1

 

החלטה בבקשה להורות על מעצר המשיב (יליד שנת 1979) (להלן - המשיב 4 או טוטח) עד תום ההליכים נגדו בת"פ 39550-03-22.

 

רקע

 

2.         ביום 18.3.2022 הוגשו נגד המשיבים כתבי אישום (ת"פ 39524-03-22 נגד המשיבים 1, 2, 3 ו-5; ת"פ 39550-03-22 נגד המשיב 4), בקשה למעצר המשיבים 4-1 עד תום ההליכים (מ"ת 39536-03-22) ובקשה למתן סעדים זמניים בעניין הרכוש התפוס שחילוטו מבוקש במסגרת כתבי האישום (צ"א 39571-03-22). לבקשת המשיב 4, הדיון בבקשה למעצרו הוקדם והתקיים היום (ראו את ההחלטה בעניין מתווה הדיון ובעניין תמצית הראיות בעניין המשיב 4, מיום 4.4.2022).

 

2

3.         כתבי האישום והבקשות עוסקים בפעילות האזרחית-כספית ובפעילות הארגונית של ארגון הטרור 'החמאס' (להלן - החמאס) בירושלים. על-פי הנטען, המשיב 1 היה אחראי הכספים של החמאס בירושלים ולאחרונה מונה לאחראי על כלל פעילות החמאס בירושלים. במסגרת תפקידו פעל בין השאר, להעברת כספי החמאס מטורקיה לירושלים וחלוקתם לפעילי החמאס בעיר ואף מונה לתאם את פעילות החמאס בהר הבית במהלך חודש הרמדאן. המשיב 1 הוא אף מנהלה של המשיבה 5 (להלן - העמותה), שמטרותיה הרשומות הן איסוף כספים ומתן צדקה לנזקקים וכן סיוע בפעילות תרבות לנזקקים, אך על-פי הנטען, בפועל שימשה העמותה לקידום מטרות החמאס, לצד המטרות האמורות. המשיבים 2 ו-3 הם בניו של המשיב 1, שעל-פי הנטען היו מעורבים בפעילותו האמורה. בעניין המשיב 4 נטען, כי עסק בגיוס כספים בסכומים ניכרים עבור העמותה ובפועל, עבור החמאס.

 

בהתאם לעובדות כתבי האישום, המשיבים מואשמים כל אחד לפי חלקו, בעבירות לפי חוק המאבק בטרור, התשע"ו-2016 (להלן - חוק המאבק בטרור), חוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, חוק איסור מימון טרור, התשס"ה-2005 (להלן - חוק איסור מימון טרור), חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ"ג-1963 ופקודת מס הכנסה (נוסח חדש).

 

4.         בפתח כתב האישום בעניינו של המשיב 4 עמדה המבקשת על כך שארגון החמאס הוא ארגון טרור על-פי דין, אשר הוכרז כי כארגון טרור ביום 22.6.1989 וכי החל מיום 1.11.2016, מועד כניסתו לתוקף של חוק המאבק בטרור, החמאס הוכר כארגון טרור מכוח הוראותיו של חוק זה. לשם הגשמת מטרותיו פועל החמס בשלושה מישורים: פעילות טרור צבאית, הפועלת באמצעות תשתית צבאית; פעילות ארגונית, המושתתת על גיוס תשתית ארגונית בשטח, העברת כספי חמאס למשפחות שהידים ואסירים, עריכת קבלות פנים לאסירי חמאס משוחררים, ארגון תהלוכות של החמאס בערים, קידום פעילות באוניברסיטאות שונות, קידום פעילות חמאס בהר הבית ועוד; פעילות אזרחית, הממומנת באמצעות החמאס, הכוללת פעילות חברתית דתית וחינוכית ובין השאר, פעילות צדקה, ארגון ארוחות איפטאר וחלוקת מזון. פעילות זו נעשית כחלק מקידום מטרות הארגון והגברת אחיזתו ומעמדו מתוך מטרה לקרב את הציבור, להכשיר את הלבבות לאידיאולוגיה של החמאס, לבצר את אחיזתו בקרב האוכלוסייה ולבנות מוסדות שבאמצעותם ניתן יהיה לאפשר את קידום מטרותיו ובכך להרחיב את מעגל התומכים בו.

