מ"ח 6723/21 – חאלד צעלוק נגד מדינת ישראל
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
כבוד המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל |
המבקש: |
חאלד צעלוק |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה למשפט חוזר |
בשם המבקש: עו"ד חגית לב; עו"ד אורית חיון
בשם המשיבה: עו"ד רחל מטר
המבקש הורשע ברצח בכוונה תחילה של אשתו, יסמין אבו צעלוק ז"ל (סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, כנוסחו דאז) ובגינו נגזר עליו מאסר עולם (תפ"ח 27344-05-11, השופטת אב"ד ר' לורך, השופט צ' דותן והשופטת ע' וינברג-נוטוביץ). ערעורו לבית המשפט העליון נדחה (ע"פ 1081/14, השופט נ' סולברג, השופט ס' ג'ובראן והשופט ח' מלצר).
2
הרשעתו של המבקש מבוססת על שניים - ראשית, מארג ראיות נסיבתיות המצביע מעבר לספק סביר על כך שהמבקש הוא שרצח את יסמין. שנית, עדותו של המדובב ששהה עם המבקש בתא המעצר, לפיה המבקש הודה ברצח באזניו. הודיה זו לא תועדה שכן היא נעשתה בתא השירותים, מחוץ להישג ידם של מכשירי ההקלטה בתא המעצר. עדות המדובב נמצאה מהימנה על ידי הערכאה הדיונית ותוכנה מהווה אמרת חוץ של המבקש, אשר נתמכת במארג הראייתי ומבססת את הרשעתו ברצח.
הבקשה למשפט חוזר מבוססת על הטענה כי למבקש נגרם עיוות דין (סעיף 31(א)(4) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984). זאת, שכן בחינת הרשעתו כיום, על רקע שינוי בפסיקה בנוגע לכללי הפעלת מדובבים, מובילה למסקנה כי קיימים פגמים מהותיים בהפעלת המדובב אשר היו מביאים לפסילת עדותו ולזיכוי המבקש.
המבקש מבקש להיבנות מע"פ 2868/13 חייבטוב נ' מדינת ישראל (2.8.2018) (להלן: עניין חייבטוב). ברם, ניסיונו להעניק לעניין חייבטוב נופך של חידוש הרלוונטי לענייננו בעניין כללי הפעלת מדובבים אינו יכול לסכון, שכן בעניין זה פסילת הראיה נבעה מפגיעה בזכות ההיוועצות של הנאשם, טענה אשר לא הועלתה בענייננו (שם, פסקה 105). כמו כן, התייחסות עניין חייבטוב לפגמים בהפעלת המדובב, בכללם היעדר תיעוד תדרוכים שנעשו למדובב ותגמול מיוחד ומשמעותי שניתן לו בגין חילוץ הודיה, מבוססת על פסיקה קודמת בסוגיה זו (ראו שם, בפסקה 106 ובמיוחד בפסקה הראשונה והאחרונה).
הערכאה הדיונית נתנה את דעתה לקשיים העולים מהפעלת המדובב בענייננו (עמודים 46-45 להכרעת הדין), ולאחר נקיטת הזהירות הנדרשת, מצאה את עדותו מהימנה. כך, גם ערכאת הערעור התייחסה לקשיים העולים מעדות המדובב:
"עדותו של המדובב, לפיה נכנסו הוא וחאלד לשירותים ושם, כשברז המים פתוח, התוודה לפניו חאלד בביצוע הרצח, מעוררת קשיים לא מבוטלים. עסקינן במדובב המרצה עונש מאסר כבד; הוא קיבל טובת הנאה משמעותית אשר הותנתה (ולכל הפחות, כך סבר המדובב) בהשגת הודאה (פרקטיקה שבוקרה לאחר זמן בע"פ 4029/08 פלוני נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] פסקאות 48-53 (10.7.2012) (להלן: עניין פלוני)); ההודאה אינה מתועדת; וכמו כן, נחשף המדובב, ולו חלקית, לאירוע הרצח בתקשורת ואף עיין בפרוטוקול הארכת המעצר של חאלד מבלי ליידע את הממונים עליו בדבר זה" (פסקה 60 לערעור).
על אף הקשיים הללו, נקבע כי:
3
"מדובר אפוא בשאלת מהימנותו של עד, וגם בעניין המדובב - כמו בנוגע ליתר העדים שהמערער ביקש לערער את מהימנותם - לא הצליח המערער ליצור את הרושם שהתרשמותה של הערכאה הדיונית מן העדים אינה מתקבלת על הדעת. משכך, בדין קיבל בית המשפט המחוזי את עדות המדובב וקבע כי הדברים עולים כדי הודאת חוץ של נאשם, ואין צורך לומר כי בענייננו יש תוספות ראייתיות למכביר המספיקות לביסוס הרשעתו של חאלד במעשה" (פסקה 63 לערעור).
לבסוף, יצוין כי הבקשה למשפט חוזר תולה את יהבה בטענות שנטענו זה מכבר, הן בערכאה הדיונית הן בערכאת הערעור. במרכזן - טענות בדבר אופן הפעלת המדובב ופגמים בחקירה. אין מקומן של טענות אלה, אשר נדונו בהרחבה ונדחו, בהליך החריג של בקשה למשפט חוזר, שכן הוא אינו מהווה ערעור נוסף (מ"ח 6756/17 עווד נ' מדינת ישראל, פסקה 18 (27.11.2018)).
סוף דבר, כעולה מכל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, כ"ז בתמוז התשפ"ב (26.7.2022).
|
|
המשנה לנשיאה (בדימוס) |
_________________________
21067230_Z02.docx מא
