מ"ת 34726/09/22 – מדינת ישראל-תביעות נגב נגד ג'אמל אבו לקימה,נעים סראחין
1
בפני |
כבוד השופט יניב בן הרוש
|
|
המבקשת |
מדינת ישראל-תביעות נגב ע"י ב"כ עו"ד רוזין אדרי |
|
נגד
|
||
המשיבים |
1. ג'אמל אבו לקימה (עציר)-ויעוד חזותי ע"י ב"כ עו"ד נטלי אוטן 2. נעים סראחין (עציר)-ויעוד חזותי ע"י ב"כ עו"ד שלום פיניאה |
|
החלטה |
||
רקע
1. לפניי בקשה להורות על מעצר המשיבים עד לתום ההליכים בכתב אישום המייחס למשיבים (להלן: המשיבים) ביצוע עבירות גידול יצור הכנת סמים מסוכנים, לפי סעיף 6 לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), התשל"ג-1977 (להלן: פקודת הסמים) והפרעת שוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ג-1977 (להלן: חוק העונשין)
2. על פי עובדות כתב האישום, ביום 4.9.22 בסמוך לנחל סכר, הקימו המשיבים חממה לגידול צמח הקנאביס על ידי כך שפרסו צינורות השקיה, התקינו מצבר ושתלו 1240 שתילים. וכשהשוטרים ניסו לעצור את המשיבים, ג'מאל אבו לקימה (להלן: "משיב 1") ניסה לברוח ונעים סראחין (להלן: "משיב 2") ניסה להשתחרר מאחיזתו של אחד השוטרים.
טיעוני הצדדים
2
3. באת כוחו של המשיב 1 הסכימה לכך שהמשיב נתפס במקום אך לא הסכימה לקיומן של ראיות לכאורה לעבירת גידול הסמים, משום שלטענתה המשיבים הגיעו למקום במקרה ועצרו להסתכל על השתילים מתוך סקרנות. לשיטתה עצם הימצאות המשיב 1 במקום אינה מעידה כלל על ביצוע העבירה המיוחסת לו שכן לא נתפס עושה פעולה אקטיבית להקמת החממה. לעניין תמונות הפנים של משיב 1 טענה כי השוטרים לא בדקו אם אכן מדובר אותו אדם. לעניין התמונות של הנחל שנמצאו בטלפון של המשיב טענה כי הסקת המסקנה לפיה המשיבים גידלו סמים רק מעצם מכך שהמשיב 1 שלח למשיב 2 תמונה של נחל ואמר לו "מקום יפה", הינה מרחיקת לכת. עוד ציינה כי המשטרה לא ביצעה איכון טלפונים על מנת לחזק טענותיה בדבר תכנון בניית החממה על ידי המשיבים. לבסוף הפנתה לכך שמדובר במשיב נעדר עבר פלילי וביקשה לשחררו למעצר בית.
4. בא כוחו של משיב 2, הפנה גם הוא לכך כי לא בוצע איכון טלפונים וכי לא ניתן לומר כי המשיבים היו במקום הרבה פעמים כפי שמגדלים נמצאים בדרך כלל במקום הגידול ועל כך עצם הימצאותם במקום בעת תפיסתם אינה מעידה על ביצוע עבירת גידול הסמים. ולשיטתו, המבקשת לא מרימה את נטל ההוכחה שמוטל עליה. עוד ציין כי לא ברור מניין הגיעו השוטרים למספר שתילים כה גבוה. הפנה לכך שמדובר במשיב צעיר נעדר עבר פלילי וביקש לשחררו למעצר בית.
5. ב"כ המאשימה הפנתה לחומר החקירה וטענה כי הימצאותם של המשיבים במקום בניגוד לגרסאותיהם של המשיבים אינה תמימה וכי הקמת החממה על ידם הייתה מתוכננת. ולעניין עילת המעצר טענה כי קיימת חזקת מסוכנות סטטוטורית הנובעת מהמעשים המיוחסים למשיבים ומהתנהלותם וזאת חרף העובדה כי המשיבים נעדרים עבר פלילי.
דיון
6. אין מחלוקת בין הצדדים כי המשיבים נתפסו בחממה לגידול סם מסוג קנאביס.
7. המחלוקת, היא אם השניים נטלו חלק אקטיבי בגידול הסמים, או שמא נוכחותם במקום הייתה נוכחות תמימה של מטיילים שעברו באקראי באזור.
