1

1.             הבקשה שלפניי היא בקשתו התשיעית של המבקש לקיים משפט חוזר. כעולה מהחלטות קודמות בעניינו (ראו, בין היתר, מ"ח 3126/11 קאן נ' מדינת ישראל (17.10.2011); מ"ח 1246/10 פלוני נ' מדינת ישראל (10.5.2010)), המבקש הורשע בשנת 1999 בעבירות חטיפה לשם סחיטה, מעשה סדום, מעשה מגונה ואינוס. בתמצית, המבקש הורשע בחטיפת שלוש נערות ליווי במטרה למכור אותן לאנשים שמעוניינים להעסיקן בזנות. אחת הנערות נמכרה תמורת כסף (ומשם אבדו עקבותיה), ובשתי הנערות האחרות ביצעו המבקש ואדם אחר עבירות מין חמורות. על המבקש נגזרו 12 שנות מאסר בפועל. המבקש ערער על הכרעת הדין ולחלופין על גזר הדין, אך בסופו של דבר חזר בו מערעורו על הכרעת הדין, ובית משפט זה דחה את הערעור על גזר הדין (ע"פ 774/00 עוואד נ' מדינת ישראל (26.11.2001)).

2.             הבקשה דנן הוגשה לפי סעיף 31(א)(2) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן: חוק בתי המשפט), ובמסגרתה טוען המבקש - ככל שניתן להבין - שבהרשעתו נפלו פגמים וטעויות. בכלל זאת, טוען לטעויות בגילן של הנערות; במקום שבו אירעו המעשים שבהם הורשע; ובסיווג האירוע כחטיפה, חלף "חילוץ".

2

3.             דין הבקשה להידחות. העילה לקיום משפט חוזר שקבועה בסעיף 31(א)(2) עניינה בהצגת "עובדות או ראיות, העשויות, לבדן או ביחד עם החומר שהיה בפני בית המשפט בראשונה, לשנות את תוצאות המשפט לטובת הנידון". על הטוען להתקיימות עילה זו להוכיח כי יש בידו ראיות או עובדות בעלות "אמינות לכאורה" שיהיה בהן (או בהשתלבותן עם החומר שהוצג לפני בית המשפט) פוטנציאל לשינוי תוצאת המשפט (מ"ח 4496/22 אוטמזגין נ' מדינת ישראל, פסקה 3(14.7.2022)). הבקשה שלפניי, שאוחזת פחות משני עמודים, לא מצביעה על ראיות מעין אלו ולא מצאתי בטענות המבקש עילה לקיום משפט חוזר.

           הבקשה נדחית אפוא.

           ניתנה היום, ‏כ"ח בתמוז התשפ"ב (‏27.7.2022).

_________________________

22048940_M01.docx דפ