החלטה

כתב האישום מייחס למשיב עבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש כלפי גרושתו. מעובדות כתב האישום עולה כי בין השניים התעורר ויכוח במהלכו הכתה המתלוננת בכתפו של המשיב ובעקבות זאת אחז המשיב בצווארה וחנק אותה. בנם של השניים התעורר למשמע צעקות המתלוננת והלם במשיב על מנת שירפה מאחיזתו במתלוננת.

עיינתי בחומר החקירה. קיימות ראיות לכאורה ואלו מבוססות על הודעת בנו של המשיב א פ מיום 11.11.15. מההודעה עולה כי שמע את הצעקות של המשיב ו"צרחות איומות שכאילו רוצחים מישהו" של אימו. עפ"י ההודעה הבחין במשיב חונק את אימו. עוד בחומר החקירה הודעת המתלוננת המדברת גם היא על כך שהמשיב חנק אותה. האירוע כפי שהוא מתואר ע"י המתלוננת אינו ברף חומרה גבוה. בהמשך הדברים ביקשה המתלוננת לחזור בה מהתלונה וגם על כך הודעתה בחומר הראיות.

קיימות ראיות לכאורה וקיימת עילת מעצר.

היום מונחת בפני חוות דעת פסיכיאטרית אשר בסיומה מעריך הפסיכיאטר המחוזי כי המשיב כשיר לעמוד לדין. בחוות הדעת מצוין בנוסף כי בולטות עוצמות רגשיות בעולמו הפנימי של המשיב וכעס המאיים להתפרץ ושילוב של אלו עם הימפולסיביות וקושי לשלוט בדחפים תוקפניים.

האמור בחוות הדעת מלמד אף הוא על סיכון הנשקף מהמשיב.

מוסכם עלי כי אין צורך במעצר בית בשעות היום אולם יש ויש צורך בליווי ובפיקוח על מעשיו של המשיב ועל הרחקה מהמתלוננת. באולם ביהמ"ש התייצבה מפקחת אחת בלבד שעובדת בשעות היום. לא ניתן להשיג את הפיקוח הנדרש לצורך הפחתה בסיכון באמצעותה בשעות הנדרשות.

נדחה להצגת חלופה ומפקחים מתאימים ליום 16.12.15 בשעה 09:00.

המשיב יישאר במעצר עד להחלטה אחרת ויובא לדיון באמצעות שב"ס.