8. לאחר עיון בחומר הראיות כולו מצאתי כי נוכחות המשיבים במקום לא הייתה תמימה כלל ועיקר והכל מהטעמים המפורטים להלן:
3
א. נסיבות תפיסת המשיבים - המשיבים נתפסו בכף, בליבה של חממת סמים מסחרית, הממוקמת באזור מדברי מרוחק, ובה 1,240 שתילים. ודוק, המשיב 1 נצפה על ידי השוטר ליאור סויסה בעודו: "מתעסק בידיו עם השתילים והאדמה" (דו"פ ליאור סוויסה 4.9.22). מצפיה בסרטון אכן ניתן להבחין במשיב 1 עם בגדי עבודה וכובע בעודו מתכופף לעבר ערוגות הסמים בעודו אוחז מגש שתילה, כגון אלו שהיו זרוקים בצדי הנחל. אם כן, לא מדובר במקרה של נוכחות פיזית גרידא במקום המשמש לגידול סמים, אלא בנוכחות אקטיבית אליה התלווה ביצוע של מה שנראה על פניו כחלק מהיסוד העובדתי של הקמת חממת סמים על ידי המשיב 1, והכל בעוד המשיב 2 נוכח עמו במקום. אם כך, לא מדובר עוד בראיה נסיבתית גרידא לחובת המשיבים, משום שלא רק שהסמים היו גלויים לעיניי המשיבים, הרי שהמשיב 1 אף התעסק עם השתילים והאדמה טרם מעצרו.
ב. צילום הנחל - מתכתובת וואטסאפ בין המשיב 1 למשיב 2 עולה כי המשיב 1 שלח למשיב 2 תמונה של נחל ביום 24.8.22 ואף הוסיף וכתב לו: "מקום יפה מאוד חבל על הזמן". (מסמך מג'). ממסמך שערך השוטר אור חמו עולה כי התמונה של הנחל שהמשיב 1 שלח למשיב 2 בהודעת וואטסאפ, הינה המקום בו נמצאה חממת הסמים. (מסמך נח') מכאן ואילך משקל העדות של השוטר אור חמו ייבחן בהליך העיקרי, משום שבבחינת התשתית הראייתית בהליכי מעצר בית המשפט לא יידרש לטענות הנוגעות למהימנות או למשקל. ראו למשל: בש"פ 1385/15 כהן נ' מדינת ישראל. מעבר לצורך, ומבלי לכבול את ידי המותב שידון בתיק העיקרי, אציין כי מעיון בתמונות שערך השוטר דימיטרי ליפשיץ אכן ניכר כי עדות השוטר אור חמו יש לה על מה להיסמך. אם כן, לא ניתן עוד לומר כי הנוכחות של המשיבים במקום הינה נוכחות מקרית, משום שלכל הפחות המשיב 1 היה במקום כבר ביום 24.8.22, צילם אותו והעביר את התמונה למשיב 2. התנהלות זו מתיישבת על פניה עם תכנון מקדים בין המשיבים, שסופו הקמת חממת הסמים על ידם.
ג. החממה הייתה בשלבי הקמה - מצפיה בסרטון "קבצי וידאו תפיסת חממה", נראה בין היתר כי צינורות ההשקיה טרם חוברו למאגר מים פעיל, כי מגשי השתילה עדיין מונחים בצידי הנחל, וכי טרם נשתלו כל השתילים. השוטר ליאור סוויסה אף ציין זאת במפורש במהלך הסרטון. הימצאות המשיבים בחממת הסמים במהלך הקמתה, בעוד גנרטור פועל במקום, ובעוד המשיב 1 מתעסק עם שתילים, הינה מסבכת עוד יותר מברגיל. הדברים נכונים ביתר שאת, בנסיבות בהן על טרקטורון המשיבים היה מועמס כיסוי בד בצבע מדברי, שהינו דומה לכיסוי הבד אשר נראה בסרטון "קבצי וידאו תפיסת חממה" בסמוך למונה 0:45.
ד. גרסת הטיול - את גרסת המשיבים לפיה טיילו במקום והבחינו בחממת הסמים באקראי יש לדחות מכמה טעמים:
ראשית, היא לא מתיישבת עם העברת תמונת הנחל בטלפון בין המשיב 1 למשיב 2 , מספר ימים עובר למעצרם בחממת הסמים באותו נחל.
שנית, גרסה זו הינה גרסה שתואמה במופגן בין המשיבים ולכן משקלה אפסי. מדו"ח פעולה של השוטר אור חמו שנכתב ביום האירוע בשעה 16:30, תיאר השוטר כי משיב 2 אמר למשיב 1: "תגיד שרק טיילנו פה". ניסיון החיים מלמד שדברי אמת אין צורך לתאם מראש.