 

על-פי הנטען בכתב האישום, הפעילות האזרחית מאפשרת לגייס פעילים וכספים לשורת החמאס במטרה להניע תשתיות צבאיות וארגוניות המאפשרות את מימוש ייעודו של החמאס במאבקו נגד מדינת ישראל. כחלק מפעילותו האזרחית וכאמצעי מרכזי להשגת מטרותיה של פעילות זו, עוסק החמאס בפעילות "דעווה". מערך ה"דעווה" של חמאס הוא תשתית מסועפת של מתן שירותים ותמיכות בתחומי החינוך, הדת, הרפואה והרווחה. מערך זה עוסק בפעילות צדקה והטפה, אשר נועדה להכשרת הלבבות, להגברת התמיכה ואהדת הציבור בארגון החמאס וכן להטמעת רעיונותיו ולגיוס פעילים נוספים לשורותיו. על-פי הנטען, כל זאת נעשה לשם קידום מטרות החמאס וכחלק מהמאבק במדינת ישראל ולשם פגיעה בריבונותה.

 

3

העמותה, עמותת 'לג'אנת אל קודס', שמספרה 580506613 (המשיבה 5), היא עמותה רשומה, שנרשמה ביום 16.9.1992, אשר נוהלה בתקופה הרלוונטית לכתב האישום בידי חאלד סבאח, פעיל חמאס (המשיב 1 ולהלן גם - חאלד). מטרותיה הרשומות הן "איסוף כספי מעשרות ומתן צדקה לעניים ונזקקים וכן, סיוע ופעולות תרבות לנזקקים". את העמותה הקימו פעילי חמאס ובהם אמין שוויקי. בשנת 1994 מונה המשיב 1 למנהל העמותה ובמסגרת המינוי הוטלה עליו האחריות לכלל פעילותה ובכלל זה, איסוף כספים, קבלתם, החזקתם וחלוקתם לפי רשימות. על-פי הנטען, העמותה באמצעות המשיב 1 העבירה כספים למשפחות נזקקות ובהם משפחות פעילי חמאס ומשפחות שהידים.

 

5.         בעניין המשיב 4 נטען בכתב האישום בעניינו, כי במהלך השנים 2022-2012 הוא גייס כספים עבור העמותה מגורמים שונים ובסך הכול גייס סך כ-4,000,000 ₪, שהעביר אל המשיב 1. זאת, כנטען, ביודעו כי כספים אלו מועברים אל משפחות ויתומים המזוהים עם החמאס ובעודו מודע לכך שמטרותיה של העמותה הן קידום מטרות החמאס וכי המשיב 1 הוא איש חמאס.

 

עוד נטען, כי בין השאר, קודם ליום 24.12.2021 גייס המשיב 4 סך 70,200 ₪ וניסה להעביר סכום זה אל המשיב 1, אך נעצר באמצעות המשטרה.

 

בהתאם לאמור, המשיב 4 מואשם בכך שביצע פעולות ברכוש במטרה לסייע לקדם פעילות של ארגון טרור או לממנה. בהתאם לכך הוא מואשם בעבירת איסור פעולה ברכוש למטרות טרור. בעניין התקופה שמיום 4.2.2012 ועד יום 31.10.2016, הואשם בעבירה לפי סעיף 8 בחוק איסור מימון טרור, ובעניין התקופה שמיום 1.11.2016 ועד יום 31.12.2020 הואשם בעבירה לפי סעיף 31(א) בחוק המאבק בטרור.

