1

נוכחים:

ב"כ המבקשת עו"ד עומר סגל

ב"כ המשיב 1 עו"ד פלישמן

ב"כ המשיב 2 עו"ד פרידמן

ב"כ המשיב 3 עו"ד בן נתן

המשיבים הובאו

החלטה (משיב 1)

בהסכמת ב"כ המשיב ולנוכח החומר הרפואי שהוצג בפניי, אני מורה על הארכת מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת, בתנאי אשפוז, בבית חולים פסיכיאטרי, על פי החלטת הפסיכיאטר המחוזי וזאת לצורך ביצוע הסתכלות פסיכיאטרית ומתן חוות דעת ביחס לשאלה אם מסוגל המשיב לעמוד לדין ואם היה אחראי למעשיו בעת ביצוע העבירה המיוחסת לו.

הפסיכיאטר המחוזי יוכל להורות על העברת המשיב לבית המעצר, לאחר סיום הבדיקה, אם יגיע למסקנה שאין הוא זקוק להמשך אישפוז.

2

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לפסיכיאטר המחוזי, שמתבקש להגיש את חוות דעתו עד למועד הדיון.

נדחה לדיון ליום 27/02/14 שעה 09:00, כאשר המשיב יובא ממקום משמורתו למועד הדיון.

הודפס פרוטוקול חלקי לב"כ משיב 1.

ניתנה והודעה היום י"ט אדר תשע"ד, 19/02/2014 במעמד הנוכחים.

[פרוטוקול הושמט]

החלטה (משיבים 2 ו-3)

נגד 4 משיבים הוגש כתב אישום המייחס להם, כל אחד בהתאם לחלקו, עבירות של הסגת גבול, איומים, גניבה ותקיפה בצוותא חדא. ביתר פירוט, למשיב 1 מיוחסים האישומים 1, 2 ו-3; למשיב 2, אישומים 1, 2, 3 ו-4; למשיב 3 מיוחסים אישומים 5 ו-6 ולמשיב 4 מיוחס האישום ה-5.

אשר למשיב 4, ראיתי להפנות להחלטתי מיום 02/02/14 במסגרתה הוריתי על שחרורו מהטעם כי מדובר במי שהוא על גבול הקטינות, אשר לחובתו הרשעה אחת מבית משפט לנוער והוא מעורב כאמור בעבירה אחת של הסגת גבול.

ביחס למשיב 1, עניינו נדחה בהחלטה קודמת לבחינת מצבו הנפשי.

3

ביחס למשיב 2, טען ב"כ כי קיימות ראיות לכאורה במובן הטכני ואולם קיים כרסום ממשי הנובע מכמה נתונים: הודעותיה של המתלוננת נגועות בבלבול ואי דיוק ולפיכך קשה יהיה לקבוע ממצאים בהתאם לכך, ביחס לאישומים 3 ו-4 נטען כי המשיב מכחיש באופן גורף את המיוחס לו וכי אין די ראיות לבסס את העבירות. ביחס לאישום 2, טען ב"כ משיב זה, כי מעבר לדבריו של המשיב עצמו במסגרת העימות, במסגרתם הודה כי נקט באלימות, לא ניתן לייחס לו את יתר המעשים. עיינתי בחומר החקירה שהוצג לעיוני בנוגע למשיב זה וסבורני כי קיימות ראיות לכאורה כנדרש לשלב זה של ההליך, לכך שהמשיב נטל חלק באירוע האלים נשוא אישום 2, כפי שעולה מהודעתו במסגרת העימות. כמו כן, מתוך הודעות המתלוננת, עולה מפורשות כי הוא נכח באירועים נוספים וכן היה שותף לדברי האיום שהופעלו כלפיה.

ביחס למשיב 3, נטען כי משיב זה אומנם נכח בדירה, לא על דרך של הסגת גבול, ובמיוחד נטען כי המשיב לא איים וזאת בניגוד לדברי המתלוננת עצמה. עיינתי בחומר החקירה בכל הנוגע למשיב 3, והתרשמתי כי לשלב זה של ההליך קיימות ראיות בדמות גרסתה של המתלוננת וכן דבריה במסגרת העימות מיום 15/01/14. המתלוננת מדגישה את דברי האיום, את חלקו של משיב זה, וכן עונה לשאלה מפורשת האם הוא נכנס בכוח לדירה, כי אכן משיב זה נכנס לדירה ללא רשות.

ב"כ שני המשיבים עתרו להורות על שחרורם בתנאים מגבילים. ביחס למשיב 2, יש לציין כי לא התייצבה חלופה לדיון, ולפיכך בעניינו התבקשה דחייה קצרה. ביחס למשיב 3 התבקש לאפשר את שחרורו למעצר בית לילי בפיקוח אביו ובהרחקה.

לשני המשיבים עבר פלילי רלוונטי כאשר משיב 2 השתחרר ממאסר בגין עבירות זהות ביום 31/03/13 ולחובתו שני מאסרים מותנים, גם למשיב 3 הרשעות בעבירות רלוונטיות ותלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה בן 4 חודשים.

ראיתי להעיר, כי בצדק טענו ב"כ המשיבים, כי היה על התביעה להעביר את כלל חומר החקירה, נוכח הזמן המשמעותי שחלף מאז הגשת כתב האישום, ויש לדאוג להעביר את אותם דיסקים עד למועד הנדחה. לצד האמור אדגיש, כי אין המדובר בתיעוד האירועים אלא בתיעוד פעולות החקירה, על כל המשתמע מכך.

אומנם מדובר בעבירות רכוש מן הרף הנמוך יחסית, אולם, התמונה הכללית המצטיירת מגרסאות המתלוננים ומהנסיבות העולות מכתב האישום מלמדת על עילת מעצר, ביתר שאת כשמדובר במשיבים שלחובתם עבר פלילי רלוונטי. בהינתן כך, סבורני כי לא ניתן לעת הזו לשקול את שחרורם של המשיבים לתנאים המגבילים החלקיים, כאשר ביחס למשיב 2 אף לא הוצעה חלופה קונקרטית לעת הזו.

4

משכך, סברתי כי נכון ששירות המבחן יבדוק את המסוכנות הנשקפת מפניהם, ככל שקיימת, ואת החלופות המוצעות.

בעניינם של משיבים 2 ו-3, נדחה לתאריך 12/03/14 בשעה 10:00.

עד לאותו מועד יתקבלו תסקירים של שירות המבחן בעניינם של משיבים 2 ו-3, התסקירים יוגשו לבית המשפט עד לשעה 12:00 ביום קודם לדיון.

יש לאפשר 5 שיחות טלפון לרבות מכשירים סלולריים לשני המשיבים.

המזכירות וההגנה ישלחו החלטה זו לשירות המבחן.

ניתנה והודעה היום י"ט אדר תשע"ד, 19/02/2014 במעמד הנוכחים.