1

כתב האישום והבקשה

1.       לפניי בקשה למעצרו של המשיב 2 (להלן: "המשיב") עד לתום ההליכים המשפטיים.

2.       בבסיס הבקשה כתב אישום שהוגש נגד המשיב ביום 17.3.22. כתב האישום אוחז בארבעה אישומים. באישום הראשון מיוחסת למשיב ולנאשם 1 עבירה של סחר בסם, בכך שמכרו לכאורה לסוכן משטרתי 75 יחידת סם מסוג MDMA. האישום השני מייחס למשיב עבירה של סחר בסמים בכך שמכר לסוכן משטרתי 0.71 גרם קוקאין. האישום השלישי מייחס למשיב עבירה של סחר בסמים בכך שמכר לסוכן משטרתי 0.67 גרם קוקאין. האישום הרביעי מייחס למשיב עבירה של סחר בסמים בכך שמכר לסוכן משטרתי 0.66 גרם קוקאין. מעובדות כתב האישום עולה עוד כי המכירות התבצעו לאחר תיאום מוקדם בין המשיב לסוכן.

טענות הצדדים

2

3.       בדיון שהתקיים בפניי ביום 3.4.22 חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה. ב"כ המשיב העלה מספר טענות: ראשית, ב"כ המשיב טען בייחס לאופן הפעלת הסוכן המשטרתי. שנית, נטען כי אין לתת לגירסת המשיב בחקירתו משקל של ממש לנוכח נתוניו ובלשונו של ב"כ המשיב "המשיב משהו בו לא רגיל. הוא לא עונה תשובות הגיוניות ולא מבין דברים שבן אדם רגיל אמור להבין" (עמ' 6 שורות 18-19). בהקשר זה נטען כי התמונות שהוצגו בפני המשיב בחקירתו ולכאורה מתעדים אותו מבצע את העסקאות עם הסוכן אינן מתעדות את המשיב אלא אדם אחר. כך גם נטען, כי אין לייחס משקל לכך שהמשיב בחקירתו זיהה עצמו בתמונות המתעדות את העסקאות.

4.       מאידך, המבקשת חזרה על בקשתה למעצר ועל הראיות שפורטו בבקשה. לטענתה קיימות ראיות לכאורה - הן על בסיס אמרותיו של המשיב בחקירתו, הן על בסיס תוצרי מחקרי התקשורת והן על בסיס תמונות המתעדות את המשיב בזירת העסקאות באמצעות רכבו.

דיון והכרעה

5.       לאחר שעיינתי בראיות שהוצגו בפניי, מצאתי כי קיימות ראיות לכאורה ברף הנדרש, ולצורך שלב זה, אף מעבר לנדרש. אפרט.

6.       בתיק זה הראיות המרכזיות הן ההודעות שמסר הבלש ששימש כסוכן, תמללי השיחות ותמונות שתועד בכל אחת מהעסקאות נושאי האישומים (ראו הודעות מתאריכים 16.2.22, 21.2.22 ומיום 1.3.22 וכן תמלילי השיחות והתמונות שצורפו להודעות אלה). מהודעות אלה עולה כי העסקאות תואמו מראש באמצעות שיחות טלפון וכי המשיב הגיע לכל אחת מהעסקאות המיוחסות לו מלווה על ידי נהג שנהג ברכב בבעלותו של המשיב. מהודעת הסוכן עולה גם כי היו עסקאות שלכאורה המשיב לא הגיע בעצמו (ראו הודעה מיום 1.3.22 שורות 4-5).

7.       העסקאות המיוחסות למשיב הוקלטו על ידי הסוכן ותועדו כאמור בהקלטה ובתמונות.

8.       בתיק קיימים תוצרי מחקרי תקשורת המלמדים על שיחות טלפון שבוצעו לפני כל אחת מהעסקאות. השיחות בוצעו בין מספר טלפון שהמשיב מאשר שהוא בשימושו לטלפון המבצעי שהחזיק הסוכן המשטרתי. לנוכח טיעוני ב"כ המשיב אין גם חולק על כך. כפי שיפורט בהמשך, המשיב אישר שהחזיק במספר טלפון שדרכו הסוכן תיאם לכאורה את עסקאות הסמים. תוצרי מחקרי התקשורת מאכנים את המשיב בזירות האירוע.

9.       לכך יש להוסיף שהמשיב הגיע לביצוע עסקאות הסחר בכלי רכב שבבעלותו כאשר אחר נוהג ברכב.

3

10.   המשיב נעצר בזירת האירוע, יחד עם אחר, בעת ביצוע המעשים המתוארים באישום הראשון, כאשר גם עסקה זו תואמה באמצעות מספר הטלפון שבשימושו.