 

מתווה הדיון ועיקרי טענות הצדדים

 

6.         בדיון מיום 31.3.2022 פירטה המבקשת את עיקרי הראיות בעניינו של המשיב 4, אשר לפיהן פעילות העמותה לא הייתה למטרותיה הרשומות, אלא היה זה מצג שווא. כך מאחר שבפועל שימשה העמותה להעברת כספים למשפחות של מחבלי חמאס, גם אם חלק מכספיה הועברו גם לנזקקים ומאחר שנמצא כי מטרתה האמתית הייתה להגביר את נוכחות החמאס בשטח, לזכות בתמיכה בפעילותו ולגייס אנשים לחמאס. עוד הוצגו ראיות בעניין הכסף המזומן, בסך 70,000 ₪, אשר נתפס בידי המשיב 4 ובעניין מטרתו.

 

בהתאם להחלטה מיום 4.4.2022 בעניין מתווה הדיון, עיקרי טענותיו של המשיב 4 בעניין הראיות הוגשו ביום 7.4.2022 ועיקרי טענותיה של המבקשת הוגשו לקראת הדיון שהתקיים היום.

 

4

7.         עיקרי טענותיו של המשיב 4 הן כי הוא מעולם לא עסק בכספי העמותה הישראלית, אלא ב כספי עמותה ששמה דומה, הרשומה בממלכה ההאשמית הירדנית וכי עסק רק בפעילות הומניטארית שכללה איסוף כספי תרומות לנזקקים וליתומים. לטענתו, כל אותם כספים תועדו בקבלות שתיעדו הן את איסוף הכספים מתורמים עבור העמותה הירדנית, הן את פרטי מקבלי התרומות. עוד טען, כי אף הקשר עם המשיב 1 היה באמצעות העמותה הירדנית ולא דרך העמותה הישראלית, אשר על-פי טענתו, כלל לא ידע על קיומה וכלל לא העביר אליה כספי תרומות. המשיב 4 אף טען, כי עת נחקר, הוצגו לו שמות של עמותות שונות, ששמן דומה לשמה של העמותה הנדונה, אך בסופו של דבר הואשם בקשר לעמותה הנדונה שבפועל, לא נחקר לגביה, גם אם שמה דומה.

 

עוד הוסיף המשיב 4 וטען, כי אפילו היה מוכח כי פעל גם באמצעות העמותה הישראלית הנדונה - למרות הכחשתו למעורבות בפעילותה - עדיין לא ניתן היה להאשימו בעבירות שבהן הואשם, מאחר שאין בידי המבקשת ראיות להוכיח כי ידע על פעילותה של העמותה למטרת טרור או כי התכוון לפעול למטרה זו. כן טען, כי העמותה הנדונה לא הוכרזה כארגון טרור ולפיכך גם מטעם זה לא ניתן לומר כי הפעילות במסגרתה היא פעילות אסורה. בהקשר זה הוסיף, כי העמותה הייתה רשומה כדין ואף קיבלה אישור ניהול תקין ולפיכך לא ניתן לטעון כי היה על המשיב 4 לדעת על פעילותה הלא חוקית הנטענת. בעניין זה אף הפנה לדבריהם של נחקרים רבים, אשר בדומה למשיב 4 הכחישו שהעמותה קשורה בפעילות החמאס או שייכת לארגון זה. לטענתו, לעומת כל אותם דברי נחקרים, המבקשת בחרה להסתמך דווקא על דבריו של המשיב 1, אשר אין די בהם כדי לבסס את קשריה של העמותה עם החמאס ואת פעילותה הפסולה הנטענת.

 

בא-כוח המשיב 4 הוסיף וטען כי בגרסתו של המשיב 1 אף נפלו לא מעט סתירות, אך למרות זאת המבקשת בחרה להסתמך רק על דבריו המפלילים את המשיב 4. בעניין הכסף בסך 70,000 ₪ שנתפס טען, כי נועד לרכישת רכב. טענה נוספת שהעלה היא כי העובדה שנחקרו תורמים ומתרימים נוספים, אך נגדם לא הוגש כתב אישום, היא בגדר אכיפה בררנית, אשר יש בה כדי להצדיק להימנע ממעצרו של המשיב 4.