4
שלישית, המשיבים עצמם מסרו הסברים שונים לעצירה במהלך הטיול. בעוד משיב 1 טען בחקירתו מיום 4.9.22 כי: "עצרתי במקום כי היה רעש מוזר של גנרטור", הרי שמשיב 2 טען בחקירתו מיום 4.9.22: "יצאנו לטיול, עשינו סיבובים והגענו לוואדי וראינו צינורות היינו סקרנים".
רביעית, ככל שהיה מדובר בשני חובבי טיולים מדבריים נורמטיביים, כפי שטענו באי כוחם, הרי שוודאי מרגע שהיו רואים את חממת הסמים, היו השניים מתקשרים למשטרה נוכח הפגיעה הגסה בטבע, ולכל הפחות נוכח כך שמדובר בעבירה פלילית.
חמישית, עם הגעת השוטרים המשיב 1 ברח מפניהם (מסמך ח') ואילו המשיב 2 התנגד למעצרו (מסמך ו'). התנהגותם אינה מתיישבת עם התנהגות של טיילים תמימים, אלא מתיישבת עם התנהגותם של מגדלי סמים שנתפסו בכף.
שישית, גרסת המשיבים באופן כללי אינה מעוררת אמון כלל ועיקר. כך למשל, המשיב 1 הכחיש שהתעסק עם השתילים בחקירתו מיום 4.9.22 ורק לאחר שהוצג לו סרטון, בו הוא נצפה עם מגש שתילה כשהוא מתכופף לכיוון הקרקע, ענה לשאלת השוטר מדוע התעסק עם השתילים: "סקרנות לראות מה זה". ואילו המשיב 2 לא זכר את מספר הטלפון שלו ואף לא זכר את הקוד למספר הטלפון שלו.
שביעית, בהשאלה מעבירות ההחזקה הרי שהכלל הוא: "שהימצאותם של נאשמים במקום בו נתפס דבר אסור בהחזקה מקימה חזקה ראייתית לפיה מדובר בהחזקה בצוותא ומתוך ידיעה והסכמה, אלא אם גרסתו של הנאשם מצליחה לעורר ספק סביר בעניין" ראו ע"פ 5927/11 הררי נ' מדינת ישראל. הגם שבהחלט לא השתכנעתי כי בשלב זה המשיבים מעוררים ספק סביר בתזת התביעה, הרי שבכל אופן האכסניה הראויה לבדיקה מסוג זה הינה בהליך העיקרי ולא בהליך המעצר למעט: "מקרים חריגים של חוסר ראייתי מובהק" ראו 5833/15 צוברה נ' מדינת ישראל.
5
ה. עניין המשיבים בסמים - מחדירה לטלפון של המשיב 1 נמצאה תמונה של מקום הנראה כחממת סמי קנאביס (מסמך לג' + לד'). ממסמך לד' עולה לכאורה כי זהו המשיב אשר נצפה בתמונה בחממת הסמים. אך גם אם לא אכריע בסוגיה זו לעת עתה, עצם העובדה שנמצאה תמונה של חממת סמים בטלפון של המשיב מלמדת על כך שמדובר בתחום עניין שלו. הדברים נכונים אף בעניינו של המשיב 2 שבטלפון שלו נמצאו סרטונים של גידול סם מסוג קנאביס. (מסמך מב') בכל האמור, אין כדי להוכיח ברף הנדרש בפלילים מעורבות קודמת של המשיבים בעבירות סמים, אך היא יכולה לשמש כראיה נסיבתית לחובת המשיבים, ככאלו אשר הינם בעלי עניין בגידול סמים מסוג קנאביס.
9. אשר על כן, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיבים.
עילת מעצר
10. מכתב האישום עולה כי המשיבים גידלו 1240 שתילי סם מסוג קנאביס במשקל 616 גרם.
11. באי כוח המבקשים עתרו לשחרור המשיבים למעצר בית בשים לב לכך שהם נעדרי עבר פלילי.
12. לא אוכל להיעתר לבקשת באי כוח המשיבים. המשיבים גידלו לכאורה כמות מסחרית של שתילי סם קנאביס. המסוכנות הנשקפת מפני המשיבים הינה מסוכנות סטטוטורית והיא אף מתחזקת נוכח נסיבות הגידול המסחרי, כמות השתילים, המשקל הגבוה על אף שמדובר בשתילים בראשית דרכם, ועזות המצח של המשיבים לבצע עבירות חמורות לאור יום, תוך ניצול משאבי טבע.
