1

1.                    בפני בקשה לעיון חוזר, במסגרתה עותר המשיב 1 להתיר לו לחזור ולשהות, בתנאי מעצר בית, בתחומי הישוב מג'ד אל כרום. המשיב 2 מצדו עותר להתיר לו לצאת לעבודה, בפיקוח מעסיק.

2.                    אזכיר כי נגד המשיבים הוגש כתב אישום המייחס להם, איש איש לפי חלקו, עבירות נגד שוטרים. המשיב 1 הוא בנם של המשיבים 2-3, ועובר למעצרם התגוררו השלושה יחדיו. ביום 18.1.22 הגיעו שוטרים לבית המשיבים על מנת לעצור את המשיב 1 ולבצע צו חיפוש בבית. לאחר שהמשיב 2 סירב לבקשת השוטרים להימנע מצילום פעולות השוטרים בעת החיפוש - תקפו השלושה את השוטרים תוך שהם גורמים להם לחבלות. לשוטר אחד נגרם שבר ביד שמאל, לשנים אחרים נגרמו חתכים, שריטות והמטומות. מיוחסות להם לפיכך עבירות של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות וכן תקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה ממשית [למשיבה 3, שהחלטה זו אינה עוסקת בעניינה, מיוחסות גם עבירות נוספות]. למשיב 1 מיוחסת, באישום נוסף, עבירה של איומים על שוטר, בתחנת המשטרה לאחר מעצרו, לאחר שאמר לשוטר כי "המלחמה עוד לא התחילה, ואני אחזור ואדקור את כולם".

3.                    יצוין להשלמת התמונה כי התיק קבוע בפני כב' השופט ז' פלאח ליום 19.7.22, לקבלת מענה מפורט לכתב האישום.

2

4.                    עם הגשת כתב האישום, ביקשה המבקשת להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם. בהחלטתה מיום 27.1.22 הורתה כב' השופטת מ' קלמפנר-נבון על שחרורם של המשיבים לחלופות מעצר נפרדות (בתנאי מעצר בית מלא) ובפיקוח מפקחים, בישוב מג'ד אל כרום. זאת, לאחר שבפני בית המשפט נחקרו המפקחים המוצעים, ובית המשפט התרשם כי בכוחם לשמש כמפקחים ראויים לכל אחד מהמשיבים.

5.                    המבקשת הגישה ערר על החלטת השחרור [עמ"ת 60893-01-22]. בית המשפט המחוזי (כב' השופט ע' קוטון) דחה את הערר ככל שהוא נוגע למשיב 2. ואולם, ביחס למשיב 1 התקבל הערר באופן חלקי. נקבע כי לחובת המשיב 1 הרשעות קודמות, בעבירות סמים ואלימות נגד שוטרים. המשיב 1 הבהיר בחקירתו במשטרה כי הוא משתמש דרך קבע בסמים. נקבע, בהחלטת בית המשפט המחוזי, כי מסוכנותו גבוהה ממסוכנות המשיבים 2-3 (הוריו), וכי אין הצדקה לשחרורו של המשיב 1 לחלופה בסביבת מגוריו בחברת בני משפחתו. משכך, הוחזר הדיון לבית משפט השלום על מנת שיבחן חלופת מעצר אחרת, המרוחקת באופן ממשי מסביבת מגוריו.

6.                    ביום 15.2.22, ולאחר שנבחנה חלופת מעצר אחרת, הורתה כב' השופטת מ' קלמפנר-נבון על שחרורו של המשיב 1 לחלופת מעצר בחיפה, בתנאי מעצר בית מלא ובפיקוחם של שני מפקחים.

7.                    בבקשה בפני עותר המשיב 1 להתיר לו לחזור לישוב מג'ד אל כרום, ולשהות בתנאי מעצר בית מלא בחלופה אשר נבחנה (ואושרה) בהחלטת כב' השופטת מ' קלמפנר-נבון מיום 27.1.22. נטען כי חלף זמן ניכר מאז ניתנה החלטת השחרור, וכי חל שינוי נסיבות שכן ההליך העיקרי - מתמהמה.

8.                    אשר למשיב 2, נטען כי יש מקום לשקול להתיר לו לצאת לעבודה, על מנת שיוכל לפרנס את משפחתו. בפני נחקר המעסיק המוצע, וניתן היה להתרשם ממנו באופן בלתי אמצעי.

9.                    המבקשת מתנגדת לבקשה, על שני חלקיה.

10.                לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, נחה דעתי כי דין הבקשה בעניינו של המשיב 1 - להידחות, ואילו דין בקשתו של המשיב 2 - להתקבל.

3

11.                אשר למשיב 1 - על פי קביעת בית המשפט המחוזי, אשר ניתנה אך לפני כארבעה חודשים - קיים טעם וקיימת תוחלת בהרחקת המשיב 1 מ'כור מחצבתו', מסביבת מגוריו ומחברת אנשים עימם שהה טרם מעצרו. החלטה זו מקבלת משנה תוקף נוכח טענת המשיב 1 כי הוא משתמש דרך קבע בסמים.