 

לחלופין טען בא-כוח המשיב 4, כי אפילו ייקבע כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת האשמה ואף מתקיימת לגביו עילת מעצר, יש לבחון את אפשרות שחרורו לחלופת מעצר, שלפיה ישהה במעצר בית בביתו בשכונת בית חנינה או בבית אמו בשכונת שועפאת. בעניין זה הפנה למקרים דומים אשר בהם שוחררו נאשמים לחלופות מעצר.

 

8.         בתשובתה בעיקרי הטיעון מטעמה ובדיון, טענה המבקשת כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת האשמה, כי לגבי המשיב 4 ישנה עילת מעצר וכי בנסיבות אלו, אין מקום לבחינת חלופת מעצר.

 

5

דיון והכרעה

 

9.         לאחר בחינת טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת עובדות כתב האישום בעניינו של המשיב 4. עיקרי המחלוקת הם בשאלה אם המשיב היה מודע לפעילותה הנטענת של העמותה, שלפיה פעלה לקידום מטרות ארגון החמאס, או אם הניח כי פעילותה היא פעילות צדקה הומניטרית או כי כטענתו, הוא כלל לא התרים כספים לעמותה הישראלית, אלא לעמותה אחרת, הרשומה בירדן וכי העביר את כספיה רק ליתומים ולנזקקים. שאלה נוספת נוגעת למטרת הסכום שנתפס ברשותו.

 

10.       אלו הן עיקרי הראיות התומכות בכך שהמשיב 4 ידע על פעילותה האמתית של העמותה, על כך שידע שפעילותה נועדה לקדם את מטרות החמאס, על כך שפעילותו הייתה חלק מפעילותו כפעיל חמאס ועל כך שהכסף שנתפס ברשותו בסך 70,000 ₪ נועד לפעילות העמותה, ביודעו מה מטרותיה האמתיות:

 

א.        הודעתו של המשיב 1 מיום 25.2.2022: בהודעה זו סיפר המשיב 1 על פעילותה של העמותה ועל פעילותו במסגרתה. בין השאר סיפר כי נשא עונש מאסר משנת 1982 עד שנת 1994. עם שחרורו ביקרו אותו פעילי חמאס והציעו לו לעבוד בעמותה, שמטרתה הייתה פעילות הקשורה לרמדאן, לשינון הקוראן וסיוע למשפחות נזקקות וליתומים ובהם משפחות "שהידים" (מחבלים) ואסירים (פסקאות 79-74). משנת 1994 עד שנת 2012 רוב חברי הוועד היו אנשי חמאס ואף רשימת המוטבים של כספי העמותה כללה גם ילדי "שהידים", משפחות אסירים שקיבלו כספי תמיכה מהעמותה (שם, 100-83), וצעירי "הכותלה אל אסלאמיה" (שם, 113-105). לפי דבריו, רוב התרומות חולקו ליתומים שאינם מזוהים עם ארגון החמאס, וזאת מתוך מטרה להפוך את פעילות העמותה לפעילות חוקית ושגרתית, אשר פעילותה לא תעורר חשד (שם, 152).

 

בעניין המשיב 4, אמר המשיב 1 את הדברים הבאים: "פראס טוטח ... משתייך לחמאס ומעביר לוועדה... סכום של 100,000 ₪ לטובת תכנית היתומים במסגרת... חשוב מאד לארגון חמאס שאני אהיה בתפקיד שלי... חשוב מאד לארגון חמאס לדאוג ליתומים והנזקקים לבני השהידים ולמשפחות האסירים" (שם, 104-102).

