1

1.         בפני בקשה לעצור את המשיב עד לתום ההליכים נגדו, בשל חמישה אישומים בגין סחר בסם, ואישום אחד בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית.

2

2.         המשיב הסכים לראיות לכאורה בנוגע לאישומים בגין סחר. בענין האישום בגין החזקת סם שלא לצריכה עצמית, טען הוא כי אין ראיות לכאורה. החיפוש בבית המשיב התרחש כאשר היו אנשים רבים בביתו. הוא טען כי הסמים לכאורה נתפסו בתיק שחור שאדם אחר הניח על השולחן, וכן נתפסו בחזייתה של חברתו. הוא טען כי חזקת המקום אינה חלה על הסמים שנתפסו בתיק, כי אין מקום להניח מודעותו של אדם לתוכנו של תיק סגור עמו נכנס אדם אחר לביתו, ואין מצופה מאדם לערוך חיפוש על כל אדם הנכנס לביתו. עוד טוען המשיב כי חזקת המקום אינה חלה במצב של איתור סמים על גופה של חברתו בדירתו.

3.         אף אם אניח לצורך הדיון כי המשיב צודק בשתי טענות אלה, יש בכל זאת ראיות לכאורה להחזקת סם שלא לצריכה עצמית נגד המשיב. זאת, מאחר שנמצאו בחיפוש בבית סמים נוספים, מעבר לסמים שבתיק השחור והסמים בחזיית חברתו. אבאר.

4.         בדו"ח הפעולה של השוטרת לנא חליל (מסמך ב') צוינו בין היתר 2 פריטים שנמצאו בחדר הראשון מול הכניסה לבית. קופסה שקופה עם מכסה אדום המכילה חומר החשוד כסם (שקית מטניר T0720517, פס' 5 לדו"ח הפעולה); ושקית שקופה המכילה פירורים של חומר החשוד כסם (שקית מטניר מס' T0720511, פס' 2 לדו"ח הפעולה). על פי חוות הדעת בענין הסם, הקופסה עם מכסה אדום הכילה קנבוס במשקל נטו של 41.75 גרם קנבוס, והשקית השקופה הכילה 23.42 גרם קנבוס (מסמך ס'). מדובר יחד ב-65.17 גרם. למשיב רשיון המתיר לו להחזיק ב-50 גרם (מסמך קל"ג). מכאן שבשני המיכלים הנזכרים, החזיק המשיב לכאורה ב-15.17 גרם שלא ברישיון. מדובר בכמות שלא לצריכה עצמית (הכמות לצריכה עצמית עומדת על 15 גרם, ראו התוספת השניה לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973). אבהיר, לאור טענות הסנגור לפיהן היו אנשים רבים בבית ולכן המשיב אינו מוחזק כמי שהחזיק בתיק השחור שהכניס אדם אחר לבית, כי שני המיכלים הנזכרים לא היו באותו תיק, אלא נמצאו בחדר בבית המשיב בו לא שהו אנשים, חדר שזיהה המשיב כחדרו (ראו מצלמות הגוף בחיפוש, תקליטור מ"ז, קובץ "דו"ח פעולה מספר 102817230", 10:40; 15:55).

די בכך כדי לקבוע שמתקיימות ראיות לכאורה נגד המשיב בגין החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.[1]

5.         בנוסף נתפס קוקאין במשקל 3.5086 גרם על שולחן האוכל בסלון בדירת המשיב (מסמך ב' פס' 3; מסמך פ"ו פס' 2), ואף בכך ראיות לכאורה להחזקת סמים שלא לצריכה עצמית (ראו את התוספת השניה הנזכרת של פקודת הסמים המסוכנים).

6.         כעת אדון בתיק השחור. בתיק זה נמצאו:

3

א.        קנבוס במשקל 28.42 גרם (מסמך א' פס' 4; מסמך ס' פס' 3);

ב.         Ketamine, MDMA במשקל 16.8887 גרם (מסמך א' פס' 14; מסמך פ"ו פס' 4).

