מ"ת 46331/07/15 – מדינת ישראל נגד עלא אבו גאמע (עציר)- לא בעניינו,יאד אבו גאמע (עציר)- בעצמו,איימן אבו גאמע (עציר)- בעצמו,לואי אבו גאמע (עציר)- לא בעניינו
בית משפט השלום בבאר שבע |
||
מ"ת 46331-07-15 מדינת ישראל נ' אבו גאמע(עציר) ואח'
|
|
01 ספטמבר 2015 |
1
|
|
|
לפני כבוד השופט דניאל בן טולילה |
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד נופר לוי ועו"ד שלומי שוחט
|
||
נגד
|
|||
המשיבים |
1. עלא אבו גאמע (עציר)- לא בעניינו
2. יאד אבו גאמע (עציר)- בעצמו 3. איימן אבו גאמע (עציר)- בעצמו ע"י ב"כ עו"ד יאסר אבו ג'אמע ועו"ד שמעון תורג'מן
4. לואי אבו גאמע (עציר)- לא בעניינו
|
||
[פרוטוקול הושמט]
החלטה
בפניי בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים נגדם, וזאת על רקע כתב אישום המייחס להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, היזק בזדון לרכב ותקיפה בנסיבות מחמירות הגורמת חבלה. בתיק זה נקבע קיומן של ראיות לכאורה ועילת מעצר.
בטרם בית המשפט יידרש לעניינם של המשיבים 2 ו-3 יצוין כי ביום 27.7.15 הורה כב' השופט ברסלר-גונן על שחרורו של המשיב 4 בתנאי "מעצר בית" מלאים ביישוב ערערה שבנגב, בפיקוח מלא, לצד ערבויות כספיות. בבסיס החלטה זו עמדו בין היתר העובדה כי מדובר במשיב צעיר בן 19 ללא עבר פלילי, אשר לא לקח חלק בתקיפה עצמה.
2
עוד יצוין כי המשיב 1 נעצר עד תום ההליכים ביום 19.8.15 על-ידי כב' השופט עטר, כאשר לאחר החלטה זו הורה על בחינת המרת מקום המעצר תחת איזוק אלקטרוני. בהתאם להחלטה זו, ולאחר שנמצא כי המשיב 1 עונה על קריטריונים אלו, הורה כב' השופט דורון ביום 27.8.15 כי המעצר לא יהיה מאחורי סורג ובריח, אלא בתנאי פיקוח אלקטרוני. ערר על החלטה זו שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה, ולא למותר להוסיף כי לחובת המשיב 1 הסתבכות קודמת, בה לכאורה איים עם כלי שנחזה להיות נשק. בעניינם של המשיבים 2 ו-3 בחן כב' השופט ברסלר-גונן ביום 28.7.15 מפקחים, אולם בשים לב למסוכנות הנשקפת מן המשיבים, ובשים לב לתשובותיהם של אותם מפקחים, קבע כי נדרשת בחינה מעמיקה של שירות המבחן שיגיש תסקיר בעניינם.
תסקירים שכאלו הוגשו לבית המשפט, כאשר ביחס למשיב 2 שירות המבחן בא בהמלצה להורות על שחרורו לחלופה המוצעת, אם כי בסיפא מצוין שנדרש מערך אכיפה מוגבר לשמירה על תנאי השחרור בדמות מעצר בפיקוח אלקטרוני. מאידך, בעניינו של המשיב 3, שירות המבחן סבור כי נוכח רמת הסיכון הגבוהה הנשקפת ממנו, ונוכח מאפייניו של המשיב וטיב החלופה, אין מקום להורות על שחרורו.
במהלך הדיון שנערך בפניי ביום 31.8.15 עתר בא-כוח המשיבים 2 ו-3 להורות על שחרורם לחלופות שהוצגו לבחינת שירות המבחן. לדבריו, יש לעשות הקבלה בין עניינו של המשיב 2 לעניינו של המשיב 4 ובדומה אליו לעשות זאת אף ללא איזוק אלקטרוני, חלף האמור בסיפא של התסקיר. ביחס למשיב 3, הרי שבדומה למשיב 1 יש מקום להורות על השמתו במעצר תחת איזוק אלקטרוני. הדברים אמורים נוכח כך שגם בעניינו של המשיב 1, אין המדובר בהסתבכות ראשונה וגם אם בעניינו של המשיב 3 עברו מכביד מעט יותר מאשר המשיב 1 עדיין אין בכך מצב בו אחד עצור עד תום ההליכים מאחורי סורג ובריח והשני עצור תחת איזוק אלקטרוני. ב"כ המבקשת מתנגד נוכח המסוכנות הגבוהה הנשקפת מן המשיבים, נוכח כך שחלקו של משיב 2 דומה לחלקו של משיב 3 ונוכח התסקיר בעניינו של משיב 3 אשר לא בא בהמלצה.