 

6

ב.         הודעתו של המשיב 1 מיום 3.3.2022: בהודעה זו חזר על כך שהמשיב 4 ידע שהוא פעיל חמאס וכי הכסף נועד למשפחות וליתומים המזוהים עם ארגון החמאס. כמו כן המשיב 4 מודע למטרותיה של העמותה ולכך שפעילותה היא פעילות "דעווה" של החמאס. הוא אף ידע שהוא, המשיב 1, נעצר בשנת 2004 בשל פעילותו במסגרת החמאס וכן כי המשיב 4 נעצר כשברשותו סך 70,000 ₪ שנועד לעבור אליו, כחלק מסך 100,000 ₪ שהמשיב 4 אמור היה להעביר אליו עבור העמותה.

 

כך בין השאר, אמר "פראס [המשיב 4] פעיל חמאס... פארס נעצר באל אקצא לפני בערך כחודשיים והיה לו סכום של 70,000 שקלים שהיה אמור למסור לי, לוועדת 'אלזקאה'. כפי שמסרתי... פראס מוסר לי בערך סכום של 100,000 שקל כל 3 חודשים מזה 10 שנים וזה היה בהדרגתיות. פראס יודע שאני משתייך לחמאס, פראס מוסר לנו את התרומות והוא יודע שהכסף ליתומים ולמשפחות הנזקקות וגם יודע שפעילות הוועדה הנה פעילות 'דעווה' של חמאס ופיראס היה עצור על חמאס בשנת 04" (שם, 45).

 

11.       ראיות נוספות בעניין הכסף המזומן, בסך 70,000 ₪, שנתפס ברשות המשיב 4 ובעניין ידיעתו כי סכום זה אמור היה להימסר למשיב 1 עבור פעילות העמותה, הפועלת לקידום מטרות החמאס:

 

א.        דו"ח פעולה מיום 24.12.2021 בעניין תפיסת סך 70,000 ₪: כאמור בדו"ח, סכום זה נתפס במזומן ברשות בנו של המשיב 4, נער כבן 12, כשהגיע עם אביו, המשיב 4, לתפילה בהר הבית. סכום זה תאם את הסכום שלדברי המשיב 1, המשיב 4 אמור היה למסור לו. טענת המשיב 4 הייתה כי מדובר בכספי חסכונות (קרן השתלמות שלו ופנסיה של אשתו) והוא אף ניסה להתקשר לאשתו כדי שתצלם מסמך התומך בכך, אך היא טענה שאינה יודעת להשיג לו את המסמך.

 

            גרסתו של המשיב 4 בעניין סכום זה היא כי הכסף נועד לרכישת רכב, כפי שיפורט להלן.

 

ב.         התכתבות בין חאלד למשיב 4 מיום 19.12.2021: מהתכתבות זו במסרונים עולה כי המשיב 1 כתב למשיב 4 שקיבל ממנו סך 32,400 ₪ ו-100$ והוא מבקש מהמשיב 4 לאשר זאת והוא אמנם מאשר זאת.

 

ג.         חקירתו של חאלד בשב"כ מיום 4.2.2022 בשעה 22:15: בחקירה זו הסביר המשיב 1 כי שני הסכומים, 70,000 ₪ ו-30,000 ₪ אמורים היו לעבור אליו, וכי אינו יודע מדוע המשיב 4 משקר בעניין הכסף שנתפס עליו. הוא אף מאשר כי ההתכתבות האמורה עסקה בסכום האמור. דברים דומים אישר בהודעתו מיום 10.3.2022, כי ההתכתבות במכשיר הנייד שלו עם המשיב 4 נוגעת לאותם כספים.