13. ההלכה היא כי ככלל יש לעצור עברייני סמים נוכח המסוכנות הרבה לשלום הציבור ואף בשל כך שלרוב לא ניתן להפיג את המסוכנות הטבועה בנאשמים אלה באמצעות חלופת מעצר ראו למשל בש"פ 2878/17 אטיאס נ' מדינת ישראל.
14. במקרים חריגים ניתן לשקול חלופת מעצר ובפרט כאשר מדובר בנאשם צעיר ללא עבר פלילי שמעורבותו בעבירות הייתה מצומצמת ראו למשל בש"פ 8155/15 קלר נ' מדינת ישראל.
15. בענייננו המשיבים אכן נעדרי עבר פלילי אך אינם צעירים במיוחד, ומעורבותם בעבירות על פניה, אינה מצומצמת כלל ועיקר. זאת ועוד, הגם שהשניים נעדרי עבר פלילי, ניכר כי עולם הסמים אינו זר לשניהם, נוכח הממצאים שעלו בטלפונים הסלולאריים שלהם.
16. לא נעלם מעיניי בש"פ 3812/21 מוקלד נ' מדינת ישראל, המבטא קול יחיד בבית המשפט העליון ביחס לסמי קנאביס, משום שמרבית שופטי העליון ממשיכים להתייחס לעבירות הקנאביס כעבירות המלמדות על מסוכנות סטטוטורית והדברים עולים בקנה אחד עם מצוות המחוקק. ראו למשל בש"פ 8829/21 ציאדה נ' מדינת ישראל. אך כך או אחרת, יובהר כי גם בעניין מוקלד נקבע כי על דרך הכלל: "ראוי שהחלטה בדבר שחרורו של נאשם לחלופת מעצר בעבירות כדוגמת זו בה עסקינן תתבסס על עמדה מקצועית של שירות המבחן". הדברים נכונים ביתר שאת, כאשר בענייננו לא מצאתי כל אינדיקציה שיש בה כדי להפיג או לאיין את המסוכנות הסטטוטורית הנשקפת מפני המשיבים, מסוכנות אשר עליהם מוטל הנטל להפריכה.
6
17. הלכה היא כי הליך הבחינה הינו הליך דו שלבי וטרם בחינת חלופה אליה ניתן יהיה לשחרר את המשיבים על בית המשפט להתרשם כי הוא יכול לתת בהם אמון וכי המסוכנות הנשקפת מפניהם מאפשרת את שחרורם לחלופה כל שהיא, תהיה אשר תהיה. ראו למשל בש"פ 27/15 יונס נ' מדינת ישראל. בנסיבות העניין, משמדובר בגידול סמים בכמות מסחרית, בתוך נחל, תוך תעוזה רבה, ומשמדובר במי שעולם הסמים אינו זר להם, ובשים לב לגרסאותיהם במשטרה שעל פניהן אינן מעוררות אמון רב, הרי שמן הראוי כי עניינם של המשיבים ייבחן על ידי שירות המבחן שהוא הגורם המקצועי לו הכלים המתאימים להתרשם מרמת המסוכנות הנשקפת מפני המשיבים, המידה בה הם נטועים בעולם הסמים ורק לבסוף בחינת חלופה שיש בה כדי לאיין את המסוכנות הנשקפת מפניהם. בהערת שוליים אציין כי בעוד התרשמות בלתי אמצעית מהמפקחים באולם הינה דבר שבית המשפט יכול לעשות לעיתים לא פחות טוב משירות המבחן, הרי שהתרשמות בלתי אמצעית מהמשיבים באולם על ידי בית המשפט עלולה להיות כרוכה אף בחשיפתם להפללה עצמית.
18. עוד יצוין, כי אין בכל האמור כדי לסגור את הדלת בפני המשיבים, באשר הם נעדרי עבר פלילי, ואין לשלול על הסף כי לאחר שעניינם ייבחן על ידי שירות המבחן אתרשם כי מעצרם באיזוק אלקטרוני עשוי להשיג את מטרות המעצר באמצעים חלופיים שפגיעתם פחותה. יחד עם זאת, משמדובר בעבירה בה קיימת מסוכנות סטטוטורית הרי שכמצוות המחוקק בסעיף 22ג(ב)(1) לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), תשנ"ו-1996, קיים הכרח לזמן תסקיר בעניינם, טרם בחינת אפשרות זו.
ניתנה היום, ז' תשרי תשפ"ג, 02 אוקטובר 2022, במעמד הצדדים.