דיון והכרעה
לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, קראתי ההחלטות הקודמות, קראתי התסקירים וכן קיבלתי לרשותי את חומר החקירה, מצאתי לנכון להורות על שחרורו של המשיב 2 בהתאם למתווה אותו בחן שירות המבחן וזאת ללא איזוק אלקטרוני ואילו מנגד, מצאתי לנכון להורות על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים נגדו.
3
כפתח דבר וכבסיס להחלטי זו, הרי בתיק זה נקבעו קיומן של ראיות לכאורה, ומשכך קמה עילת מעצר ברורה ומוחשית. לא מצאתי לחזור על כל האמירות של המותבים השונים עת נדרשו למסוכנות הנלמדת ממעשיהם של המשיבים ודי למקרא כתב האישום והנסיבות הלכאוריות של ביצוע העבירה כדי ללמד על משיבים אשר לכאורה פעלו באופן אלים וקשה כנגד המתלונן, אך בשל סכסוך בין החמולות השונות.
הגם כך וכמצוות המחוקק, על בית המשפט לבחון אפשרות שחרור לחלופה שיהיה בה כדי לצמצם את הפגיעה בחירותם של המשיבים ולנהל את משפטם בשעה שאינם מצויים מאחורי סורג ובריח. בעניינו של המשיב 2, סבורני כי ניתן להורות על שחרורו וזאת מן הטעמים הבאים.
ראשית, עסקינן במשיב נשוי ואב ל-3 ילדים אשר אין לחובתו הרשעות קודמות או תיקי מב"ד. המדובר במשיב אשר להתרשמות שירות המבחן מנהל אורח חיים מבוסס על התקדמות אישית ותעסוקתית, מקנה חשיבות רבה לערכי העבודה והלמידה ובאופן קונקרטי והחשוב לענייננו מחזיק בעמדות המצדדות בפתרון סכסוכים ושוללות אלימות. עוד ביחס למאפייניו הרלוונטיים של המשיב 2, עולה כי זה נוטה לקבל סמכות ועומד בגבולות פנימיים. בכך לא היה די אלמלא ההתרשמות החיובית מן החלופה ומהערבים שנבחנו ע"י שירות המבחן. המדובר בחלופה שיש בה ראשית להרחיק את המשיב מרחק גאוגרפי משמעותי ממקום ביצוע העבירות. המדובר במפקחים שהינם אנשים נורמטיביים ולהתרשמות שירות המבחן מכירים את האחריות הנלווית למשימת הפיקוח ובעלי יכולת להציב גבולות התנהגותיים למשיב, לרבות פנייה לגורמי החוק היה ויידרשו לכך. לאלה יש להוסיף את משך התקופה בה מצוי המשיב במעצר שיש בה אף היא לשמש כגורם ממתן. כשזו התרשמות שירות המבחן וכשאלו הם מאפייני המשיב, סבורני כי ניתן להורות על שחרור אף ללא היזקקות למעצר בפיקוח אלקטרוני. אתן ביטוי לאמור בסיפא של התסקיר בערבויות כספיות הולמות, אשר כמכלול יהיה בהם כדי לצמצם המסוכנות.
שונים הם פני הדברים בעניינו של המשיב 3. ראשית, יצוין כי את עניינו של משיב זה ואת עניינם של המשיבים 1-2 יש לאבחן מעניינו של המשיב 4 וזאת כפי שכבר נקבע ע"י כב' ס. הנשיאה, שעה שנתן דעתו לעובדה שמשיב 4 לא נטל חלק באלימות עצמה.
המדובר במי שחרף גילו הצעיר יחסית הסתבך מס' פעמים עם החוק. ביתר פירוט, למשיב זה רישום ללא הרשעה בגין עבירה של תקיפה וחבלה ממשית ע"י שניים או יותר והחזקת סכין למטרה לא כשרה. התרשמות שירות המבחן מהמשיב במסגרת תיק זה הייתה כי זה פועל מתוך התבססות על קודים תרבותיים וחשיבה לפיה לא ניתן להבליג על פגיעה בכבוד, אם כי להערכתם במהלך השיחות חל שינוי באופן חשיבה זה .