 

7

12.       גרסת המשיב 4: על-פי טענת המבקשת, גרסת המשיב 4 בתמצית היא כי את הכספים שאסף העביר אל העמותה של המשיב 1 (הודעתו מיום 10.2.2022); הוא מכיר את המשיב 1 זה כעשרים שנה, אך מאז נתפס עם הכסף הוא לא ראה אותו ולא העביר אליו כספים, אך כחודש קודם לכן העביר לו כ-30,000 ₪ וקיבל קבלה עבור סכום זה (הודעתו מיום 5.2.2022); משנת 2005 הוא מעביר את התרומות של המשפחה אל אגודת הצדקה שהמשיב 1 מנהל (הודעתו מיום 13.2.2022); הוא אוסף תרומות ליתומים ומעביר אותן, בסך כ-100,000 ₪, אל המשיב 1 באופן אישי, אחת לשלושה חודשים, ומקבל חשבוניות. הוא החל באיסוף התרומות בשנת 2005 וכי הפעם הראשונה שנתן למשיב 1 את הכספים הייתה בשנת 2006 ומאז הסכומים שהוא מעביר גדלו. עוד טען, כי עלאא ביזלמיט עובד אתו בנגרייה, הם שוחחו על כלי רכב והוא ביקש מביזלמיט לסייע לו ברכישת רכב. דובר ברכב מסוג ג'יפ יונדאי טוסון שהוא חיפש לקנות והוא מצא בחור בשם אריה ברעננה וסיכם עם ביזלמיט שייסע עמו לקנות את הרכב לאחר התפילה בהר הבית ביום 24.12.2021, ולכן לקח עמו מביתו סך 70,000 ₪ שמשך מכספי קרן השתלמות שלו ומכספי פנסיה של אשתו (הודעתו מיום 3.3.2022).

 

יוער כי הודעותיו האמורות של המשיב 4 לא נמסרו לעיוני במסגרת חומר החקירה שבאות כוח המבקשת העבירו לעיוני, אולם דומה היה כי הדברים האמורים לא היו שנויים במחלוקת.

 

13.       גרסתו של המשיב 4 בעניין רכישת הרכב נסתרת בראיות הבאות: בהודעתו במשטרה אישר ביזלמיט את נכונות הדברים שמסר בחקירתו בשב"כ. באותה חקירה בשב"כ (מיום 7.2.2022) אמר, כי הכסף שנתפס ברשות המשיב 4 (70,000 ₪) נועד להגיע אליו, כדי שירכוש רכב הובלות מסוג מרצדס, כי לא סיכמו על תאריך לרכישתו, כי לא קבע עם המשיב 4 להיפגש עמו ואף לא נקבע מועד להעברת הכסף.

 

העובדה שהכסף, אשר כלל כסף מזומן בסכום משמעותי (70,000 ₪) הוסתר על בנו בן 12 של המשיב 4, שהובא לתפילה בהר הבית והסתירות שעלו בין גרסת המשיב 4 לגרסתו של ביזלמיט, תומכות בכך שלא דובר בכסף "תמים" שנועד לרכישת רכב, כפי שביקש המשיב 4 לטעון. זאת במיוחד מאחר שהמשיב 4, שטען שהצטייד בכסף כדי לרכוש רכב מסוים מאדם מסוים, לא ידע למסור את פרטי המוכר של אותו רכב ואף מסר פרטים שונים לגבי עיר מגוריו. כמו כן, גרסתו של המשיב 1, הנתמכת בהתכתבות בינו לבין המשיב 4 בעניין העברת הסכום שנתפס כאמור, מחזקים את העובדה שדובר בכסף שנועד להעברה אל העמותה שבראשה עמד המשיב 1. על-פי הראיות שפורטו לעיל, המשיב 4 ידע על מטרותיה של העמותה וכן ידע על כך שהמשיב 1 הוא פעיל חמאס אשר מנהל את העמותה בשם ארגון זה וגם למטרותיו.

 

8

14.       טענת המשיב 4 בדבר העובדה שהעמותה רשומה כחוק ואף קיבלה אישור ניהול תקין או טענותיו כי פעל מול עמותות אחרות, הרשומות בירדן, אינן מעלות או מורידות. זאת מאחר שכאמור לעיל, ישנן ראיות התומכות בכך שהוא העביר את הכספים לידי המשיב 1, ביודעו כי הוא איש חמאס המנהל את העמותה, שמטרותיה הרשמיות הן לכאורה, כשרות. כך בעוד שבפועל, מדובר בעמותה הפועלת גם למטרות שאינן כשרות.

