מ"ח 6634/18 – ראובן הירש נגד מדינת ישראל
1
לפני: |
כבוד המשנה לנשיאה ח' מלצר |
המבקש: |
ראובן הירש |
|
נגד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה לעיכוב ביצוע מתאריך 16.09.2018; בקשה למשפט חוזר מתאריך 16.09.2018; תגובת המשיבה לבקשה למשפט חוזר מתאריך 17.12.2018 |
המבקש: בעצמו
בשם המשיבה: עו"ד יוסף (ג'ואי) אש
1.
לפני
בקשה להורות על משפט חוזר לפי סעיף
לצד בקשה זו, המבקש הגיש בקשה לעיכוב ביצוע של תשלום הקנס שהוטל עליו.
להלן אסקור את העובדות הנדרשות להכרעה.
2
רקע והליכים קודמים
2. בתאריך 17.06.2014 הוגש נגד המבקש, לאחר שביקש להישפט, כתב אישום לבית המשפט לעניינים מקומיים בתל אביב-יפו, וזאת בגין שני דו"חות שקיבל בשל ביצוע העבירה הנ"ל. בתאריך 08.06.2014, המבקש הגיש בקשה לדחיית מועד הדיון עקב בעיות רפואיות, וזו נדחתה בהחלטה מתאריך 16.06.2014. ההחלטה נומקה בכך שמדובר בדו"ח שהוגש שנה קודם לכן, ובכך שלא נמצאה במסמכים הרפואיים עילה לדחיית הדיון. בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד קבע עוד כי: "לא יהיה בשפיטת הנאשם שלא בפניו משום עיוות דין".
3. בעקבות האמור לעיל –המבקש הורשע בעבירה שיוחסה לו והושת עליו קנס בסך 1,200 ש"ח.
4. לאחר מתן גזר הדין, המבקש פנה לבית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד בבקשה לבטלו. בקשה זו נדחתה על-ידי בית המשפט בתאריך 10.09.2014.
5. המבקש הגיש ערעור על דחיית בקשתו לביטול פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, וזה נשמע בתאריך 14.12.2014 (ע"פ 52401-11-14). בית המשפט המחוזי הנכבד דחה את טענותיו של המבקש, בקבעו, בין השאר, כי: "העובדה שהמערער ביקש שלא להתייצב עקב מתח שבו היה שרוי לקראת קבלת תוצאת בדיקה רפואית, אינה מהווה עילה משפטית מספקת לדחיית הדיון". משכך, בית המשפט המחוזי הנכבד סבר כי אין מקום להתערב בהחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד, והורה על דחיית הערעור.
3
6. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הנ"ל הגיש המבקש בקשה למתן רשות ערעור, שנדחתה בהחלטתו של כב' השופט (כתוארו אז) ס' ג'ובראן בתאריך 02.02.2015, לנוכח העובדה שלא נמצאה בה עילה המצדיקה דיון ב"גלגול שלישי" (רע"פ 666/15).
תמצית טענות הצדדים
7. במסגרת הבקשה לקיום משפט חוזר שלפני, המבקש טוען כי בהחלטות שהתקבלו בעניינו בבית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד ובבית המשפט המחוזי הנכבד נפלו פגמים שונים, ובמסגרת זו הוא מעלה מספר השגות:
ראשית, המבקש טוען כי בניגוד לנטען בכתב האישום, הוא לא החנה את רכבו על מדרכה כהגדרתה בדין.
שנית, המבקש, מטיל דופי בהתנהלות גורמי האכיפה בעת מתן הדו"חות בעניינו.
לבסוף, לשיטתו של המבקש, בדחיית בקשתו לדחיית מועד הדיון בפני בית המשפט לעניינים מקומיים הנכבד נפל פגם, שכן, לדבריו, בקשתו האמורה לא הונחה על שולחנו של בית המשפט עד לתאריך 16.06.2014, יום לפני מועד הדיון, ועובדה זו כשלעצמה ביטאה פגיעה בזכויותיו.
על רקעכל האמור – המבקש גורס כי יש להורות על קיום משפט חוזר בעניינו.
8. המשיבה טוענת מנגד, כי הבקשה לא מקימה עילה מהעילות המצדיקות קיומו של משפט חוזר, באשר המבקש שב למעשה ומעלה טענות אשר נידונו ונדחו על ידי הערכאות השונות, בהן נדון העניין עד כה. המשיבה מוסיפה כי לשיטתה מדובר בבקשה "קנטרנית" המושתתת על טענות שנידונו והוכרעו זה מכבר, אשר גוזלתמזמנם של בית המשפט ושל התביעה בלא כל הצדקה.
4
נוכח כל זאת – המשיבה סבורה כי דין הבקשה להידחות, תוך חיוב המבקש בהוצאות לטובת אוצר המדינה.
הכרעה
9. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבה לה, ובחומרים שצורפו אליהן – הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
10. מטרתו של הליך המשפט החוזר גדורה למצבים, נדירים מטבעם, בהם האינטרס הציבורי בחקר האמת ובעשיית הצדק גובר על עקרון סופיות הדיון (ראו: מ"ח 779/13 יקותיאל נ' מדינת ישראל, פיסקה 7 (06.06.2013)). לגישתי, ניסיונו של המבקש לשוב ולהעלות את עניינו במסגרת בקשה למשפט חוזר– איננו עולה בקנה אחד עם מטרה זו. טענותיו של המבקש מכוונות, בעיקרן, כנגד ממצאי עובדה ומהימנות, אשר נקבעו בערכאה הדיונית ולא נסתרו בערכאת הערעור. בנוסף, המבקש לא צירף לבקשתו כל ראיה המעידה על נכונות עיקרי טענותיו. לבסוף, באשר לטענת המבקש הנוגעת להתנהלות בית המשפט לעניינים מקומיים ביחס לבקשת הדחייה שהגיש – שופט בית המשפט לעניינים המקומיים הנכבד קיבל החלטה בנוגע לבקשה זו יום קודם לדיון, ולא מצאתי בהתנהלות זו ליקוי בנסיבות, ודאי לא כזה שיש בו עיוות דין.
11.
בשים
לבלכל האמור לעיל – אין בבקשה כדי להקים עילה מהעילות הקבועות בסעיף
12. נוכח התוצאה – אין עוד מקום לבקשה לעיכוב ביצוע הקנס, ואולם לא ראיתי להשית, בנסיבות, הוצאות על המבקש לטובת אוצר המדינה.
ניתנההיום, ג' בטבתהתש"ף (31.12.2019).
5
|
|
המשנה לנשיאה |
_________________________
18066340_K01.docx אב
מרכז מידע, טל'077-2703333 ; אתר אינטרנט, l