4
עוד עולה כי למשיב תיק מב"ד שעניינו איומים ותקיפת בת זוג הגורמת חבלה של ממש במסגרת ת"פ 7588-09-14 וזאת יחד עם תיק נוסף שעניינו הפרת הוראה חוקית, איומים ותקיפה בנסיבות מחמירות במסגרת ת"פ 49833-11-13. מעיון בכתב האישום ובחומר החקירה שמצוי בתיק שהוגש לבית המשפט עולה כי לכאורה שלושה ימים בלבד לאחר שאסר בית המשפט אסר על המשיב ליצור קשר עם המתלוננת, זה הפר את תנאי שחרורו באופן בוטה ותקף את המתלוננת בהיותה בחודש השישי להריונה. הגם שמדובר בתיק מב"ד, לאחר שבית המשפט עיין בחומר החקירה הרלוונטי ובהתאם להלכות הנוגעות לתיקי מב"ד נראה כי יש לתת להפרה לכאורית זו משקל בהחלטת בית המשפט.
יתרה מכך, שירות המבחן מתרשם כי למשיב 3 קושי לווסת את דחפיו תוך נקיטה בעמדות קורבניות והימנעות מבחינת חלקו בהתנהלות חייו. שירות המבחן שב ומאשרר את ההתרשמות לפיה זה מעדיף את כללי המסורת על הוראות החוק וכי זה חווה את גורמי החוק כגורמים מפלים, אשר אינם עושים עבודתם נאמנה. בסופם של דברים שירות המבחן קובע כי קיימת רמת סיכון גבוהה להתנהגות פורצת חוק. כשזה מצב הדברים, ספק האם חלופה בעניינו של המשיב 2 ישימה. גם אם תרצה לומר שאין לשלול באופן קטגורי שחרור לחלופה (כפי שאכן נעשה בתיק זה), הרי שמן הראוי שזו תהיה מן המעלה הראשונה. שירות המבחן בחן את החלופה ומצא אותה ככזו שאין בה די נוכח היכרות שטחית בין המפקחים העיקריים לבין המשיב והן נוכח חוסר יכולתם לשמש גורמים סמכותיים מציבי גבולות עבור המשיב.
לא בלי קשר, ב"כ המשיבים סבור כי יש להורות על שחרור ולו רק מתוך השוואת עניינו של המשיב 3 לעניינו של המשיב 1. בהקשר לכך, יודגש כי המשיב 1 לא שוחרר אלא זה מצוי במעצר עד תום ההליכים נגדו תחת איזוק אלקטרוני. כך גם עיון מדוקדק בתסקירים של משיב 1 אל מול המשיב 3 מלמד כי התרשמות שירות המבחן ממשיבים אלה שונה תכלית שוני, הן ביחס לרמת הסיכון הנשקפת מהם, הן ביחס להתנהלותם עד להסתבכותם הנוכחית, הן ביחס ליכולתם להישמע לגורמים חיצוניים והן ביחס לטיב החלופות שנבחנו. השוני בין התסקירים נוגע גם לסיבה בגינה בסופם של דברים לא התקבלה המלצה. בעניין אחרון זה יוער כי היותו של הסכסוך פעיל היווה נתון משמעותי ומכריע בפסילת החלופה בעניינו של המשיב 1 מה שאין לומר בעניינו של המשיב 3.
סוף דבר לעיל, לאור האמור לעיל, הנני מורה על שחרורו של המשיב 2 בתנאים הבאים:
א. מעצר בית מלא בכתובת שכונה 4 בית 9 ביישוב ערוער.
5
ב. המשיב יהיה בפיקוח מלא ותמידי לסירוגין של הערבים הבאים מר מוחמד אבו גאמע ת.ז. ********* טלפון:***********; מר גאבר אבו גאמע ת.ז. *********** טלפון: ***********.
ג. הפקדה כספית בסך 10,000 ₪.
ד. ערבות עצמית וערבות צד ג' של כל אחד מהמפקחים בגובה 20,000 ₪.
ה. איסור יצירת קשר במישרין או בעקיפין עם המתלונן.
לאור האמור לעיל, הנני מורה על מעצרו של המשיב 3 עד תום ההליכים כנגדו.
זכות ערר כחוק.
ניתנה והודעה היום י"ז אלול תשע"ה, 01/09/2015 במעמד הנוכחים.
|
דניאל בן טולילה , שופט |