 

בעניין טענת המשיב 4 כי ברשותו קבלות על העברות של כספים לעמותות הפועלות כדין, הציגה המבקשת זכ"ד מיום 7.2.2022 שבו מתועדים דברי המשיב 4, כי אינו שומר קבלות וכי אינן ברשותו. בנסיבות אלו, לא ברור על יסוד מה טוען עתה בא-כוחו כי ברשותו מאות קבלות התומכות בכך שהכספים שגייס המשיב 4 ושהעביר לעמותות, הועברו לעמותות כשרות, שאינן העמותה הנדונה. מכל מקום, בהיעדר מחלוקת על כך שהוא העביר את הכספים אל המשיב 1 ואל העמותה הנדונה, שאותה ניהל המשיב 1, אין באותן קבלות, שלפי הנטען מצויות ברשות בא-כוח המשיב 4, כדי להעלות או להוריד.

 

15.       אף מקובלת עליי טענת המבקשת כי אין רלוונטיות לכך שהעמותה הנדונה לא הוכרזה כארגון טרור. שכן די בראיות שלפיהן בפועל העמותה פועלת לקידום מטרות החמאס, בראיות שלפיהן המשיב 1 רשום כמנהל העמותה ואף מנהל אותה בפועל ובראיות שלפיהן העובדה שלכאורה מדובר בעמותה חוקית, היא רק למראית עין, כדי לבסס את העבירה שבה מואשם המשיב 4.

 

לשלמות הדברים יש להוסיף, כי לדברי באות-כוח המבקשת, לאחרונה החל רשם העמותות לפעול לשלילת אישור ניהול תקין שניתן לעמותה וכי אף נשלחה אליה התראה בעניין.

 

16.       המבקשת הפנתה עוד לכך שהמשיב 4 הורשע בשנת 2004 בבית המשפט הצבאי יהודה בעבירות חברות בהתאגדות בלתי חוקית, החזקת ידיים, סיוע ומתן שירות להתאגדות בלתי חוקית. המבקשת טענה כי יש בהרשעות אלו כדי לחזק את מסוכנותו של המשיב 4. כמו כן, יש בכך כדי לחזק את היותו חבר בארגון טרור. זאת לנוכח הגדרת "חבר בארגון טרור" בחוק המאבק בטרור, הקובעת כי "מי שהיה חבר בארגון טרור יראו אותו כחבר באותו ארגון, אלא אם כן הוכיח כי חדל מלהיות חבר בו". המבקשת טענה, כי מאחר שעל-פי הראיות שפורטו לעיל לא עלה בידי המשיב 4 להוכיח כי חדל מלהיות חבר בארגון טרור, יש בהרשעתו האמורה כדי לחזק את הראיות בדבר היותו פעיל בארגון טרור וחבר בו.

 

17.       לבסוף, המבקשת טענה כי אין מקום לטענת אכיפה בררנית, מאחר שהסיבה לאי הגשת כתב אישום נגד כל אלו שנחקרו נעוצה בהיעדר ראיות מספיקות נגדם.

 

9

מכל מקום ספק אם יש מקום להידרש לטענת אכיפה בררנית בשלב המעצר. שכן כבר נקבע כי בדרך כלל השלב המתאים להעלאת טענת אכיפה בררנית אינה בשלב המעצר, אלא במסגרת ההליך העיקרי (בש"פ 7148/12  כנאנה נ' מדינת ישראל (14.10.2012)‏‏, כבוד השופטת ד' ברק-ארז, פסקה 26; בש"פ 4068/15  מלכה נ' מדינת ישראל (22.6.2015)‏‏, כבוד השופט ע' פוגלמן, פסקה 25).

