום.

4

18.  בחנתי בעיון את פסקי הדין וההחלטות אליהם הופניתי בעמ' 7-9 לתגובת המשיב. אכן, פרק הזמן המצטבר בו חלים על המשיב תנאי איסור העיסוק וההרחקה מהעירייה הוא חריג בהשוואה לתקופות ההרחקה של חשודים נבחרי ציבור בפרשות שחיתות אחרות בשלטון המקומי. עם זאת, פרט לקריטריון האריתמטי (משך תקופת ההרחקה) קשה לחלץ כלל משפטי משותף לכל המקרים. כל מקרה נבחן בנסיבותיו, לאור טיב החשדות, עוצמתם והיקפם, ולאור המצב בו נמצאת החקירה והחשש הקונקרטי לשיבושה. הבחינה היא לעולם פרטנית, ובמקרה שבפניי שקלול הנתונים שמניתי לעיל מביא לתוצאה בלתי נמנעת שיש לשוב ולהאריך את התנאים, גם אם התקופה המצטברת במקרה זה היא תקדימית באורכה.

19.  אכן, הפגיעה הנמשכת במשיב - קשה. הן במישור האישי-תעסוקתי והן במישור הציבורי (הפגיעה בציבור הבוחרים). איני מתעלם ממנה. אך מי שנבחר כפרנס על הציבור וכשל לכאורה בצורה כה מהדהדת ובהיקף כה נרחב - מוצדק להוסיף ולהרחיקו מתפקידו ומזירת ביצוע העבירות כדי להבטיח את האינטרס החשוב של חקירת העבירות ללא הפרעה.

20.  סיכומו של דבר, נוכח התשתית העובדתית המוצקה כפי ביטויה בטיוטת כתב האישום ובחומר הראיות הגולמי עליו היא מבוססת; לאור החשש השריר וקיים לשיבוש הליכי החקירה; ובהינתן השלמות החקירה המתוכננות ואלה שעוד תתבקשנה - מצאתי כי יש להיעתר לבקשה להארכת התנאים.

21.  עם זאת, הבקשה להארכת התנאים ב-120 ימים אינה מידתית בעיני. הפגיעה החריפה במשיב מצדיקה פיקוח שיפוטי תכוף יותר והמבקשת תיקח בחשבון כי לא ניתן יהיה להאריך ללא גבול את תוקף התנאים המגבילים טרם הגשת כתב אישום. על כן מצופה מהמבקשת לתעדף ולבצע תחילה השלמות חקירה החשופות לשיבוש.

22.  תנאי ההרחקה ואיסור העיסוק יוארכו אפוא ב-75 ימים נוספים, שמניינם מתום תקופת ההארכה הקודמת.

ניתנה היום, כ"ב תמוז תשפ"א, 02 יולי 2021, בהעדר הצדדים.