1

בפניי בקשה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ לתקופה מ- 13.8.2019 ועד 21.8.2019.

נגד המבקש הוצא צו עיכוב יציאה מן הארץ במסגרת דיון בבקשה למעצרו שהוגשה לבית המשפט ב- 6.5.19, בגין חשד לביצוע עבירות של סחיטה באיומים, עבירות בניגוד לחוק איסור הלבנת הון, קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחירות, שיבוש הליכי משפט ועבירות על חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה, ועוד.

נטען בבקשה כי במהלך השנים האחרונות ביצע המבקש, יחד עם אחרים, את העבירות הנ"ל, תחת מחסה של חברה בשם "מוקד יעד" שסיפקה שירותי שמירה, לכאורה, וכן תחת מחסה של עסק חלפנות (צ'יינג'). העבירות המיוחסות למבקש על פי החשד כללו גם שימוש בחשבוניות מס פיקטיביות בהיקפים ניכרים.

2

בדיון שהתקיים ביום 23.5.2019, בעניין הבקשה להארכת מעצרו של המבקש, הגיעו הצדדים להסכמה לפיה ישוחרר תחת מגבלות מסוימות אשר פורטו שם, ובכלל זה חתימה על התחייבות עצמית בסך 250,000 ₪, שתי ערבויות צד ג' על סך 100,000 ₪ כל אחת, הפקדת דרכון ואיסור יציאה מן הארץ למשך 180 ימים, וכן הפקדת ערבון במזומן או בערבות בנקאית בסך 200,000 ₪, אשר הופחתה בהסכמת הצדדים בדיון מיום 2.6.2019 ל- 120,000 ₪.

בבקשתו דנן עותר המבקש לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, כדי שיתאפשר לו לנפוש, יחד עם בני משפחתו, בטורקיה, וזאת לרגל חג עיד אלאדחא (חג הקורבן) של העדה המוסלמית, שחל בימים אלה.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 5.8.2019 הביעה המדינה התנגדותה לבקשה, והגישה לעיון בית המשפט דוח סודי אשר סומן מ/1. לטענת המדינה, בענייננו לא חלו נסיבות חדשות, ולא חלף זמן ניכר המצדיקים בחינה מחודשת של תנאי השחרור, בהתאם לסעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים). המדינה ציינה כי מדובר בהיקף עבירות של עשרות מיליוני שקלים שבוצעו במהלך פעילותו של המבקש, תוך הלבנת הון וביצוע עבירות מס נוספות, ועבירות אחרות, כאמור. לטענת המדינה קיים חשש סביר שהמבקש יימלט מאימת הדין, בין היתר נוכח העובדה שחלק מזערי מהכספים שנצברו, לטענתה, על ידי המבקש במהלך השנים, אותר ונתפס. המדינה מציינת בקשה זהה קודמת שהגיש המבקש בנימוק של צורך בטיפול רפואי, אשר הוגשה ללא כל תיעוד רפואי ובעקבות כך המבקש אף חזר בו ממנה.

ב"כ המבקש חזר על נימוקי בקשתו והדגיש את זכות היסוד של המבקש לצאת מן הארץ, מה גם שטרם הוגש נגדו כתב אישום והינו בחזקת חף מפשע. המבקש גם הביע נכונות להתנות זאת בהפקדת ערבויות ראויות.

דיון והכרעה

עיינתי בדוח הסודי, ממנו התרשמתי כי מדובר בפרשייה מסועפת, חמורה ביותר, הכרוכה בעבירות איסור הלבנת הון, סחיטה באיומים, ועוד, כמפורט לעיל.

3

בהתחשב בחלוף הזמן, המועט יחסית, מאז הגיעו הצדדים להסכמה לשחרור המבקש בתנאים, ובכלל זה עיכוב יציאה מן הארץ, ובהתחשב בחומרת המעשים המיוחסים לחשוד, המעלים כשלעצמם חשש סביר שמא יציאתו מן הארץ עלולה להסתיים בבריחתו מאימת הדין, כאשר מנגד כל מטרתה של הנסיעה לחו"ל היא לנפוש לרגל החג הקרב, ובאיזון המתבקש בין השניים, ראיתי להעדיף את האינטרס הציבורי בהבטחת הבאתו של המבקש לדין.

אם בהליך אזרחי, ניתן, לעכב יציאתו של חייב מן הארץ, כדי להבטיח פרעון החוב ולמנוע בריחתו, כשמדובר בחוב לחברה, כספי ו'פלילי', שחב המבקש, על פי החשד, קל וחומר.

מעבר לאמור, התנהלות המבקש, בהגשת בקשתו הקודמת לביטול זמני של צו עיכוב היציאה מן הארץ, בטענה כי הוא נזקק לטיפול רפואי בחו"ל, אשר הוגשה ב- 2.7.19, ערערה את האמון של בית המשפט במבקש, ונטעה בלבו ספקות באשר למטרתו האמתית העומדת מאחורי בקשתו. במה דברים אמורים? ב- 2.7.19 הגיש המבקש בקשה לביטול זמני של צו עיכוב יציאתו מן הארץ לתקופה מ- 21.7.19 עד 28.7.19, לצורך ניתוח לייזר בעינו שאמור היה להיערך בטורקיה. מלבד זאת שהמבקש לא תמך בקשתו במסמכים רפואיים כלשהם, על אף שמאוחר יותר בדיון שהתקיים ב- 14.7.19 העיר בית המשפט בדבר נחיצות מסמכים רפואיים לתמוך בבקשה זו, ומשקצה הדרך בפני המבקש, חזר בו מהבקשה כלא הייתה. אין גם צריך לומר שניתוח לייזר אינו מצדיק ואינו מצריך טיפול בחו"ל.

לאור כל האמור לעיל, לא מצאתי כל הצדקה לביטול זמני של צו עיכוב היציאה של המבקש מן הארץ.

על כן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ט, 08 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.