מ"ח 5709/21 – פלוני נגד מדינת ישראל
|
|
1
בבית המשפט העליון |
לפני: |
כבוד המשנה לנשיאה (בדימוס) נ' הנדל |
המבקש: |
פלוני |
|
נ ג ד |
המשיבה: |
מדינת ישראל |
בקשה למשפט חוזר |
בשם המבקש: |
עו"ד אורי קינן |
עו"ד רחל מטר |
מונחת לפניי בקשה לקיום משפט חוזר.
1. המבקש הורשע בבית המשפט המחוזי בחיפה (תפ"ח 4544-06-13) בביצוע עבירות מין רבות בבת משפחה, לרבות אינוס ומעשי סדום. על המבקש נגזרו 28 שנות מאסר בפועל. זאת, לצד פיצוי בסך של 180,000 ש"ח לנפגעת העבירה ושלוש שנות מאסר על תנאי. ערעורו של המבקש לבית משפט זה נדחה (ע"פ 1183/15), וכך גם בקשה קודמת שלו למשפט חוזר (מ"ח 7182/19). בנוסף, נדחתה עתירה של המבקש להורות למשיבה להעביר לו ראיות לצורך ביצוע בדיקת מעבדה עצמאית, ולהורות למשטרת ישראל לגבות עדות מעד התביעה - א' (להלן: העד) (בג"ץ 1699/20).
2
2. הבקשה למשפט חוזר מבוססת בעיקרה על טענה לקיומה של ראיה חדשה - תצהיר של העד, שהיה בן זוגה של נפגעת העבירה. בעבר המבקש דרש להגיש מסמך בעל אופי דומה, אך בקשתו נדחתה משום שלא הוגש תצהיר כדין. עתה המבקש צירף לבקשתו למשפט חוזר תצהיר חתום על ידי עורך דין, המהווה לשיטתו "ראיה חדשה" בגינה מוצדק לערוך משפט חוזר בעניינו.
לאחר בחינת הבקשה הגעתי לכלל מסקנה כי תצהירו של העד אינו מהווה ראיה חדשה המבססת עילה למתן משפט חוזר. תוכן התצהיר, הנוגע בעיקרו ל"עברה המיני" של נפגעת העבירה ולספקולציות של העד בדבר מהימנות גרסתה, למעשה ספק אם הוא רלוונטי בתיק הנדון, אך לצורך הבקשה נסתפק בכך שאינו מהווה ראיה חדשה בעלת "משקל סגולי" אשר יש בה כדי להביא לשינוי תוצאות המשפט (ראו למשל: מ"ח 8902/21 אזברגה נ' מדינת ישראל, פסקה 4 (28.3.2022)). הכרעת הדין וההכרעה בערעור בעניינו של המבקש, לא ייחסו חשיבות לעדותו של העד; הרשעת המבקש התבססה על תשתית ראייתית רחבה ומוצקה, לרבות עדות ישירה וחיצונית למעשיו, ואין בתצהיר העד כדי לפגום בכך.
3. לשיטת המבקש, התצהיר המדובר בצירוף עם העובדה שלא נענו לבקשתו לעיין בתיק הרפואי של נפגעת העבירה, ובכלל זה מתן אפשרות לעריכת בדיקת DNA בתחתוניה, מלמדים על חשש של ממש כי בהרשעה נגרם לו עיוות דין. אין בידי לקבל עמדה זו. טענות בדבר עיון בתיק הרפואי ובדיקת DNA נדחו על ידי בית משפט זה מספר פעמים: בערעור, בעתירה ובבקשה קודמת למשפט חוזר. בניגוד לנטען על ידי המבקש, בקשת העיון לא נדחתה בשל טעמים טכניים בלבד, אלא גם לגופה במובן שנקבע כי הרשעת המבקש ממילא לא התבססה על הראיה של בדיקת DNA, וכי אין בראיות אלו כדי לפגום במכלול הראיות ובהרשעה המבוססת של המבקש.
4. סוף דבר, אין עילה משפטית לקיומו של משפט חוזר. דין הבקשה להידחות.
ניתנה היום, ח' בסיון התשפ"ב (7.6.2022).
|
|
המשנה לנשיאה (בדימוס) |
_________________________
21057090_Z02.docx שה