המשיב כאמור טוען כי אדם אחר הכניס את התיק לדירה שבה שהו אנשים רבים, וכי בנסיבות אלה אין תחולה לחזקת המקום. אולם, יפים לענייננו - על דרך קל וחומר - דברים אלו שנכתבו בנוגע לסמים שנתפסו בחצר של דירה כאשר שהו אנשים נוספים בדירה (בענייננו, מדובר בסמים שנתפסו בדירה עצמה):

"משנמצא הסם המסוכן בחצר הדירה בה שהה העורר, חצר שהגישה אליה היא מהדירה בלבד (כפי שניתן להיווכח מצפיה בתיעוד החזותי של המהלך החקירתי שבוצע במקום), קמה חזקה שבדין בדבר ידיעתו הקונסטרוקטיבית של העורר על הימצאות הסמים בחצר הדירה ובדבר מודעתו לטיב החומר. החזקה אינה חזקה חלוטה, ובכוחו של העורר לסתור אותה על-ידי מתן הסבר חלופי שיעורר ספק סביר בדבר נכונות החזקה. ואולם, על-פי ההלכה שיצאה מבית משפט זה, השלב הראוי לבחינת טענות לסתירת החזקה או בדבר חולשת הראיות שבידי התביעה הוא במסגרת ההליך הפלילי העיקרי, ולא במסגרת הליכי המעצר, למעט באותם מקרים חריגים בהם מצליח נאשם להצביע על חוסר ראייתי מובהק בחומר הראיות שבידי התביעה (ראו: בש"פ 5193/14 נג'מה נ' מדינת ישראל (13.8.2014); בש"פ 6729/14 אזברגה נ' מדינת ישראל (29.10.2014)" (בש"פ 4181/15 פתאירגי נ' מדינת ישראל, פס' 9 (24.6.2015)).

4

7.         המשיב הפנה למצלמות אבטחה המופנות לביתו, בצירוף סרטונים מתוך הטלפון של המשיב בזמן החיפוש, בטענה שרואים שאדם אחר מכניס לבית את התיק השחור בזמן שהמשיב עסוק בענין אחר (שאיבת אבק) ומניח אותו על השולחן. ראו את ההפניות שהגיש ביום 3.3.2022. עיינתי בהפניות, ואכן לכאורה רואים את האדם האחר מכניס את התיק לבית המשיב בזמן שהוא עסוק בענין אחר, ומניח אותו על השולחן בדירה. אולם השאלה אם המשיב יפריך את חזקת המקום ויוכיח שלא היה מודע לתוכן התיק, תוכרע בתיק העיקרי. מחד גיסא, ייתכן שבנסיבות, המשיב אמנם יוכיח זאת. מאידך גיסא, המבקשת טענה כי עצם העובדה שהמשיב מסכים לראיות לכאורה בנוגע ל-5 אישומי סחר בסמים, מקשה על ניסיונו להפריך את החזקה שידע מהו תוכן התיק שהכניס האדם האחר לדירתו והניח על השולחן. מבלי לקבוע מסמרות, טענה זו אינה נראית לי משוללת יסוד. מסקנתי לאור האמור לעיל, נוכח חזקת המקום וכאשר בית המשפט אינו מכריע בשלב זה בטענות להפרכת החזקה, היא שקיימות ראיות לכאורה גם לגבי הסמים שנתפסו לכאורה בתיק השחור. לא מן הנמנע, עם זאת, כי טענות המשיב בענין סתירת חזקת המקום ישפיעו במסגרת מארג השיקולים בנוגע לשאלת השחרור בערובה.

8.         על גופה של חברתו של המשיב (בחזייתה - הודעתה של נוי קתי קדוש מיום 29.1.2022 בשעה 05:23 ש' 22) נמצאו לכאורה סמים נוספים (47.97 גרם קוקאין (מסמך ב' פס' 4 א' ו-ד'; מסמך פ"ו, מוצגים L1 ו- L5);4.8455 גרם KETAMINE, MDMA (מסמך ב' פס' 4 ג'; מסמך פ"ו, מוצג L3)). עם זאת מקובלת עלי טענת הסנגור, לפיה גופה של חברתו, אף שהיא היתה בדירת המשיב, אינו בגדר מקום "בשליטתו" לצורך הקמת חזקת המקום. גופה של החברה, נמצא בשליטתה שלה:

"כידוע, הזכות של כל אדם על גופו מעוגנת בסעיפים 2 ו-4 לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. מדובר באחת מהזכויות החשובות והיסודיות ביותר המוקנית לאדם בחברה דמוקרטית. משמעותה של זכות זו היא שליטת האדם על גופו (ראו: אהרן ברק "הזכות החוקתית לגוף" ספר טירקל - פרקי הגות, עיון ומשפט 321 (אהרן ברק ואח' עורכים, 2020)" (דנג"ץ 5120/18 נשים קוראות ללדת למען חופש בחירה בלידה נ' מדינת ישראל, פס' 69 לחוות דעתה של כבוד השופטת ד' ברק-ארז (21.7.2021)).

מכאן שאינני מוצא ריאות לכאורה נגד המשיב לגבי הסמים שנתפסו על גופה של חברתו של המשיב.

ניתנה היום, ג' אדר ב' תשפ"ב, 06 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.