11.   גרסאות המשיב: בחקירותיו המשיב אמנם מכחיש את ביצוע העסקאות מכל וכל, ואולם מסר פרטים שאינם מתיישבים עם גרסתו זו והלכה למעשה מחזקים את הראיות נגדו. בחקירתו מיום 8.3.22 המשיב מסר כי מספר הטלפון שלו הוא 0527855489 (שורות 12-13, 40-41). בחקירתו מיום 13.3.22 המשך המשיב להכחיש את העבירות שיוחסו לו. בפני המשיב הוצגו תמונות שצולמו במהלך ביצוע העסקאות. המשיב אישר בסופו של יום כי הוא מזהה את אחיו ואת עצמו ברכב (שורות 15-29 וראו גם שורות 46-49; 56-64). המשיב זיהה את קולו בחלק מהשיחות שהוקלטו והכחיש חלק אחר (שורות 66-79). בחקירתו מיום 14.3.22 אישר המשיב כי הוא מזהה את קולו בשיחות מוקלטות שהוצגו בפניו וכן מזהה עצמו בתמונות (עמ' שורות 18-28; עמ' 2 שורות 5-10, 17-19). בהמשך חקירה זו הוטחו בפני המשיב שיחות טלפון מוקלטות נוספות אך המשיב טען כי "לא יודע זה לא אני" (עמ' 3 שורות 1-5), זאת חרף העובדה שהשיחות המוקלטות בוצעו לכאורה ממספר הטלפון שהמשיב מסר כי המכשיר שלו. בשלב מסוים בחקירתו המשיב אף טען כי אינו מעונין להגיב להטחת השיחות המוקלטות בפניו ובלשונו "אני לא מעוניין לדבר" (ראו שורות 5-13). בייחס לעסקה האחרונה (האישום הראשון בכתב האישום) אישר המשיב כי הגיע לזירת האירוע עם נאשם 1, אך הכחיש שתפקידו בזירה היה לתצפת. לטענתו, קרא בשמו של נאשם 1 בזירת האירוע, כפי המתואר בעובדות אישום זה, לא משום שהבחין בשוטרים אלא משום שהנאשם 1 החזיק במכשיר הטלפון שלו.

12.   הנה כי כן, מהמקובץ עולה כי כתב האישום מבוסס על ראיות ישירות ונסיבתיות הקושרות את המשיב לביצוע עבירות הסחר המיוחסות לו בכתב האישום.

13.   ב"כ המשיב העלה טענה ממנה השתמע לכאורה כי דיבורו ותשובותיו של המשיב לא הגיוניים וכושר הבנתו ושיפוטו פגומים. דין האמת להיאמר, לא ניתן היה לרדת לסוף טענתו של ב"כ המשיב. כך במיוחד כאשר בפני בית המשפט לא הונחה תשתית ראייתית שיש בה כדי ללמד על פגיעה בכושר שיפוטו של המשיב או כל בעיה רפואית אחרת הקשורה לעניין זה. עם זאת, לנוכח טענה זו והזהירות המתבקשת מכך, עיינתי בהודעותיו של המשיב, ולא מצאתי תימוכין לטענה זו. מדובר במשיב שבחקירותיו עמד בהכחשותיו חרף העובדה שהוצגו בפניו ראיות הקושרות אותו לעבירות המיוחסות לו. ייתכן בהחלט כי ככל שעדות המשיב תשמע בית משפט ישתכנע אחרת, אולם לצורך השלב הדיוני שבפניי, ומשלא הוצגה כל תשתית ראייתית לכך ואין אינדיקציות כאלו מהודעותיו, ממילא אין בסיס לטענה זו.

4

14.   אשר לטענות בעניין הפעלת הבלש כסוכן ואופן ההפעלה, הרי שככלל טענות מסוג זה יש לבחון בתיק העיקרי של ההליך ולא בשלב זה. זאת, גם לנוכח הצורך בשמיעת ראיות כדי להכריע בטענות מסוג זה.

15.   לנוכח כל האמור, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה לעבירות המיוחסות למשיב.

16.   אשר לעילת המעצר; כידוע העבירות המיוחסות למשיב מקימות עילת מעצר של מסוכנות. כפי שנקבע פעמים רבות: "העבירה המיוחסת לעורר מקימה עילת מעצר לפי סעיף 21(א)(1)(ג)(3) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות איפה - מעצרים), תשנ"ו - 1996. הכלל הנוהג בעבירה של סחר בסמים הוא כי כלל חלופת מעצר אינה מספקת להפגת המסוכנות הנשקפת ממי שנאשם בעבירה זו. בבסיס תפיסה זו מצויה פגיעתם הרעה של הסמים בחברה, בבחינת חולי המאכל את יסודותיה, העובדה שמאבק יעיל בסמים מחייב את גדיעת שרשרת הפצת הסם ובעיקר העובדה שהסחר בסמים יכול להתבצע גם כאשר הנאשם מצוי בחלופת מעצר, וגם כאשר חופש התנועה שלו הוגבל (בש"פ 6463/09 איליה נ' מדינת ישראל (26.8.09)). שחרור לחלופת מעצר ייתכן אפוא במקרים אלה רק בהתקיים נסיבות חריגות ויוצאות דופן" (בש"פ 8800/10 אלטלאקה נ' מדינת ישראל (14.12.2010), כבוד השופט ע' ארבל, פסקה 8 (להלן - עניין אלטלאקה)).

17.   אמנם מדובר במשיב נעדר עבר פלילי, אך לחובתו הרשעות בעבירות תעבורה, בין היתר, בגין עבירות נהיגה בזמן פסילה, דבר שבנסיבות העניין מקשה לתת בו אימון.

18.   נוכח האמור, לטעמי, אין מקום לבחון עתירת ב"כ המשיב לשחרור המשיב לחלופה, הגם שלא הוצעה חלופה כלל, בטרם קבלת תסקיר מעצר בעניינו.

19.   נוכח האמור, אני מורה לשירות המבחן להגיש תסקיר בעניינו של המשיב. התסקיר יבחן את מידת המסוכנות הנשקפת מהמשיב והאפשרות לאיינה בחלופת מעצר, ככל שתוצע חלופת מעצר בפני שירות המבחן. תשומת לב שירות המבחן לכך שהמשיב סובל מבעיות רפואיות - אי ספיקת כליות ומטופל בדיאליזה.

20.   תסקיר שירות המבחן יוגש תוך 30 יום מהיום.

21.   ההחלטה תשלח לשירות המבחן.

5

22.   ההחלטה תועבר לעיוני של חברי כבוד השופט ח. פס על מנת שיקב דיון המשך בפניו.

23.   חומר הראיות שהוגש לעיוני יוחזר לתביעה באמצעות המזכירות.

24.   המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' ניסן תשפ"ב, 11 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.