12.                זאת ועוד: ההנחה המובנית בחלופת מעצר בית (ודאי כזו אשר הוצעה על ידי הנאשם עצמו), היא כי חלופה זו תעמוד על מכונה משך כל תקופת התנהלות משפט. וכל עוד מתמשך ההליך התמשכות סבירה - לא תקום עילה לשינוי תנאי החלופה [השווה למשל בש"פ 6772/05 פלוני נ' מדינת ישראל (11.8.2005); בש"פ 2254/08 ברקו נ' מדינת ישראל (19.3.2008); בש"פ 2016/05 חודויארוב נ' מדינת ישראל (31.3.2005)].

13.                כך גם בעניינו. המשיב 1 שוחרר לחלופת מעצר אך לפני ארבעה חודשים. לא מצאתי כי בעניינו של המשיב 1 קיימות נסיבות מיוחדות או שחל שינוי דרסטי המצדיק שינוי חלופת המעצר או עיון מחודש בתנאי השחרור. אף נראה כי אין המדובר בפרק זמן ניכר אשר חלף מאז החלטת השחרור [בעניין זה השווה בש"פ 5090/15 חטיב נ' מדינת ישראל (30.7.15) שם נקבע כי חלוף חמישה חודשים אינם "זמן ניכר" המצדיק עיון חוזר; בש"פ 4314/10 פלוני נ' מדינת ישראל (23.6.10) שם נקבע כי חלוף ארבעה חודשים אינם " זמן ניכר" המצדיק עיון חוזר].

14.                התיק העיקרי, כאמור, קבוע לחודש יולי לקבלת מענה מפורט לכתב האישום. אין המדובר בהתמשכות בלתי סבירה של ההליכים העולה כדי "שינוי נסיבות", המקימות עילה לעיון מחודש בתנאי השחרור.

15.                הבקשה לעיון חוזר בעניינו של המשיב 1 - נדחית לפיכך.

4

16.                שונים הם פני הדבר ביחס לבקשה לעיון חזור בעניינו של המשיב 2. המסוכנות הנשקפת ממנו, מלכתחילה, אינה גבוהה כבעניינו של המשיב 1. משום כך אף שוחרר המשיב 2 לחלופת מעצר במקום מגוריו. לחובתו של המשיב 2 הרשעות קודמות, אך רובן ככולן - ישנות [הרשעותיו האחרונות של המשיב 2 היא משנת 2016, בגין עבירות רכוש והחזקת סם לצריכה עצמית]. אין אינדיקציה להפרות כלשהן של תנאי מעצר הבית. כעולה מעדות המפקח המוצע, מר מוחמד איסמעיל - טרם מעצרו, עבד המשיב 2 בעבודה קבועה, כמסגר. אני סבור כי מקום בו יציאה לעבודה של עצור אינה מגלגלת לפתחו של הציבור סיכון מוגבר - יש לאפשר זאת, לרווחתו של העצור ולטובת האינטרס הציבורי בכללותו. עם זאת, במתן היתר יציאה לעבודה יש משום "שחרור רסן" נוסף, ועל כן נראה כי יש מקום לאיזון בדמות עיבוי הערבויות הכספיות.

17.                סוף דבר, בקשת המשיב 2 ליציאה לעבודה - מתקבלת.

א.    אני מתיר למשיב 2 לצאת ממקום מעצר הבית, בימים א'-ו' החל מהשעה 07:00 עד השעה 17:00. היציאה לעבודה תיעשה בליווי צמוד של המעסיק, מר מוחמד איסמעיל, ת.ז. 027543958 (להלן: המפקח). העבודה תהיה במסגרת עיסוקו של המפקח, ובאתר מפעל "פניציה" (ובאתר עבודה זה בלבד).

ב.      יודגש כי המשיב 2 ייאסף בתחילת כל יום עבודה על ידי המפקח ממקום מעצר הבית, וייסע על מקום העבודה. במהלך כל שעות העבודה ישהה המשיב 2 תחת עינו הפקוחה של המפקח. בתום יום העבודה יוחזר המשיב 2 על ידי המפקח ישירות ממקום העבודה אל מקום מעצר הבית. בימים בהם המפקח לא ייצא אל מקום העבודה, מכל סיבה שהיא - יוותר המשיב 2 במעצר בית.

ג.       המפקח, מר מוחמד איסמעיל, מונחה לדווח למשטרה באופן מיידי ככל שהמשיב 2 ייצא מתחום השגחתו ופיקוחו.

ד.      המפקח, מר מוחמד איסמעיל, אשר פרטיו צוינו לעיל, יחתום על ערבות צד שלישי על סך 15,000 ₪.

ה.     כתנאי ובטרם יציאתו של המשיב לעבודה, יפקיד המשיב 2 בקופת בית המשפט ערובה נוספת בסך 5,000 ₪ (זאת מעל ובנוסף להפקדה בסך 10,000 ₪, אשר הופקדה בהתאם להחלטת כב' השופטת מ' קלמפנר נבון מיום 15.2.22).

18.                על מנת לאפשר למבקשת להשיג על החלטה זו, אני מורה כי יציאתו של המשיב לעבודה מותרת החל מיום 1.7.22.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תעביר את העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו סיוון תשפ"ב, 25 יוני 2022, בהעדר הצדדים.