 

18        מכל האמור עולה כי ישנן ראיות לכאורה להוכחת האשמה. על יסוד אותן ראיות ולנוכח העבירות שבהן מואשם המשיב 4, אף קמה עילה למעצרו, לנוכח חזקת המסוכנות הסטטוטורית הקבועה בסעיף 21(א)(1)(ג)(2) בחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, שעניינה כי יש במעשי המשיב 4 כדי לבסס יסוד סביר לחשש שיסכן את בטחון המדינה. כך גם לפי סעיף 21(א)(1)(ב) בחוק זה, שעניינו בכך שהמשיב 4 מואשם בעבירת ביטחון.

 

לא אחת נקבע, כי אף פעילות אזרחית, כספית וכלכלית, אשר בעיקרה נועדה לסייע לאוכלוסייה נזקקת, מקימה עילת מעצר, אם במהותה נועדה לסייע לפעילותו של ארגון טרור. אף נקבע כי בנסיבות שבהן נמצאו ראיות לכאורה לביסוס פעילות כאמור, בדרך כלל אין מקום לבחינת חלופת מעצר (ראו בין השאר: בש"פ 6552/05 עבידאת נ' מדינת ישראל (17.8.2005)‏‏, כבוד השופטת א' פרוקצ'יה, פסקאות 13-11 והפסיקה שם; בש"פ 9577/11 זלום נ' מדינת ישראל (9.1.2012), כבוד השופט א' רובינשטיין, פסקאות יא-יב. כן ראו את פירוט תמצית ההחלטות בעניין אותה פרשה בהחלטה בבש"פ 392/12 פלוני נ' מדינת ישראל (26.1.2012), כבוד השופט י' עמית).

 

19.       עם זאת, כפי שטען בא-כוח המשיב 4, לא אחת נמצא כי אף בנסיבות כאמור, יש לבחון חלופת מעצר (ראו למשל: בש"פ 5166/17 מדינת ישראל נ' מחאג'נה (29.6.2017), כבוד השופט ע' פוגלמן). כך במיוחד במקום שבו לכאורה, אין מדובר בנאשם העיקרי ובפעיל מרכזי במסגרת פעילותיה של העמותה.

 

נראה כי בנסיבות הנדונות ראוי שחלופת המעצר שהציע המשיב 4 תיבחן באמצעות גורם מקצועי מטעם שירות המבחן, אשר מתבקש לבחון את חלופות המעצר המוצעות (מעצר בית בביתו של המשיב 4 או בבית אמו).

 

תסקיר כאמור, בעניין המשיב 4, יוגש עד יום 15.5.2022.

 

20.       מועד הדיון בעניין חלופת המעצר בעניין המשיב 4, יתקיים ביום 18.5.2022 בשעה 13:30, המועד שנקבע לדיון בעניין שאר המשיבים.

 

10

בשל אי בהירות שנפלה בהחלטה מיום 4.4.2022, מובהר כי הדיון בעניין הבקשה לסעדים זמניים בעניין כל המשיבים, לרבות בעניין המשיב 4, יתקיים כפי שנקבע, ביום 18.5.2022 בשעה 13:30 (המועד שנקבע לדיון בעניין המשיבים האחרים, הן בעניין בקשת המעצר עד תום ההליכים הן בעניין הבקשה לסעדים זמניים).

 

לעיוני ביום 16.5.2022.

 

בהסכמת באי-כוח הצדדים, החלטה זו ניתנת בהיעדר הצדדים.

 

המזכירות מתבקשת להמציא את ההחלטה בדחיפות אל באי-כוח הצדדים, שב"ס ושירות המבחן.

 

שב"ס יאפשר למשיב 4 (פראס טוטח) שיחת טלפון עם בא-כוחו, אשר יסביר לו את תוכנה של החלטה זו.

 

 

 

ניתנה היום, י' בניסן תשפ"ב, 11 באפריל 2022, בהיעדר הצדדים.