1

1.     לפניי בקשה לחילוט כתב ערובה שנחתם על ידי המשיבים 2 ו-3 להבטחת התייצבותו של המשיב 1 לדיונים בבית המשפט. מדובר בכתב ערובה שנחתם בתחנת המשטרה ביום 20.11.20.

2.     לחתימה על כתב ערבות זה קדמה השתלשלות ארוכת שנים, במסגרתה המשיב 1 לא התייצב לדיונים בת"פ 12435-02-17 שהוגש ביום 06.02.17. לאחר ניסיונות רבים, המשיב 1 אותר ביום 18.11.20 ושוחרר במסגרת מ"י 49328-10-20 בתנאים הבאים:

א.    מעצר בית מלא.

ב.     הפקדה על סך 2,500 ₪.

ג.      ערבות עצמית וערבות צד ג' בסך 5,000 ₪.

3.     בהמשך המשיב 1 לא התייצב לדיונים שנקבעו בעניינו במועדים 08.02.21 ו - 15.03.21. משכך, ביום 15.3.21 הותלו ההליכים בעניינו.

2

4.     בבקשה שהוגשה ביום 07.04.21 נטען כי נעשו ניסיונות לזמן את השיב 1 באמצעות הערבים, אלא שניסיונות אלה לא צלחו.

5.     מכאן הבקשה שלפניי במסגרתה עותרת המבקשת לחלט את הערבויות עליהן חתמו המשיבים 2-3. לשם שלמות התמונה, יצוין כי המבקשת עתרה אף לחילוט ערבותו של המשיב 1 אלא שעל כתב הערבות לא מופיעה חתימתו של המשיב 1. לפיכך, דומה שאף המבקשת סבורה כי לא ניתן להורות על חילוט ערבות המשיב 1 (ראו הודעתה מיום 2.9.21). על כן, החלטתי תתמקד, בחילוט ערבות צד ג' עליה חתמו משיבים 2 ו-3.

6.     סעיף 51 לחוק המעצרים שעניינו "תוצאות הפרת תנאי שחרור בערובה" קובע כך:

"א. שופט הדן בענינו של משוחרר בערובה, שהובא לפניו בשל הפרת תנאי מתנאי השחרור, רשאי להורות על חילוט הערבות, ואם התגבשה עילת מעצר, לעצרו או לשחררו בערובה בתנאים שיקבע.

ב. נוכח שופט כי משוחרר בערובה הפר תנאי מתנאי השחרור וכי ולא ניתן להביאו בפניו, רשאי הוא להורות על חילוט הערבות.

ג. בקשה לחילוט ערבות שניתנה על ידי ערב לא תידון אלא אם כן ניתנה לערב הזדמנות להשמיע את טענותיו."

7.     כמצוות המחוקק, נעשו ניסיונות לזמן את המשיבים 2 ו-3 לדיון בבקשה לחילוט הערובה, אלא שהמשיב 2 ו- 3 לא התייצבו לדיון. המשיב 2 זומן על ידי המבקשת לדיון ביום 30.05.21 ולא התייצב. למשיבה 3 הושארה הזמנה לדיון בבית המשפט על דלת הבית וחרף האמור גם היא לא התייצבה לדיון. נוכח האמור בסעיף 161(4)(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018, הרי שההזמנה לדיון הומצאה למשיבה 3, מכאן שניתן היה לדון בבקשה לחילוט הערבות וניתן לראות את משיבים 2 ו- 3 כערבים שניתנה להם הזדמנות להשמיע את טענותיהם, אך אלו בחרו שלוותר על כך.

8.     לא ראיתי צורך להכביר במילים על תכליות חילוט הערבות לפי סעיף 51 לחוק המעצרים. עם זאת, חשוב לציין כי תכלית מרכזית מתכליות סעיף זה היא הבטחת התייצבותו של נאשם להמשך ההליך המשפטי בעניינו. על תכליתה של ערבות זו עמד בית המשפט העליון בבש"פ 653/98 רינה ג'רבי נגד מדינת ישראל (פורסם בנבו, ביום 01.04.98), כך: "תכליתה של הערבות הנדרשת לפי חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) היא להבטיח את האינטרס הציבורי של הבטחת התייצבותו של נאשם לבירור דינו בבית המשפט ולהטיל מורא וחשש על המשוחרר בערובה, כי במידה שלא יקיים את תנאי השחרור, יבואו הרשויות חשבון עם רעיו שחתמו עבורו".

3

9.     אשר על כן, סבורני כי יש להורות על חילוט ערבויות צד ג' עליהן חתמו משיבים 2 ו-3 במלואן. בהקשר זה, יש לשוב ולהדגיש כי משיבים 2 ו-3 לא התייצבו לדיונים ומכאן שלפני בית המשפט לא הוצגו טעמים המצדיקים להיעתר לבקשה לחילוט באופן חלקי או שלא להיעתר לבקשה כלל. בנסיבות אלה, אני מורא אפוא על חילוט ערבויות צד ג' עליהן חתמו משיבים 2 ו-3.

10.  יצוין, כי המדינה עתרה להורות גם על חילוט הערובה עליה חתם המשיב 1, אלא שלא הומצאה כתב ערובה חתום על ידי המשיב 1, כפי שצוין לעיל. בנסיבות אלה, לא ניתן לחלוט אפוא את הערובה עליה חתם המשיב 1.

11.  המבקשת תמציא ההחלטה למשיבים 2 ו-3.

12.  תיק החקירה יוחזר למבקשת.

ניתנה היום, י' כסלו תשפ"ב, 14 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.